דבר מלכות יתרו
" | בהקיבוץ-גליות נכללים כל בני ישראל, האנשים הנשים והטף, החל מהאנשים נשים וטף שנמצאים כבר עתה בבית-הכנסת ובית-המדרש ובית מעשים-טובים של נשיא דורנו, בית המשולש,
ובפרט שמתעסקים גם בשיפוצים ושיפורים דבית זה (עד כמה ששייך בעולם-הזה התחתון), הנקרא בשם "בית חיינו" – דכאו"א מהנמצאים כאן, ועד לבית חיינו דכל בני ישראל שבדור, כולל גם אלה הנמצאים בכל קצווי תבל, שחיותם נמשכת מבית חיינו שבבבל. ותיכף ומיד זוכים להעברתו – ביחד עם כל הבתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל – לארצנו הקדושה, ולירושלים עיה"ק עד לבית המקדש השלישי (שהוא מוכן כבר ברוחניות, וחסרה אך ורק ירידתו והתגלותו בגשמיות העולם), שהוא ג"כ משולש, כיון שגם בו יש ג' עניינים, בדוגמת ג' העניינים שבבית זה, הבית דנשיא דורנו |
" |
– שיחת שבת פרשת יתרו תשנ"ב. אות ח. בלתי מוגה. |
דבר מלכות יתרו הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש פרשת יתרו, כ"ף שבט תשנ"ב[1].
השיחה עוסקת בין היתר בביאור ההבדל בין תיאור עשרת הדברות בפרשת יתרו לתיאור בפרשת ואתחנן; שתי גישות יסוד לתורה: התורה כפי שהיא ניתנת על ידי ה' והתורה כפי שהיא נלמדת על ידי האדם.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק ל"ו בתניא מבאר אדמו"ר הזקן שתכלית בריאת העולם היא "להיות לו יתברך דירה בתחתונים", כפי שיהיה בימות המשיח ובתחיית המתים. בשיחות רבות ביאר הרבי את הנושא של "דירה בתחתונים" מכיוונים שונים.
בשיחה זו (ס"ו ואילך) ושלאחריה (שיחת כ"ב שבט) מחדד נקודה נוספת: אמנם מהלשון שהדירה היא "לו יתברך", מובן שהדירה איננה הוא בעצמו, אלא רק בטלה וטפלה אליו. אך כאשר תתגלה עצמותו ית', תתגלה האמת שהדירה והדייר הם מהות אחת. ובלשון הבעל שם טוב (כמובא בשיחה של כ"ב שבט) "היש הנברא הוא היש האמיתי". מציאותו האמיתית של העולם היא עצמותו יתברך. ובלשון השיחה (תחילת ס"ז), "שהדירה נעשית לא בטלה במציאות, אלא צינור לגילוי ד"דבר ה' ממש" מעצמותו ומהותו יתברך .. כל מציאותם היא שהם מגלים את דבר ה', עד לגילוי כח העצמות הנמצא בעולם"[2].
תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פתיחה בשאלה (סעיפים א-ב).
השיחה נפתחת בשאלה עליה מתמקד הביאור במהלכה: עשרת הדברות נאמרו בתורה פעמיים, וכיון שעשרת הדברות הם כללות כל התורה, צריך לומר ששתי הפעמים מבטאים שני עניינים בתורה בכלל (ס"א). מבאר החילוק הפשוט בין שני סוגי הדברות – שהדברות הראשונות נאמרו מפי הקב"ה בעצמו, והדברות האחרונות נאמרו על ידי משה רבינו. ועדיין צריך להבין מהם שני העניינים בעבודת האדם ובלימוד התורה שמבטאים שני סוגי הדברות?
- ביאור (חלק א). שתי דרגות בתורה, בלימוד התורה ובתכלית התורה (סעיפים ג-ז).
