יארצייט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

יאָרצייט ("יום השנה" בעברית) הוא התאריך בו נפטר אדם לבית עולמו. ביום זה נוהגים בני הנפטר וקרוביו במנהגים שונים לעילוי נשמתו.

מנהגים[עריכה]

בשבת שלפני היארצייט המנהג לעלות לתורה למפטיר, ולערוך קידוש[1].

עם כניסת היום (ובשבת לפני הדלקת הנרות) מדליקים נר נשמה, ויש מקפידים שיהיה נר שעוה (ראשי תיבות "הקיצו ורננו שוכני עפר").

ביום היארצייט אומרים קדיש יתום, ועדיף להתפלל לפני העמוד בתפילות היום. רצוי להדליק חמישה נרות לפני העמוד, כנגד חמישה שמות (דרגות) שבנשמה.

במהלך היום עולים לבית החיים לקבר הנפטר, וכן מרבים בצדקה לעילוי נשמתו (כשחל בשבת מוטב להקדים את העלייה לבית העלמין ליום שישי (ועדיף קודם חצות היום) ולא לדחות לאחר השבת. אך יש הסבורים שעדיף לדחות ליום ראשון, וכן נהג כ״ק אדמו״ר בד״כ . גם את הנתינה לצדקה לעילוי נשמת הנפטר עדיף להקדים ליום שישי).

נוהגים ללמוד במשך היום פרקי משניות[2] לפי שם הנפטר - פרקי משניות שמתחילים באות לפי אותיות השם. וכן נוהגים ללמוד פנימיות התורה, קבלה וחסידות, שהיא עץ החיים ובזכות לימודה יעביר ה' את המיתה מן הארץ.

יש שעושים סעודת מצווה ביום זה. עורכים תחילה סיום מסכת ולאחר מכן יושבים לסעודת מצווה (כשחל בשבת לא צריך לערוך סיום).

הרבי התבטא[3] שהוא נמנע לומר או לכתוב "יאָרצייט הראשון", כי צריכים לקוות שעד לשנה הבאה יהיה כבר קיום היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", ובמילא לא יהיה עוד "יאָרצייט". לכן דייק הרבי להתבטא "יום ההילולא הראשון" (על אדמו"ר הריי"צ), כי עליות (שזהו עניין ההילולא) יהיו גם לאחרי כן.

יום הילולא[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יום הילולא

"יום הילולא" הוא היום בו נפטר הצדיק, ובו ביום מדי שנה בשנה עולה נשמתו למדרגה גבוהה יותר בעולם העליון.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב שלמה ביסטריצקי, מנהגי יארצייט - חב"ד ריכוז מנהגי חב"ד ומנהגי הרבי במשך השנים, היכל מנחם, תשס"ד

קישורים חיצוניים[עריכה]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. ספר המנהגים עמ' 79, שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמ' שפו, מנהגי יארצייט עמ' ט"ז ואילך.
  2. משנה אותיות נשמה.
  3. שיחת י' שבט תשי"א.