מנצ'סטר
מנצ'סטר (באנגלית: Manchester) היא אחת הערים המרכזיות ביותר באנגליה הממוקמת בצפון מערב המדינה.
העיר מונה מעל לחצי מליון תושבים, וקיימת בה קהילה יהודית גדולה המונה מעל ל35,000 איש, הקהילה השניה בגודלה בבריטניה (אחרי לונדון).
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשיתה של העיר החל בהתיישבות הבריגנטים על הגבעה שבמרכז העיר, הממוקמת מול גדות הנהר אירוול, וסמוך לתחילת הספירה הנוצרית, לאחר תחילת הכיבוש הרומי בבריטניה, הורה המצביא להקים מבצר רומי שנבנה במרכז מנצ'סטר וסביבו התקיים היישוב באופן רציף.
בסביבות שנת ה'ק החלו להתיישב בעיר אורגים וטווים פלמים, שהפכו אותה למרכז סחר חשוב בצמר, פשתן ובדים, והניחו את היסוד למה שהפך כעבור מאות שנים לשינוי שעברה העיר עם הפיכה למוקד מרכזי לתעשיית הטקסטיל בזמן המהפכה התעשייתית.
בשנת תקצ"ה הפכה לעיר התעשייתית הראשונה והגדולה ביותר בעולם, ובעקבות כך הפכה למרכז חדשני בתחומים רבים, דוגמת אחד המקומות הראשונים שהוקמו בהן תחנות למסילת הרכבת, חיבור קווי טלפון מהמקומות הראשונים בעולם, ועוד. הגיעו הדברים לידי כך שבאותה תקופה נפוץ הביטוי כי "העולם עושה מחר את מה שמנצ'סטר עושה היום".
בשנות השיא פעלו בעיר מעל ל-100 מפעלי כותנה, ועובדו בה כ-65% מהכותנה בעולם כולו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הפציצו הכוחות הנאציים את העיר בעקבות הסבתם של מפעלי התעשיה שבה לצרכי המאמץ המלחמתי, ובמתקפה הגדולה ביותר הומטרו על העיר במשך 2 לילות רצופים 467 טון של פצצות ולמעלה מ-37,000 פצצות תבערה שהחריבו את רוב מרכז העיר ההיסטורי והרסו כ-30,000 בתים.
כיום מונה הקהילה היהודית במנצ'סטר כ-35,000 חברים, והיא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בממלכה לאחר לונדון. בשנת תקצ"ד הוקם בעיר בית הכנסת הספרדי-פורטוגלי, ובשנת תשמ"ד נוסד המוזיאון היהודי של מנצ'סטר, המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר.
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין חסידי חב"ד הראשונים שהיגרו לאנגליה והתיישבו במנצ'סטר היה הרב אברהם סנדר נמצוב שעשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב"ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה, ובשנים בהם התגורר הרב אברהם יצחק קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של הרב נמצוב.
בשנת תרפ"ג התפנתה בעיר משרת הרבנות של הרב ישראל יעקב יפה, ובעצתו של אדמו"ר הריי"צ והשתדלותו של הרב אברהם סנדר נמצוב קיבל על עצמו הרב מנחם צבי ריבקין את הרבנות בעיר, ובעקבותיה נתמנה גם לחבר בית-הדין דמנצ'סטר.
לפני נסיעתו למנצ'סטר שלח לו הרבי הריי"צ ברכת הדרך והתווה לו את שליחותו במקום, לפעול אצל אנ"ש בענייני חסידות. כאשר בישר לרבי שהגיע למקום, בכ"ד בכסלו, שלח לו הרבי הריי"צ מכתב נוסף בו מברכו בהצלחה רבה, חרף הקשיים שיעמדו לו בדרכו בהתחלה, ומבטיחו כי העיר כולה תבורך ברוב ברכה בשל פעילותו[1]. באותו מכתב ממנה אותו הרבי להיות שד"ר ולהסתובב ברחבי אנגליה ולחזור חסידות, ולהידבר עם האנשים אשר ברחבי המדינה. בסיום מבקש ממנו הרבי כי יכתוב דו"ח מידי שבוע, באריכות ובפרטות, וישלח לרב אלחנן דוב מרוזוב, ממזכירי הרבי הריי"צ. בהמשך הודיע הרבי לעסקנים החב"דיים, כי הרב ריבקין הוא הכתובת לכל עניני חב"ד באנגליה[2].
