סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

בית כנסת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חורבות בית הכנסת העתיק בקצרין

בית כנסת הוא מקום כינוס והתאספות של מניני יהודים לתפילה שלוש פעמים ביום (שחרית, מנחה וערבית). למקום זה ישנה חשיבות גדולה כיון שהוא נחשב "מקדש מעט". לכן מתנהגים בו בדרך ארץ מיוחדת. ישנם הלכות רבות בענין "כבוד בית הכנסת", לדוגמה, אסור להיכנס לבית הכנסת על מנת למצוא מחסה מפני גשמים או חום, אלא אם אומר כמה פסוקים או לומד משהו. הרבי נוהג בעצמו בכניסתו ויציאתו להרים מהרצפה כל לכלוך ואפילו בדל סיגריה הנמצא על הרצפה.

בעבר היה חילוק בין בית כנסת שהיה מיועד רק לתפילה, לבית המדרש שהיה מיועד רק ללימוד והיה אסור בקיום מניינים במקום (מלבד שלוש תפילות). כיום לא נהוג לחלק בין המקומות, ומרבית בתי הכנסת משמשים גם כבית מדרש, לרוב בחדרים צדדיים.

בתי כנסת שונים בנוסח התפילה בו נוהגים להתפלל, ועל פי רוב לכל קהילה יש נוסח המיוחד לה, על פי מסורת אבותיהם.

בית מקדש מעט[עריכה]

השימוש העיקרי של בית הכנסת הוא לתפילה.

כתב הרמב"ם בהלכות תפלה פרק יא: כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפלה בכל עת תפלה ומקום זה נקרא בה"כ וכופין בני העיר זה את זה לבנות להם בית הכנסת ולקנות להם ספר תורה נביאים וכתובים.

כשבונין בית הכנסת אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא ומגביהין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר שנאמר ולרומם את בית אלהינו ואין פותחין פתחי הכנסת אלא במזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה ובונין בו היכל שמניחין בו ספר תורה ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפלה.

כאשר עשרה מישראל מתאספים יחד למניין, ישנה השראת השכינה עליהם באופן מיוחד, והיא שורה עליהם מעין השראת השכינה שבבית המקדש, ועל כן נקרא בית הכנסת 'מקדש מעט', הואיל והוא דומה במטרתו ובתוכנו לבית המקדש שבירושלים. לעתיד לבוא בגאולה האמיתית והשלימה יתאספו ויתחברו כל ה-"בתי כנסת" מכל קצוות תבל לבית המקדש העיקרי בירושלים בהר הבית, מחדש הרבי שסדר הקרבה של הבתי כנסת לבית המקדש יהיה לפי מעלתם בזמן הגלות.

בית רבינו[עריכה]

לאחר חורבן הבית ויציאת עם ישראל לגלות, גלתה השכינה יחד עם בניה ולכל מקום שגלו ישראל היה שם "מיני" בית מקדש חוץ מה-בתי כנסת המכונים מקדש מעט, היה את המקדש מעט העיקרי (ששם השכינה שורה בצורה יותר גבוהה משאר ה-בתי כנסת) בכל דור ודור. המקדש מעט העיקרי של כל דור היה נבחר לפי מקומו של נשיא אותו דור שהיווה בעצם מנהיגם של ישראל בתקופתו, המכונה בית רבנו.

בתשנ"ב חילק הרבי קונטרס מיוחד הנקרא "קונטרס בית רבנו שבבבל" ובו מבאר הרבי את מעלת בית הכנסת 770 מצד היותו ה"בית רבנו" של הדור האחרון, מכיון שבו נמצא נשיא הדור הנוכחי, ומחדש שבזמן הגאולה תתגלה השכינה תחילה ב-770 ולאחר מכן תעבור יחד עם הבית כנסת לירושלים להר הבית לבית המקדש האמיתי והשלישי.

בימת הקריאה[עריכה]

ראשיתה של בימת הקריאה היתה כבר בבית המקדש במעמד הקהל שהכהן הגדול היה קורא בבית המקדש בפני כלל ישראל[1].

על פי הלכה, יש להעמיד בימה באמצע בית הכנסת[2]. וטעם הדבר - כדי שישמעו כולם[3] או משום שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ועושים זאת על מנת שיהיה דומה למזבח בבית המקדש שהיה באמצע העזרה[4], כאשר לפי הטעם השני יש אכן להקפיד שהבימה תהיה דווקא באמצע בית הכנסת גם כאשר מדובר במבנה קטן שכל הקהל שומע בכל מקרה.

על פי פנימיות התורה[5] יש להקפיד שבמדרגות המובילות לבימה לא יהיו יותר מ-6 מדרגות.

על אף האמור לעיל, במשך שנים ארוכות מלבד בימת הקריאה הגדולה ב-770 שבאמצע בית הכנסת, שימשה את הרבי בימה קטנה נוספת שהוצבה בקידת בית הכנסת בסמוך לארון קודש מתוך מטרה להקל על הרבי את ההליכה עד למרכז בית הכנסת והעליה והירידה מהבימה המוגבהת. סביב בימה זו גם נערכות ההושענות בימי חג הסוכות.

