נשיאי ארצות הברית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ג'ימי קרטר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בי"ז תמוז תקל"ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם חב"ד, אדמו"ר הריי"צ והרבי. הנשיא הרברט הובר נפגש עם אדמו"ר הריי"צ.

הרברט הובר[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרל"ז (1877) ומת בשנת תשכ"ד (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה"ב בין השנים תרפ"ט (1929) לתרצ"ג (1933)

הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)

בשנת תר"צ (1930) נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארה"ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה"ב הרברט הובר.

בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל י"ד תמוז בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' י"ד תמוז הוא הגיע לנשיא הובר.

בביקור הודה אדמו"ר הריי"צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים.

אחרי הביקור נסע אדמו"ר הריי"צ בחזרה לעיר ניו יורק[1].

פרנקלין דלאנו רוזוולט[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרמ"ב (1882) ומת בשנת תש"ה (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה"ב בין השנים תרצ"ג (1933) עד למותו בתש"ה (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.

בזמן השואה שלח אדמו"ר הריי"צ מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי[2].

במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי"צ ניסח תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.

בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו"ר הריי"צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.

הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי: "מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות" [3].

ג'ון קנדי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ג'ון פיצג'רלד קנדי המכונה JFK, מפורסם כנשיא ארה"ב ה-35, השני הצעיר ביותר[4] ונשיא ארה"ב היחיד שנרצח. נולד בתרע"ז, נבחר לנשיא בשנת תשכ"א ונרצח בתשכ"ד.

הרצח התרחש בשנת תשכ"ד לקראת בחירות לנשיאות בהן התמודד פעם שניה. בנוסעו בשיירה ברכב ללא גג נורו לעברו 3 יריות והוא הובהל לבית רפואה שם נקבע מותו לאחר ניסיונות הצלה.

החסידים באותם ימים מצאו רמז בהוצאה מחודשת של קונטרס בד קודש על ידי הרבי, זמן קצר טרם הרצח.

בקונטרס מוזכר התשומת לב המיוחדת של הקב"ה כלפי מושלים ומלכים והרבי מעיר על כך הערה פרטנית משלו.

הרבי הורה לרב יוסף ויינברג להסביר בשידור רדיו על הערה זו[5].

ישנה שמועה כי בעת הפלגה מאירופה לארה"ב בתחילת השואה, החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון קילל את אביו של קנדי ולכן הבן נהרג, מול השמועה מציג הרב זלמן חאנין פיקפוקים ותמיהות ולדעתו הרב דזיקובסאן ואבי הנשיא לא הפליגו יחדיו[6].

רוברט קנדי אצל הרבי

אחיו של הנשיא רוברט קנדי, כיהן כסנטור וגם בתפקיד התובע הכללי של ארה"ב, ביקר אצל הרבי. בגלל תמיכתו בישראל בששת הימים, נרצח בידי ערבי בשנת תשכ"ח.

ריצ'רד ניקסון[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרע"ג (1913) ומת בשנת תשנ"ד (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה"ב בין השנים תשכ"ט (1969) לתשל"ד (1974).

בשנת תשל"ב לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי הרמן ווק שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה[7].

העורך דין המפורסם נתן לוין היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.

יחסיו עם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מלחמת ההתשה

בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.

ערך מורחב – מלחמת יום כיפור

בעת מלחמת יום כיפור בתשל"ד הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.

ג'רלד פורד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פורד עם הרב אברהם שם טוב

הנשיא פורד התכתב עם הרבי, כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:

המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו

[דרוש מקור]

בשנת תשל"ה הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב"ד.

ג'ימי קרטר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין בלחיצת יד עם נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם
גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת תש"מ

נולד בשנת תרפ"ד (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים תשל"ז - תשמ"א.

לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של הרבי בשנת תשל"ח הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב הרבי[8]

ההסכם שלום עם מצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הסכם השלום עם מצרים

בשנת תשל"ז בעת ביקורו של יצחק רבין בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה מנחם בגין לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת תשל"ט (1978) התכנסו מנחם בגין, קרטר וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.

להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, חב"ד הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא שלום שלום ואין שלום, הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). [9]

חנוכיה בבית הלבן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חנוכיה ציבורית

בשנת תש"מ השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה[10].

