קישור לקטגורית ערכים מובחרים

לקוטי שיחות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ליקוטי שיחות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדרת ה'ליקוטי שיחות'

לקוטי שיחות (40[1] כרכים) הינה סדרת הספרים העיקרית הכוללת את תורת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. הסדרה מכילה אוסף נבחר של שיחות שאמר הרבי במהלך השנים והוגהו מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.

היסטוריה[עריכה]

מאז בואו של הרבי לארצות הברית בשנת תש"א, החל בהוראת חמיו הרבי הריי"צ להתוועד עם החסידים ב770 מידי שבת מברכים. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת תש"י היו השיחות שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות מועלות על הכתב על ידי כמה מתלמידי הישיבה ב770, וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת[2]. וכך המשיך הדבר גם אחרי קבלת הנשיאות. לקראת חג השבועות תשי"ח, פנו צעירי אגודת חב"ד וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, כדי לספק חומר עבור החסידים לחזרת חסידות בבתי כנסיות בניו יורק. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות תשי"ט. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים לחתונת הרבי והרבנית הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי[3].

בשנת תשכ"ג, שנת המאתים חמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן, התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל משבת בראשית תשכ"ג ועד לשמחת תורה תשכ"ד, וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה[4]. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי צא"ח בארצות הברית[5]. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר[6].

לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון, בשנת תשכ"ה, התוועד הרבי מידי שבת והקדיש בכל פעם שיחה מיוחדת לביאור פירוש רש"י הראשון והאחרון של הפרשה. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה[7] יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי מגיה את ההנחה המלאה מההתוועדות.

הקמת ועד להפצת שיחות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועד להפצת שיחות

בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי החוזרים בסיוע חסידים נוספים[8], ונדפסו על ידי צעירי אגודת חב"ד.

בשנת תשכ"ז החליט הרב בן ציון שם טוב לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את הוועד להפצת שיחות. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי ניו יורק. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים קה"ת. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף תשכ"ט, לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת פרשת מקץ תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.

ה'ליקוט' השבועי[עריכה]

בשנת תש"ל, כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.

בשנת תשל"ב, בעקבות התעסקותו של ר' יואל כהן בכתיבת ספר הערכים לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת תשל"ג ביוזמתו של הרב יהודה לייב שפירא ניגשו יחד חברי הוועד להפצת שיחות בשעת חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת תשל"ו, עם הפסקה קצרה בשנת תשל"ה, ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של פרשת ויקהל תשנ"ב[9].

משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים[10] הכרך האחרון הודפס בשנת תשס"א.

מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את השיחות המוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד יו"ד שבט תשפ"א.

סגנון השיחות[עריכה]

חלקים א' - ד'[עריכה]

ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור חזרת חסידות בבתי כנסת, ולצורך כך נבחרו שיחות או מאמרים שנאמרו על ידי הרבי בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך מכתב) בהם מבאר את היסודות מתורת החסידות על פרשת השבוע, ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו[3][4].

בעריכת שיחות אלו עבור הגהתם על ידי הרבי השתתפו הרבנים יואל כהן, אליהו חיים קרליבך, צבי הירש גנזבורג ושלום בער בוטמן, כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב אוריאל צימר.

בפי חסידים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה היהודית - חסידית. הרב יואל כהן כינה חלקים אלו: ה'לקוטי תורה' האמריקנייידיש 'דער אמריקאנער לקוטי תורה')[11]. או: ארבעת חלקי 'השולחן ערוך החסידי[12].

חלקים ה' - ט'[עריכה]

השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב חסידי חב"ד, ובקרב יהודים בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה בעבודת השם. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.

כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את פירוש רש"י על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו[13]. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות בהשכלה של תורת החסידות, ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.

בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב יואל כהן בסיוע הרב חיים שלום דובער ליפסקר[14]. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה[15].

חלקים י' - ל"ט[עריכה]

בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה הפצת המעיינות עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי הוועד להפצת שיחות, כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מהרבי, אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות[16].

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות[17].

בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות[דרוש מקור].

שפת הכתיבה[עריכה]

בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.

בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל חסידי חב"ד היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די בארץ הקודש, ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה בתשובה, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת תשל"ג הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי בקראון הייטס[דרוש מקור].

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת תשל"ה הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות[18], וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בתשל"ו חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת תשמ"ז חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.

