קונטרס בך יברך ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף דבר מלכות כ"ב שבט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי בעת אמירת השיחה בליל כ"ב שבט תשנ"ב אחרי תפילת ערבית

קונטרס "בך יברך ישראל" - דבר מלכות כ"ב שבט הינה שיחה מוגהת שמורכבת משיחות שאמר הרבי בשבת קודש פרשת יתרו, כ"ף שבט, וליל ויום ה' פרשת משפטים, כ"ב שבט תשנ"ב[1].

השיחה נאמרה בקשר עם יום היארצייט-הילולא הרביעי של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע - אירועי כ"ב שבט תשנ"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך[2] יום ראשון כ"א שבט תשנ"ב התהלכה השמועה בקרב החסידים, כי הלילה הרבי יחלק קונטרס מיוחד בקשר עם יום היארצייט הרביעי של הרבנית חיה מושקא. בהמשך היום השמועה התאמתה עם הוצאת הודעה רשמית מטעם המזכירות.

בתפילת מעריב היה הזאל הגדול כולו גדוש באלפי חסידים שבאו לשמוע את קולו הק' של הרבי בתפילתו לפני העמוד. לאחר התפילה אמר הרבי שיחה שארכה כ-10 דקות.

בסיום השיחה חילק הרבי את הקונטרס "קובץ כ"ב שבט" שהיה נתון בתוך נרתיק פלסטיק, יחד עם פרוסת "לעקאח" ושטר של חמש דולר, רמז לראשי תיבות של שמה של הרבנית.

הקונטרס נקרא "קובץ כ"ב שבט, יארצייט-הילולא הרביעי של הרבנית נ"ע", ובתוכו הופיעו שיחות ומכתבים של אדמו"ר הריי"צ ושל הרבי אודות מעלתו של נשי ובנות ישראל בכלל, ובפרט בדורנו זה.

למחרת, לאחר מעריב, אמר הרבי שיחה נוספת בקשר עם יום היארצייט. את שיחה זו כקודמתה פתח הרבי בפסוק "בך יברך ישראל", אותו קישר כבשיחות הקודמות ליום היארצייט כ"ב שבט.

מספר ימים לאחר מכן יצאו לאור שיחות אלו כקונטרס מוגה בשם "קונטרס בך יברך ישראל".

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

" ובפרט שדורנו זה הוא הדור האחרון של הגלות והדור הראשון לגאולה – כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא הכריז והודיע כמ"פ, שכבר סיימו הכל ועכשיו צריכים רק לקבל את משיח צדקנו בפועל ממש – במילא מובן, שאם בינתיים היה ענין של הסתלקות, כפי שהיה בכ"ב שבט ארבע שנים לפני זה (שנת ה'תשמ"ח), הרי זה אך ורק בכדי לפעול את העליה היחידה שנותרה – העליה דהגאולה האמיתית והשלימה "

– שיחת כ"ב שבט. אות ג.

כ"ב בשבט, יום פטירתה של הרבנית, חל באותו החודש בו חלים יום ההסתלקות של אדמו"ר הריי"צ – י' בשבט, ויום קבלת הנשיאות של הרבי – י"א בשבט. כל זאת בחודש שבט, שהוא החודש האחד עשר.

שלושת התאריכים קשורים זה בזה. כ"ב בשבט משלים את העבודה שהחלה בי' בשבט ומוסיף בה. כדי להבין את הקשר, יש להתבונן לעומקו של התאריך, בדברי הרבי, ולמצוא בהם את האמור לגבינו:

במספרים ניתן להגדיר זאת כך – תכלית העבודה היא המשכת האחד עשר בעשר, חיבור ואיחוד של עצמותו ומהותו של הקב"ה עם העולם. במתן תורה נעשה גילוי כזה בעולם באופן זמני כשהכוונה היא שעל ידי נתינת כוח זו יוכלו ישראל, על ידי עבודתם, להמשיך את הגילוי הנעלה באופן נצחי.

בדברי הרבי על עבודה זו מתייחס הרבי לשלושה שלבים ותקופות: השלב הראשון הוא יום ההסתלקות של אדמו"ר הריי"צ ביום העשירי בחודש האחד עשר. השלב השני הוא היום שלאחריו – י"א שבט, קבלת הנשיאות ביום האחד עשר בחודש האחד עשר. והשלב השלישי החל עם הסתלקות הרבנית חיה מושקא בכ"ב שבט תשמ"ח, ביום כ"ב שערכו הוא אחד עשר כפול שתיים, בחודש האחד עשר.

מסביר הרבי שתקופות אלו מבטאות שלוש דרגות: האחת – הכנת העולם לקבלת דרגה גבוהה יותר – שלמעלה מהעולם. אולם עדיין העולם מוגבל והדרגה המודגשת היא "עשר". התקופה השניה היא גילוי אורות נעלים שהעולם יכול להכילם, אך עדיין אין איחוד בין ה"עשר" ל"אחד עשר". התקופה השלישית מתבטאת במספר כ"ב – אחד עשר כפי שהוא מאוחד עם עשר, על ידי אחד שלמעלה משניהם – אחד עשר כפי שהוא כפול וכולל הן את החודש (המקבל) והן את היום (המשפיע). זהו איחוד מושלם שמשמעותו "צחצחנו כבר את הכפתורים וכל שנותר הוא לקבל פני משיח צדקנו"!

ביטוי לדברים מראה לנו הרבי בשמה של הרבנית: חיה מושקא – רמז על חיות פנימית. מושקא – ביטוי לריח טוב המרמז על חיות מקיפה כריח המקיף את האדם. איחוד שניהם בשם אחד רומז על איחוד המקיף עם הפנימי, התלבשות האור הנעלה, המקיף, בפנימיות, בעשר כוחות הנפש, על ידי גילוי עצם הנשמה המאוחד עם עצמותו ומהותו של הקב"ה.

הנה כי כן, יום הבהיר כ"ב שבט מהווה את השלב האחרון בהכנת העולם לגאולה אשר פועל את הגאולה תיכף ומיד ממש.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. השיחה הוגהה על ידי הרבי באידיש ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 344.
  2. ראו יומן מפורט באתר יומנים מבית חיינו.