דבר מלכות שמיני

"	ובפשטות: כל אחד ואחד מישראל, אנשים נשים ואפילו טף, יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש!	"
– סימן ט"ו - תרגום ללה"ק

דבר מלכות שמיני הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש פרשת שמיני, מברכים-החודש וערב-ראש-חודש אייר תנש"א.

השיחה עוסקת בנושאים ובתכנים של אותה שבת ("שמיני שמונה - שמינה", פרקי אבות, מחר חודש, מלכות שבגבורה) המבטאים את תוכנה של הגאולה ואת האופנים להבאתה: המשכת וחיבור הבלי גבול והגבול, ובאופן שהתחתון פועל ועושה את עצמו כלי לגילוי, והכל בכוחו של נשיא הדור - ממוצע המחבר בין הקב"ה וישראל.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

ערך מורחב – השיחה הידועה

השיחה נאמרה כהמשך ישיר לשיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח ניסן, בה זעק הרבי "עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!". בשיחה זו עורר הרבי על האחריות האישית להבאת הגאולה "ובפשטות: כל אחד ואחד מישראל, אנשים נשים ואפילו טף, יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש!.

ההתוועדות

בין השיחות הכריז א' מאנ"ש (בין היתר) שמכיון שצדיק גוזר והקב"ה מקיים – שכ"ק אדמו"ר שליט"א יגזור שהגאולה תבוא תיכף ומיד. ואמר הרבי:

"במקום לנצל הזדמנות זו – שבה התאסף קהל להתוועדות "ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" – בכדי שכ"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש אולי ימצאו בשבילי 'עבודה' חדשה... יש לי מספיק עבודה, ואין מה להטיל עלי עוד עבודה; מה עלי לעשות יודע אני בעצמי. מילא בנוגע לענינים פרטיים כבקשת ברכה – מביא הנני את הפתק אל הציון דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, והוא בטח ממלא את הברכה באופן הכי טוב, אם באופן ד"צדיק גוזר והקב"ה מקיים", או באופן אחר – כפי שהוא רוצה.

ובנוגע להבאת הגאולה – יודע אני בעצמי מה עלי לעשות, והנני עושה בזה עד כמה שידי מגעת, ולאחרי כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל להביא את משיח בפועל (ואין כאן המקום לדון בטעם הדבר).

וממילא – אין מקום לנצל את זמן ההתוועדות כדי לחפש בשבילי תפקידים חדשים ולהטיל עלי עוד עבודה... הנני מוחל על הטובה, והי' עדיף שכ"א יחליט מה עליו לעשות.

וכפי שאמרתי והדגשתי שהמשימה מוטלת עליכם לעשות כל מה שביכולתכם – שכ"א צריך להתחיל לפעול בעצמו להבאת הגאולה!

והכוונה בדברים היא בפשטות: הוספה בלימוד התורה, הן פנימיות התורה והן נגלה דתורה. וכמו"כ הוספה בהידור בקיום המצוות, ועד לשלימות ההידור באופן ובנתינת כח ד"שמיני שמונה שמינה".

תוכן

בקביעות שנה זו: בשבת קוראים בפרשת שמיני אודות השראת השכינה במשכן, בפעם השמינית, ערב ר"ח אייר (ר"ת אני ה' רופאך), וסיום שבוע השני של ספירת העומר (של מידות חסד וגבורה) וצמוד לב' אייר - "לכתחילה אריבער".

"שמיני" זה "מספר סידורי" שהינו מציאות נפרדת משבע המספרים שקדמו לו, המורה על כח ה'בלי גבול' שלמעלה מסדר השתלשלות (אלא שכדי להגיע לדרגה זו נדרשת עבודה מלמטה למעלה, במדידה והגבלת העולם בשבע דרגות עד שמגיעים לדרגה השמינית), לעומת זאת "שמונה" זה "מספר הכולל" את כל השבע שקדמו לו ביחד, המורה על הגבול והשתלשלות.

השלימות היא כאשר ישנו החיבור של שתי הדרגות (ע"י העצם שלמעלה משניהם), שגם האור שלמעלה מהשתלשלות (שמיני) יומשך בגילוי בעולם (שמונה), באופן שחודר ומפעפע בכל הפרטים (שומן, "שנה שמינה"), והעולם מצד גדרו יקלוט את הגילוי, וכוח זה יש לכאו"א מישראל ממשה רבינו, בהיותו ממוצע המחבר.

בערב ראש חודש יש העלם והסתר של הלבנה ומתוך זה נעשה מולד הלבנה, חודש חדש "ונפקדת כי יפקד מושבך". ובעבודת האדם - אע"פ שנמצאים בהעלם והסתר דגלות ("יפקד מושבך") דווקא עי"ז נעשה "ונפקדת" להביא גאולה.

לכאו"א יש האחריות להביא משיח ולא לסמוך על אחרים, ולהוסיף בלימוד התורה מתוך מנוחת הנפש, ולהשפיע על אחרים "כפליים לתושייה" מתוך ציפייה לגאולה תיכף ומיד ממש.

קישורים חיצוניים

• השיחה: מוגה (אידיש)  •  תרגום ללשון הקודש  •  גרסת טקסט  •  בלתי מוגה - שיחה ויומן
• יש לנו כח להביא משיח - סיכום השיחה כעזר ללימוד הדבר מלכות