כשנתמנה לרב באנגליה דרשו ממנו חברי הקהילה כי יחליף את הקסקט הרוסי בכובע רבני ('צילינדר'), כפי הנהוג שם. בתחילה סירב בתוקף, ואף העדיף לעזוב את הרבנות שם. לבסוף שאל את הרבי הריי"צ, והרבי השיב לו לחבוש את הצילינדר כפי מנהג המקום. מאז שקיבל את הוראת הרבי לא הסיר את הכובע מראשו.
חסיד נוסף שנמנה על החסידים הבולטים והפעילים בקהילה החב"דית שהתהוותה בעיר וקירב צעירים רבים לעולמה של חסידות חב"ד, שהפכו לראשי משפחות חשובות, היה הרב יצחק דובוב, כאשר בשנת תרפ"ח עבר מריגא למנצ'סטר וכיהן בה כרב במשך חמישים שנה.
לאחר עלותו של הרבי לשמש כנשיא חסידות חב"ד, קירב את אחד מצאצאי החסידים הרב שניאור זלמן יפה, כאשר הקשר הראשוני היה באמצעות השד"ר החב"די ר' בן ציון שם טוב שעורר את בני המשפחה להתכתב עם אדמו"ר הריי"צ ולחדש את הקשר שלהם עם חסידות חב"ד. עיקר הקשר החל לאחר תאונת ביתו כאשר זכו בשנת תשי"ט ליחידות ארוכה וחריגה במיוחד שנמשכה במשך מספר שעות, והפכה לנקודת ציון ראשונה בקשר המתמשך של ר' זלמן עם הרבי במהלכו הרעיף עליו הרבי קירובים רבים ונדירים, כאשר ר' זלמן עצמו הפך לשליח של הרבי ופעיל חב"די במקום מגוריו, עד שהרבי נהג לכנותו בחיבה "מר מנצ'סטר".
החל מחודש תמוז תשכ"א בו ארגן מסע של 120 יהודים מאנגליה ששהו בחצר הרבי במשך שבועיים רצופים, החל לארגן כמעט מידי שנה מסע ייחודי ממנצ'סטר לחצר הרבי, בעקבותיו התקרבו משפחות רבות לחסידות חב"ד.
בעקבות הצעתם של ר' אברהם יפה ור' בערל פערין שחיפשו אברך שיפעל בשליחות הרבי בעיר, הסכים הרבי להצעה למנות לכך את הרב חיים פארו שיצא בשנת תשל"א לפעול בשליחות הרבי בעיר, כאשר ביחידות לפני היציאה העניק לו הרבי סידור ולרעייתו ספר תניא כיס.
לקראת שנת הלימודים תשמ"ג נוסדה בעיר ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר המיועדת לתלמידים בגילאי ישיבה גדולה, הפועלת מאז היווסדה בראשותו של הרב יוסף עקיבא כהן המשמש כראש הישיבה והרב יצחק קליין המשמש כמשפיע.
בשנת תשס"ו עלה הרב פארו לארץ הקודש והתיישב בבית שמש במטרה לפעול בשליחות עם קהילת דוברי האנגלית שהתיישבה בעיר, כשאת מקומו ממלא כיום חתנו הרב פרץ חן, המכהן גם כמנהל המרכז התורני 'תורה סנטר' בעיר.
חסידי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שרגא פייביש ווגל - יליד העיר
- הרב נתן וואגעל - יליד העיר
- הרב מרדכי צבי סופרין - יליד העיר, מחנך, ומנהל מחנה הקיץ של ליובאוויטש במנצ'סטר
- הרב חיים רפפורט
- הרב מנחם מענדל כהן - מנהל תלמוד תורה חב"ד במנצ'סטר ורב בית הכנסת בית מנחם בעיר
- הרב יוסף עקיבא כהן - ראש ישיבת ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר
- הרב יצחק שלום קליין - משפיע ראשי בישיבת חב"ד בעיר
- הרב יעקב משה וולברג - מראשי הישיבה ור"מ בישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר באנגליה בעבר
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך יד, עמ' רסג
- ↑ ראה באגרות קודש חלק יד עמ' רסה במכתב לרב רסקין בוורשה, ובחלק א' עמ' שעד לרב הבלין מירושלים