פותח ומבאר שישנם שתי דרגות בתורה: (א) חכמתו ורצונו של הקב"ה. (ב) התורה ירדה למטה ונתלבשה בדברים גשמיים (ס"ג). משתי דרגות אלו בתורה באים שני אופנים שצריכים להיות בלימוד התורה של יהודי: (א) עליו לדעת שהתורה היא חכמה אלוקית, והוא רק מבטא את דבר ה' שבתורה. (ב) עליו לדעת שהתורה ניתנה אליו למטה, כדי שהוא ילמד אותה ויבינה בשכלו (ס"ד). וכתוצאה מכך ישנם שני עניינים במטרת התורה, עשיית הדירה לו יתברך בתחתונים: (א) לגלות את עצמותו ית' (ב) להמשיך אותו בתחתונים, בגשמיות ובגדרי העולם (ס"ה). וחוזר לבאר עניינם של שני סוגי הדברות, שמשניהם בא הכח לשני העניינים בלימוד התורה ולשני העניינים בדירה בתחתונים [כנ"ל סעיפים ד-ה]: שני העניינים בלימוד התורה: הדברות הראשונות נותנות את הכח שהאדם הלומד ירגיש את ביטולו לנותן התורה, והדברות האחרונות נותנות את הכח להבין את התורה בשכל האנושי (ס"ו). שני העניינים בדירה בתחתונים: הדברות הראשונות נותנות את הכח לעשות דירה לעצמותו יתברך, והדברות האחרונות נותנות את הכח להמשיך אותו בתחתונים (סוף ס"ו). ומבאר המעלה שיש בכל אחד מסוגי הדברות, שלכן זקוקים לשניהם. מעלת הדברות הראשונות היא שהם דבר ה' ממש, (אבל הם אינם מתלבשים בגדרי העולם). ומעלתם של הדברות השניות היא שהם מתלבשים בגדרי העולם, (אבל אינם דבר ה' ממש ללא לבושים) (ס"ז). ומוסיף ומפרט דרגות נוספות בזה.
- ביאור (חלק ב). תכלית השלימות - חיבור המעלות של שני סוגי הדיברות (סעיפים ח-י).
תכלית השלימות היא כאשר מתחברים שתי המעלות של הדברות הראשונות והדברות האחרונות, היינו שעצמות ומהות בעצמו מתלבש בגשמיות העולם ובגדרי העולם, והעולם עצמו נעשה כלי וצינור לגילוי עצמותו ית' (ס"ח). ומבאר הקשר של ענין זה לזמן שבו קוראים את הפרשה: חודש האחד עשר מורה על דרגת העצמות - אחד שלמעלה מעשר. ומבאר כיצד מרומז בפרטי התאריכים שדרגא זו של עצמות ומהות נמשכת דוקא בגדרי העולם (ס"ט). ומקשר ענין זה גם לפרשת משפטים, שגם המצוות הקשורות עם טעם שכלי - תחתונים, הם בעצם מסיני - עצמות ומהות (ס"י).
- הנוגע אלינו - בזמן הגאולה (סעיפים יא-יב).
בכל הדורות ניתן לפעול את חיבור שני סוגי הדברות, בפרט בדורנו לקראת הגאולה שאז יהיה החיבור האמיתי, גילוי עצמות ומהות בעולם הגשמי (סי"א). ההוראות לפועל מהאמור: (א) שעבודתו של יהודי תהיה באופן ד"כאיש אחד בלב אחד", שיכניס בעבודתו את כל כוחותיו, ובפרט בענין לימוד התורה. (ב) שכל אחד ישפיע על עוד עשרה יהודים בעניני תורה ומצוות, וגם זה בכל עשר כחותיו. ועניינים אלו, מתחיל מאלו הנמצאים ב-770, שזהו ביתו של נשיא הדור, שלכן הוא הבית שנותן חיות לכל אנשי הדור, והם מראים דוגמה חיה לכל אנשי הדור. והעיקר שתיכף ומיד הולכים עם 770 ושאר הבתי כנסיות לארץ הקודש בגאולה האמיתית והשלימה (סי"ב).
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- שתי פעמים עשרת הדיברות - מדוע? עיונים וביאורים ב'דבר מלכות' את"ה העולמי 770
- דבר מלכות לש"פ יתרו: למה עשרת הדיברות כפולות? שיעור מאת הרב חיים יוסף גינזבורג
שיחות הדבר מלכות | ||
---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | |
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח |