דבר מלכות אמור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דבר מלכות אמור הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש כ' אייר תנש"א[1], מסדרת שיחות ה'דבר מלכות' שנאמרו ע"י הרבי.

כהמשך לשיחות באותה תקופה, השיחה עוסקת בביאור עניינה של הגאולה ובדרכים להגיע אליה[2].

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השיחה הידועה, לימוד עניני גאולה ומשיח, דבר מלכות י"ב (קונטרס)

תחת הרושם של השיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח ניסן תנש"א, בה זעק "עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!", החלה בקרב חסידי חב"ד התעוררות רבתי בעיסוק בלימוד ענייני משיח וגאולה. בתחילה כיוזמה פרטית של כמה בחורים ב-770, שהוציאו לאור "מפתח" לשיחות הרבי בעניני הגאולה, ולאחר מכן כהוראה מפורשת מהרבי בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע. בהתוועדות זו הורה הרבי שעל כל אחד ואחד מבני ישראל להוסיף בלימוד התורה במיוחד בנושא הגאולה, והוסיף "ובפרט בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו"[3].

בעקבות זאת, הדפיסו הועד להפצת שיחות חוברת ראשונית בשם 'לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח', בה נכללו שיחות בעניני גאולה ומשיח מתוך סדרת לקוטי שיחות. הרב טוביה פלס הדפיס בארץ הקודש גם הוא את אותן שיחות, בהוצאה מיוחדת של הקובץ הי"ב בסדרת ה'דבר מלכות', תחת הכותרת חידושים וביאורים בהל' מלכים.

בט"ו באייר תנש"א, לאחר תפילת מנחה אמר הרבי שיחה, ובין הדברים אמר שלאחר מעריב יחלקו "מאמר חסידות". לאחר אמירת השיחה הכריזו על תפילת ערבית בשעה 8:30, והרבי יצא מהתפילה תוך כדי עידוד שירת החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". בפועל הגעת הקונטרסים התעכבה, ולאחר סיום תפילת ערבית נכנס הרבי לבית הכנסת שוב לחלוקה שארכה כ-3 שעות ובמהלכה חילק הרבי 6,500 קונטרסים.

בהתוועדות קודש של הרבי באותה שבת, שבת פרשת אמור, המשיך הרבי לעסוק בביאור מהותה של הגאולה ומהם הדרכים להגיע אליה.

בשיחה שאמר הרבי בשבת קודם לכן (אחרי-קדושים), ביאר בהרחבה שעיקר הגאולה הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא, לעתיד יהיה גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולמנו הגשמי דוקא. ולכן הדרך לגאולה היא דוקא על ידי התעסקות עם גשמיות העולם. ומכך יצאה ההוראה לפועל, להמשיך להתעסק עם עניני העולם במשא ומתן ומסחר וכו' ולהיות בקשר גם עם אומות העולם, ולנצל זאת בכדי להחדיר בהם גילוי אלקי, על ידי הפצת תורה ויהדות בין יהודים, והפצת שבע מצוות בני נח בין האומות.

בשיחה זו מציג הרבי את הצד השני של המטבע: בגאולה יהיו גילויים אלקיים הכי נעלים, ועלינו להתכונן אליהם על ידי עבודתנו כעת. על ידי העבודה עם העולם מגלים אלקות בדרגות הנמוכות שלה, ובכדי לגלות את הדרגות הנעלות יותר יש להרבות בלימוד התורה ובמיוחד לימוד החסידות. זהו חלק בלתי נפרד מהדרך לגאולה.

בשיחה זו מבאר באריכות כיצד האות אל"ף שבמילה "גאולה" כוללת בתוכה את כל משמעויות עמוקות אלו.

תוכן השיחה[עריכה]

פתיחה. סיכום וביאור השיחה בשבוע הקודם.

הרבי מסכם בקצרה את תוכן השיחה של שבת אחרי-קדושים, (א) הגאולה גואלת את כל עניני הגלות, (ב) הגאולה באה דוקא על ידי העבודה בגלות (ס"א). ומוסיף הסבר שאותם שני ענינים היו בגאולת מצרים, כאשר בני ישראל נגאלו עם כל עניני מצרים "כספם וזהבם", והגאולה היתה דוקא על ידי השעבוד הארוך (ס"ב).