מבנה הסדרה[עריכה]

ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)
כרכי המילואים

סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.

החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל שיחות השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות[19] בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת אגרות קודש. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם[20].

החל מחורף תשל"ח הרבי הגיה, לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב (שנים-עשר כרכים, בהוצאת הוועד להפצת שיחות).

הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות')[21].

בשנת תשנ"ב יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים[22]. וכמו סדרת "לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח", הכוללת חמשה כרכים[23].

לקראת י' שבט תשפ"א יצא לאור על ידי הוועד להפצת שיחות שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס[24], הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם[25][26][27][28].

בשנת תשפ"א הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד[29] וכרכים ל' - ל"ט[30].

מימון ההוצאה לאור[עריכה]

הרב מאיר זאינץ מוסר לרבי כרך חדש בסדרה

מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות בעבר ובהווה הם:

  • הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
  • הרב מאיר זאינץ מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
  • מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה]

הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.

  • כאשר הקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש יצאה בשליחות הרבי בשנת תשל"ו (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
  • גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ז, חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
  • הדבר חזר ונשנה בשושן פורים תשל"ח כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.

לימוד הלקוטי שיחות[עריכה]

סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות'

סדר לקוטי שיחות[עריכה]

סדר לקוטי שיחות הוא סדר רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים כמתנת יום הולדת לרבי לקראת י"א ניסן שנת השבעים - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.

עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות תומכי תמימים בעולם.

פרוייקט ליקוטי שיחות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרוייקט לקוטי שיחות

פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח בי' שבט תש"פ, על-ידי כמה שלוחים, ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של הרבי מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

הוצאות שונות לסדרה[עריכה]

סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת מכון לוי יצחק
לקוטי שיחות בתרגום לאנגלית
אוצר ליקוטי שיחות
  • בעברית - בשנת תשל"ד הוקם בישראל מכון לוי יצחק כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת תשע"ד השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג - תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז', בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
  • כחלק מפרוייקט לקוטי שיחות יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
  • באנגלית - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב עמנואל שחט, וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב אליהו תגר. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י ועד שיחות באנגלית "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
  • ליקוטי שיחות פרשיות - בשנת תשס"ד הוציא לאור הוועד להפצת שיחות מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת ספר השיחות. בשנת תשע"א יצא סט זה במהדורת כיס.
  • אוצר לקוטי שיחות - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות תחת הוצאת מעיינותיך ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים שניאור זלמן הכט ואלי וולף. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות תנאים ואמוראים, וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של עם ישראל, 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.

ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

כרכי ה'לקוטי שיחות'
על הסדרה
שונות

הערות שוליים

  1. כרך מ' (מילואים) מחולק ל‏‏־2 חלקים.
  2. ראו ביומני הרב מרדכי דובינסקי מחורף תשי"א.
  3. 3.0 3.1 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'.
  4. 4.0 4.1 ראו פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'.
  5. אחר כך נמסרה הזכות עליהם לוועד להפצת שיחות.
  6. ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.
  7. משבת נח ועד שבת וישלח
  8. בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים יואל כהן, אליהו חיים קרליבך, צבי הירש גנזבורג ושלום בער בוטמן, כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב אוריאל צימער
  9. הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.
  10. ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).
  11. הרב סימון יעקבסון בראיון לבית משיח גיליון 1272.
  12. מפי הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.
  13. ראו פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'.
  14. במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת ספר הערכים. ראו לקט יחידויות של הרב ליפסקר בתוך 'התמים' גיליון מט.
  15. ביחידות לרב יואל כהן משנת תשכ"ז, על פי רשימת הרב אברהם גרליצקי.
  16. ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי.
  17. עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.
  18. והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.
  19. וקטעי שיחות.
  20. מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי ג' בתמוז תשנ"ד, כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי הוועד להפצת שיחות להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.
  21. חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".
  22. חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.
  23. וכרך הוספות.
  24. כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון 'המאור' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק השחמט שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.
  25. חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדשאינפו.jpg
  26. שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות אינפו.jpg
  27. שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות אינפו.jpg
  28. הספר לקנייה באתר חב"ד שופ
  29. מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.
  30. במהדורה שיצאה לאור בשם קה"ת ניו יורק בשנת תשע"ט הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.
Cscr featured.png