דבר מלכות בהעלותך (א')

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "דבר מלכות בהעלותך" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיחה מוגהת שניה עבור כולל חב"ד, ראו דבר מלכות בהעלותך (ב').

" דוקא העקב שברגל, הדור הכי אחרון, יש בכחו להיות "עולה מאלי'" ולהעלות את כל הדורות שלפני זה, עי"ז שהדור האחרון דהגלות נעשה הדור הראשון דהגאולה – הגאולה לכל בנ"י במשך כל הדורות! "

– סימן י"ד

דבר מלכות בהעלותך (א') הינו שיחה שאמר הרבי בשבת קודש י"ד אלול תנש"א.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסוק "בהעלותך את הנרות" מבטא את העבודה הכללית של יהודי להדליק ולהאיר את עצמו וחלקו בעולם ב"נר מצווה ותורה אור", באופן "שתהא שלהבת עולה מאליה"[1] שיאירו ללא צורך בפעולת המדליקה.

עבודה ד"מאליה" היא בב' אופנים:

א. אע"פ שמציאות היהודי מלכתחילה לא מאירה ולא שייכת לאור זה, צריך לזכך ולהרגיל את הגוף עד ש"הרגל נעשה טבע" שני או ראשון, שיקיים תורה ומצוות "מאליה" אע"פ שזהו דבר נוסף על מציאותו וצריך להרגילה לכך, ובאופן ד"מעלין בקודש" לא להישאר במקום אחד.

ב. ועי"ז ומיד לאחר מכן מגלים שגם מציאותו האמיתית של גוף היהודי קשורה מלכתחילה באלוקות, עם כח העצמות, ואינו דבר נוסף על מציאותו. לגבי עבודת עצמו, מעבר לכח שמקבל מהקב"ה, הוריו ומחנכיו - צריך ללמוד ולהתייגע בשכלו יותר מרגילותו, שיהיה נחקק בזכרונו, ולהרגיל את גופו לעלות בקודש, ולהשפיע על זולתו, שגם כאשר המשפיע והרב הולך נשאר הוא מעצמו מאיר, וגם שעוסק "לשם שמים" בדברי הרשות, החפץ הגשמי שמקיימים בו המצווה בעצמו ייהפך ל"קדושה" שאינה זקוקה לכח עליון להמשיך בה קדושה, ואדרבה היא פועלת באדם (כמו "נקיטת חפץ" וקורבנות) - שמזכירה ומעוררת את היהודי אודות עבודתו.

ושלימות העבודה היא שחודרים בחלק הכי תחתון, שגם הוא יאיר "מאליה", להפוך את החושך לאור (עבודת בעלי תשובה), וזוהי אבן הבוחן האמיתי (כידוע שדווקא ע"י הגבהת החלק הכי תחתון, מגביהים את כל הבנין).

ושע"י הדור האחרון בגלות נעלה את כל הדורות שלפנ"ז, ונהיה הדור הראשון לגאולה, וע"י הוספה באור הנ"ל בשמחה וחיות, נעמוד ונתכונן לקבל פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. כפירוש רש"י.