ביאור. הגילויים הנעלים לעתיד לבוא. ג' דרגות באל"ף.

הרבי מעלה שאלה: כיצד נרמזים כל גילויי הגאולה הנעלים במילה 'גאולה' (ס"ג). מבאר שבאות אל"ף רמוזים ג' ענינים, המורים על ג' דרגות בגילוי אלקות לעתיד לבוא. אלופו של עולם, אולפנא, פלא (ס"ד). אלוף בלשון הקודש משמעותו ראש ומנהיג. אלופו של עולם משמעותו בעל הבית ומנהיג העולם. להחדיר את אלופו של עולם בגולה, הכוונה להחדיר בעולם את ההכרה שיש לו בורא ומנהיג. כי בזמן הזה כאשר העולם לא מכיר שיש לו בורא ומנהיג, הוא מקולקל ומושחת. "רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני". ולכן גם אומות העולם מוכרחים ומצווים להגיע להבנה המינימלית שיש מנהיג לעולם, כדי שיהיה אפשר להשתית את העולם על יסודות של שלום וצדק. כפי שאכן יהיה בגאולה הקרובה, כאשר משיח יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, הכל יכירו בבורא ומנהיג העולם. אך ברור שכאשר מדברים על גילוי האלקות שיהיה לעתיד, אין זו הגדרה מספקת כלל. ההכרה שיש בורא לעולם זוהי הדרגה המינימלית ביותר של ידיעת ה', בני ישראל יכולים ומצווים להגיע לדרגות עמוקות ואמיתיות יותר בידיעת ה', להכיר את כחותיו של הקב"ה שמעבר להנהגת הטבע, ולהכיר את האמת האמיתית שאין עוד מלבדו. כפי שאכן יהיה בגאולה השלימה, כאשר נראה בחוש ונפנים את האמת הזו. דרגות אלו אינם נכללות בהגדרה 'אלופו של עולם', ויותר מתאימה להם ההגדרה 'פלא', 'אראנו נפלאות'. ותורת החסידות עליה נאמר "נפלאות מתורתך" מקרבת אותנו לידיעה אמיתית זו.

ומבאר כיצד על ידי עבודתנו כעת במשך הגלות, נוכל להגיע לכל אחת מאותם ג' דרגות. על ידי ההתעסקות בעולם על פי התורה [כמבואר באריכות בשיחת אחרי-קדושים], לימוד התורה, ולימוד החסידות (ס"ה). מבאר גם כיצד במשיח עצמו נוכל למצוא את אותם ג' דרגות, עד לדרגה הנעלית שילמד לכל העם פנימיות התורה (ס"ו). וגם בכל יהודי ישנם כל אותם דרגות נפלאות שיתגלו לעתיד, כמרומז בפרק השבועי בפרקי אבות (ס"ז).

הקשר לזמננו ולדורנו ומעשה בפועל.

בהמשך לנזכר לעיל אודות לימוד החסידות המביא לגילוי הפלא לעתיד לבוא, מבאר את מעלתו של רשב"י, שלימד נפלאות שבתורה והביא אותם בהבנה והשגה, ולכן יש בכחו להביא גאולה שאז יתגלו נפלאות התורה (ס"ח). ומרשב"י זה נמשך על ידי רבותינו נשיאינו, עד לדורנו אנו והגילויים הנפלאים שיש בו (ס"ט). והמעשה הוא העיקר – לימוד והפצת תורת החסידות, שעל ידי זה באה גאולה אמיתית ושלימה מיד ממש (ס"י).

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. השיחה הוגהה על ידי הרבי בשפה האידית.
  2. באופן יוצא דופן, במשך כל השיחה לא מוזכר אף עניין מפרשת השבוע, והשיחה עוסקת כולה בענייני גאולה ומשיח.
  3. דבר מלכות שיחת ש"פ תזריע מצורע תנש"א, סעיפים י"ב-י"ג.