הרבי הורה שבמקום הצורך יש להקפיד שלכל הפחות לפני בימת הקריאה יהיה מקום לפחות של שורת יושבים אחת[6][7].

עזרת נשים[עריכה]

בדומה לבית המקדש, גם בבית הכנסת יש חדר מיוחד לתפילת הנשים.

לפי הוראת הרבי "יותר טוב ומנומס שישבו הנשים גם כן מלפנים והמחיצה תהיה ממזרח למערב, ולא מדרום לצפון. מחיצה גבוה מקומת איש". כלומר, שחלוקת בית הכנסת תהיה לאורך ולא לרוחב - והנשים ישבו לכל אורך בית הכנסת ולא 'מאחור' כמו שנהוג ברוב בתי הכנסיות[8].

בית כנסת חב"די[עריכה]

הרבי מסמן לרב חודוקוב להרים לכלוך מרצפת 770 (כ"ד אלול תשל"א)

ברוב בתי הכנסת של חסידי חב"ד נהוגים מספר תקנות החלות על כל מי שניגש להתפלל כשליח ציבור בפני העמוד, כשהעיקריות שבהם היא להתפלל בנוסח שסידר אדמו"ר הזקן הנקרא תהילת השם (או תורה אור), לומר את השיעור תהלים היומי אחרי התפילה, כפי תקנות של אדמו"ר הריי"צ, ולהכריז את הכרזת הקודש "יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

חדר שני[עריכה]

אחד המאפיינים הבולטים לבית כנסת חב"ד הוא "חדר שני" (הנקרא גם חבדניצע[9]) חדר שני הינו עזרת גברים נוסף קטן צמוד להיכל הגדול ובו יש מקום למתפללים באריכות או לחפצים להאריך בהכנה לתפילה בלימוד מעמיק במאמר חסידות למצוא את השקט והמקום לעשות זאת.

הימצאותו של חדר שני, החלה כבר בזמן חבורות הנסתרים, וכך מסופר על אדמו"ר הזקן שבהיותו בן עשר היה "יושב בחדר שני דבית הכנסת בליאזנא ולומד".

בזמן אדמו"ר האמצעי כאשר החיכוכים בין החסידים ל'מתנגדים' גבר והיה חשש לתקריות אסר אדמו"ר האמצעי על חסידיו להתפלל בבית כנסת שאין בו חדר שני, ובכך מנע מהם להכנס לבית כנסת של 'המתנגדים'.

אצל חסידים בדורות עברו הקפידו מאוד על 'חדר שני', ועשו כל מאמץ לבנות חדר שכזה בכל קהילה שיש בה בית כנסת[10].

עמוד החזן[עריכה]

בבית כנסת חב"ד לא נוהגים לכתוב על העמוד שבו מתפלל החזן את הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד, מכיון שנדרש שזה יהיה כתוב במוח ובלב בפנימיות, ולא תזכורת חיצונית.

בבית כנסת חב"ד המנהג שעמוד החזן מימין לארון קודש.

(ישנם בתי כנסת רבים המכינים במזרח, כסא ו"סטענדר" עבור הרבי שליט"א מלך המשיח מוכן להתגלותו. בין בתי כנסת אלו ניתן למנות את בית כנסת חב"ד רמת גן, בית כנסת חב"ד בשיכון ה' בבני ברק, ישיבת חב"ד צפת, ישיבת תומכי תמימים בית שמש בית הכנסת חב"ד בתענך, בית הכנסת חב"ד בגבעת אולגה, בית כנסת חב"ד גילה ועוד).

בתי כנסת חב"ד בארץ הקודש[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • פעילות עם ילדים בבית הכנסת, מכתב אדמו"ר הריי"צ המבאר את החשיבות בזה ונוזף בגבאים המונעים זאת בגלל שגורם ללכלוך וכדומה, אגרות קודש חלק ח' עמוד קעג ואילך

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על הבימה, עמוד התפילה וחשיבותם.
  2. הרמב"ם הלכות תפילה יא, ג. שולחן ערוך אורח חיים קנ. על פי הגמרא בסוכה נא, ב שבבית הכנסת באלכסנדריא של מצרים היתה בימה של עץ באמצעה.
  3. רמב"ם.
  4. חתם סופר או"ח סי' כח.
  5. שו"ת אמרי אש אורח חיים סי' ז, מג"א סי' קנ, והא"ר בשם זוה"ק.
  6. סדרת מאמרים בנושא בשבועון התקשרות: גליון 726, גליון 730, גליון 734.
  7. הרב רפאל אברהם דובקין, מיקום בימת הקריאה בבית הכנסת', בתוך קובץ 'הערות התמימים ואנ"ש צפת' י"א ניסן תשפ"ב עמוד 229.
  8. [1]
  9. ראהספר השיחות תש"א ע' 42. שם ע' 114.
  10. ראו לדוגמה: ספר זכרון לר' חיים שאול ברוק עמוד 102, שכאשר החסידים בהומיל הפרו את התנאי ובנו 'חדר שני', אמר ר' אייזיק מהומיל למתנגדים שאכן על פי דין הם צודקים, אלא שכיון שהחסידים והמתנגדים כבר חלוקים על 'והוא אחד ואין שני' ועל 'נפש השנית', יהיו חלוקים גם על חדר שני..