אברהם יצחק שם טוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אברהם שמטוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שם טוב
הרב אברהם יצחק שם טוב

הרב אברהם יצחק שם טוב (נולד כ"ד מנחם אב תרצ"ז, 1 באוגוסט 1937)[1], הינו שליח הרבי בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שם-טוב נולד לאביו הרב בן ציון ולאמו מרת גולדה בברית המועצות, למד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ובטשקנט. לאחר מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת יחד עם משפחתו מברית המועצות לונדון שבאנגליה ולמד בישיבה במנצ'סטר.

בראשית שנת תשי"ד הגיע ל-770, כשהוא עושה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב שלום דובער פוטרפס, והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי בי"ג בתשרי.

בתקופת הפגישות שלפני נישואיו רעייתו נכנסה עם אמה ליחידות אצל הרבי, משהתעניין הרבי בשידוך השיבה שהיא חשה התאמה אך יש מבני משפחתה שדואגים מקומת גופו הנמוכה של הרב שם טוב, הרבי השיב לה שביכולתה לנעול נעליים בעלות עקבים נמוכים, בנוסף אמר הרבי שאף שבעבר ניתן דגש על כך שעל החתן להיות גבה קומה יפסיקו לשים לב לכך, בהמשך התבטא הרבי על הרב שם טוב: "ער איז פון די בעסטע בחורים און פון די בעסטע - איז ער דער בעסטער" [=הוא מבחורים המעולים, ומבין המעולים - המעולה][2].

בי"ג תשרי תשכ"א נישא לרעייתו בת שבע, ביתו של הרב גרשון אליעזר לזרוב. באותה תקופה חדל הרבי מלסדר קידושין, לבקשת אמה של רעייתו ביחידות אליה נכנסה עם בתה השיב הרבי שסידור הקידושין מותנה ביציאתם לשליחות, כשהכלה אמרה שהם מוכנים ליציאה אמר הרבי: "זה צריך להיות בשמחה ובטוב לבב", ביום החתונה הודיע הרב חדקוב על ההשתתפות וביקש שיהיו מוכנים בשעה בה צפוי הרבי לחזור מהאוהל, הם זכן שהרבי יסדר את הקידושין בחופתם, (לאחר חתונתם סידר הרבי קידושין בשני חופות נוספות בלבד)[2][3].

בחנוכה תשל"ט "ננזף" הרב שמטוב ע"י הרבי לאחר שהרשה לבקשתו של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר להדליק את כל נרות החנוכה ביום הרביעי, הרבי תבע שיהודים יעמדו בתוקף וב"גאון יעקב", וגם כאשר אין בכך הגיון ואמר לרב שמטוב "ממך ציפיתי ליותר"[דרוש מקור].

בהיותו בחור ב-770 זכה לשמש כחוזר יחד עם ידידו הקרוב הרב יואל כהן, ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י[4]. הי׳ כמה פעמים שר׳ יואל לא הי נוכח, ועשה את ״החזרה״ של המאמר.

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ט עם עזיבתם של הרב משה לאזאר והרב קהת ויס את ניהול קעמפ מחנה הקיץ גן ישראל בעקבות יציאתם לשליחות מינהו הרבי לשמש כמנהל הקעמפ, כחלק מניהולו הוא קבע את מיקום הקעמפ בפארקסוויל שבניו יורק, מקום המשמש כשטח הפעילות של הקעמפ.

בתחילה הורה לו הרבי להקים את כפר חב"ד ב', לפני נסיעתו לישראל קיבל מסר מהרב חדקוב על ביטול השליחות והסבתה לפתיחת בית חב"ד בפילדלפיה.

ביחידות אליה נכנס עם רעייתו חזר הרבי שלושה פעמים[5] על המשפט: "זו לא אשמתך, אלא אשמת לוי אשכול, שטוען שאין לו די כסף", אחר כך אמר: "זאת לא אשמתך, ואולי גם לא אשמתו, אולי באמת אין לו כסף".

על אף הסבת השליחות פעל הרב שם טוב להתפתחותו של כפר חב"ד ב' בהשגת תקציבים מהממשל האמריקאי לבניית הכפר[2].

מתשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין הרבי לנשיאי ארצות הברית. בהקשר זה, הקים בתשל"ב את הארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית. ויזם את קביעתו של יום י"א ניסן יום הולדתו של הרבי ליום החינוך בארצות הברית על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן[6], הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. בתשל"ד מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

לרגל כ' אב תשל"ד, יום ההילולא השלושים של הרב לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א) ייסד את הכינוס התורני ירחי כלה - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.

בשנת תשמ"ה מונה על ידי הרבי ליו"ר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית[7].

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות בית רבקה קראון הייטס.

החל משנת תשס"ה מתנהל משפט בינו והרב קרינסקי לבין גבאי בית הכנסת 770 בנוגע לניהול הזאל הגדול.

ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש תמוז שנת תשנ"ה, בעקבות פרשיה בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל"א וזבל"א[8] בענין צוואת הרבי[9] ובעניין ניהול המל"ח, הוציאו הרבנים אברהם אזדבא ויהודה קלמן מרלו מהבד"צ קראון הייטס, מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"[10]. לטענת הרב שמטוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת חלק מועד רבני ליובאוויטש.

בחודש ניסן שנת תש"ע, בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[11]. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[12], הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

בקיץ תש"ע, התקיים דין תורה (זבל"א) בעניין ניהול המל"ח, הרבנים פסקו כי שם טוב (ורוב אלו שהיו חברי ועד ההנהלה) אינם חברים במל"ח.[דרוש מקור]

דעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נוקט בשיטה של התקשרות אבסלוטית לרבי. ביצוע ללא ערעור או מצמוץ.
  • סובר כי אין לפרסם שהרבי הוא המשיח
  • התפקיד המוטל עלינו בענין משיח: "הרבי דורש משהו אחר, אין לנו את הלוקסוס לשבת ולחכות, אלא עלינו להביא [לימות המשיח]! לעשות זאת!"[13]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו הרב יהודה שם טוב, שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.
  • בנו הרב לוי שם טוב, שליח הרבי בוואשינגטון הבירה.
  • בנו הרב אליעזר שם טוב, שליח הרבי באורוגוואי.
  • חתנו הרב מרדכי אבצן, שליח הרבי בהונג קונג.
  • גיסו הרב שימק'ה לזרוב.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כפר חב"ד, 1216, ראיון עם הרב אברהם שם טוב
  • שלום מגידמן, ‏הזדמנות ושעת כושר בעבורנו, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2081 עמוד 30 (תשפ"ה)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הרב אברהם שם טוב הגיע ל'גבורות' • גלריה מיוחדת - באתר כ"ד אב תשע"ז
  2. 2.0 2.1 2.2 ש. מגידמן, הדרכות שקיבלתי מהרבי, מוסף נשימה של שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2066 עמ' 29-30.
  3. גליון התקשרות מס' 555
  4. בית משיח גליון 174 ע' 36-38
  5. בראיון שהעניקה רעייתו בת שבע למגזין נשימה של שבועון כפר חב"ד היא מסופקת אם הרבי חזר על המשפט שלושה או ארבעה פעמים.
  6. "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org
  7. פיענוח כתי"ק.
  8. ראשי תיבות זה בורר לו אחד וזה בורר לו א - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי
  9. בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
  10. צילום המכתב
  11. חב"ד און ליין
  12. חב"ד אינפו
  13. כפר חב"ד 2081 ראיון עם הרב אברהם שם טוב