חוזר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החוזר הראשי של הרבי, הרב יואל כהן בעת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים המניח הרב דוד פלדמן שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה

חוזר הוא כינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את שיחותיו ומאמריו של הרבי או האדמו"ר שנאמרו במהלך השבת, ובמוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן ("הנחה").

החזרה בדורות עברו[עריכה]

בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.

פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

באחד המאמרים שאמר אדמו"ר הריי"צ אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' חאטשע פייגין אמר לחוזר ר' יצחק הנדל לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

החזרה בדורנו[עריכה]

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם יו"ד שבט תשי"א את שיחותיו של הרבי. לאחר המאמר באתי לגני תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ההנחה שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בוועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים.

בתשכ"ז, לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא ועד הנחות התמימים. בחודש ניסן תשמ"א הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

אופי החזרה בדורנו[עריכה]

עיקר החידוש של "דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]

חוזרים מתקופת אדמו"ר הזקן

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת אדמו"ר המהר"ש

חוזרים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים מתקופת הרבי

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]