יום החינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יום החינוך בארה"ב
שער שבועון כפר חב"ד מכ"ח בניסן תשמ"ט - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"

בשנת תשל"ח (1978) הכריז הקונגרס של ארצות הברית על יום הולדתו העברי של הרבי - בי"א ניסן, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר בהתוועדות את משמעותה.

מאז כל שנה, חותם נשיא ארה"ב בי"א ניסן על יום החינוך לכבוד הרבי מליובאוויטש[11].

רונלד רייגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרע"א (1911) ומת בשנת תשס"ד (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה"ב בין השנים תשמ"א (1981) לתשמ"ט (1989).

לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב אברהם שמטוב, וכן מינה אותו בשנת תשמ"ד (1984) לבין חמשת אנשי "המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים".

רייגן עמד בקשרים רבים עם הרבי, והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו: "יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע." לקראת יום הולדתו של הרבי בשנת תשמ"ב הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי[12].

חוק רמת הגולן[עריכה | עריכת קוד מקור]

רייגן חותם על יום החינוך

בשנת תשמ"א יזם מנחם בגין חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.

רגע של שתיקה ושבע מצוות בני נח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – רגע של שתיקה
ערך מורחב – שבע מצוות בני נח

בקיץ תשמ"ג (1983) ביקש הרבי להנהיג רגע של שתיקה בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.

אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג "רגע של שתיקה" וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.

תעודת כבוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"א ניסן תשמ"ג, קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן[13].

ג'ורג' הרברט ווקר בוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרפ"ד (1942) ומת בשנת תשע"ח (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים תשמ"ט (1989) לתשנ"ג (1993).

ועידת מדריד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תנש"א (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שבספרד), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו הסכמי אוסלו והסכם שלום עם ירדן.

מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ"ה

ביל קלינטון[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תש"ו (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים תשנ"ג (1993) לבין תשס"א (2001).

היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ליהדות ולתורה וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.

בחודש כסלו תשנ"ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: "מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה."

הסכמי אוסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הסכמי אוסלו

בשנת תשנ"ג (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש"ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.

הסכמי שלום[עריכה | עריכת קוד מקור]

קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת הרבי בעניין שלימות הארץ כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש"ס.

ג'ורג' ווקר בוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תש"ו (1946) בנו של ג'ורג הרברט ווקר בוש, והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית תשס"א (2001) לתשס"ט (2009).

היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב לוי שמטוב

יחסיו עם ישראל והסכמי שלום[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך בתוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת תשס"ח (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.

גם כאן חב"ד נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.

ברק אובמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפגנה בחצר מוזיאון צבאות ה' בקראון הייטס נגד הסכמים בין איראן לארצות הברית
נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך

נולד בשנת תשכ"א (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת תשס"ט(2009) עד לתשע"ו(2016).

ההסכם עם איראן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – איראן

בשנת תשע"ד (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה לישראל, ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב"ד להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ביטל את ההסכם.

דונאלד טראמפ[עריכה | עריכת קוד מקור]

טראמפ עם המרצה החב"די ר' יוסף יצחק ג'ייקובסון

נולד בשנת תש"ו (1946). התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת תשע"ו (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת תשפ"א (2021).

נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת תשע"ז (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת תשע"ח (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, שלום מרדכי רובשקין, ובי"ט כסלו באותה שנה הכיר בירושלים כבירת ישראל. בשנת תשע"ט (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.

בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש העסקים ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ולחב"ד.

תוכנית המאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחאה נגד תוכנית טראמפ בכניסה לירושלים

בשנת תש"פ (2020) יזם טראמפ את "תוכנית המאה - תוכנית טראמפ" להסכם מסוכן בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת הרבי וח"ו עלול לסכן מיליוני יהודים.

חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו חלקן אורגנו על ידי המטה העולמי להצלת העם והארץ בראשות הרב שלום דובער וולפא והרב יקותיאל ראפ. תמימים מירושלים קיימו משמרת מחאה בכניסה לירושלים[14] [15].

רבני מכון הלכה יחד עם רבנים העוסקים בשלימות הארץ, הוציאו מחאה חריפה נגד תוכנית טראמפ. על המכתב חתמו רבנים חשובים ובהם: הרב ברוך בועז יורקוביץ', הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב משה קורנוויץ, הרב ישראל הלפרין והרב שלום בער וולפא[16]. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בראשות הרב יוסף גערליצקי יצאו במחאה נגד תוכנית טראמפ[17], ובאתר חב"ד אינפו ובשבועון בית משיח פורסמו ראיונות ומאמרים נגד תוכנית המאה - תוכנית טראמפ.

בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל[18].

מתמודד בבחירות תשפ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

טראמפ מתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית המתקיימות בד' חשון תשפ"ה (2024). ומתוך הבנה כי נצחונו ייטיב עם יהודי ארצות הברית וישראל ועדיף מנצחונה של המתמודדת מולו, רבים מחסידי חב"ד הביעו תמיכה בו. בה' תשרי תשפ"ה, כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה"ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה בעולם [7 באוקטובר] לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש שהיה בשמחת תורה תשפ"ד. את טראמפ קיבלו מספר עסקנים ובראשם הרב יהודה קרינסקי והרב לוי שם טוב[19].

בציבור החרדי ובכללו החב"די נשמעו גילויי תמיכה פומבית בטראמפ.

חברי ועד הקהל בקראון הייטס הוציאו מכתב בו קוראים להצביע לטראמפ, וכך גם שלוחים ברחבי ארה"ב, הביעו תמיכה פומבית בטראמפ[20].

מנגד הרב אברהם שם טוב הוציא מכתב מיוחד בו מבהיר כי חב"ד איננה מתערבת בבחירות.

בארץ הקודש, יש העוסקים בענייני שלימות הארץ שקראו להצביע טראמפ בתקווה שממשלת ישראל תוכל להתמודד עם התובנות שלו בענייני שלימות הארץ.

נשיא ארצות הברית בפעם השניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניגוד לסקרים שעד ימים ספורים לפני הבחירות, כולם הראו כי טראמפ מפסיד, הרי תוצאות הבחירות הראו רוב גדול לטראמפ, וכך הוכח כי למרות כל ההשמצות בתקשורת האמריקאית וגם הישראלית, כי אזרחי ארצות הברית רצו לראות בבית הלבן, נשיא רפובליקני, אוהב ישראל, [21].

חב"ד מגיבה בספקנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליל הבחירות כאשר השעה התקדמה, ורשתות התקשורת הכריזו על ניצחון טראמפ, אתרי האינטרנט החב"דיים בעברית ובאנגלית "חגגו" בכותרות ראשיות את ניצחון טראמפ. מצד שני כלי התקשורת החב"דיים הביעו גם פקפוק ב'גן עדן' שישרור ביחסי ארצות הברית כלפי ישראל בענין שלימות הארץ, מלחמת חרבות ברזל ויחסי ישראל-ערבים:

אתר חב"ד אינפו הוסיף לכותרת ידיעת הניצחון, תמונה של טראמפ בכותל המערבי. ולדיווח על הניצחון בבחירות לנשיאות צורפו דברים גם על ניצחון הרפובליקנים בסנט: "לאחר לילה ארוך במיוחד, קבעו מדגמי הטלווזיה כי המועמד הרפובליקאי, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב ה-47, זאת לאחר שניצח במרבית המפתח, ביניהם גם פנסילבניה וג’ורג’יה. בנוסף לבחירות לנשיאות, ניצחו הרפובליקנים גם בבחירות לסנאט, הדבר יאפשר לטראמפ חופש פעולה נרחב לפחות במהלך השנתיים הראשונות לנשיאותו"[22].

אתר חב"ד און ליין פירסם מאמר שמציג את המציאות הכל כך מורכבת והכותרת: "דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?" ולצד הצגת דבריו כי יאפשר לישראל לעשות מה שרוצה בעזה ולבנון, מביע הכותב "משה בן חיים" את הצד השני של העתיד האפשרי של טראמפ מול ישראל: "יש גורמים שונים בבית הלבן שימשיכו בניסיונות לשכנע את הנשיא הנבחר ללחוץ על ישראל ולבצע נסיגות מעזה, מדרום לבנון, תמורת הסכמים כאלו ואחרים. יתכן שדווקא כעת טראמפ ירצה להוכיח ו'להרשם בדפי ההיסטוריה' כמביא שלום אזורי ועולמי חדש. מי זוכר את 'עסקת המאה' של טארמפ בקדנציה הקודמת שלו, שכללה בעיקרה נסיגות ישראליות?"[23].

שבועון כפר חב"ד ירד לדפוס בשעות בהן רשתות התקשורת באמריקה הכריזו על ניצחון טראמפ והיבחרו בפעם השניה לנשיא ארצות הברית. השבועון הוציא מוסף חדשות בצבע אדום - כהזדהות עם צבע המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית בראשה עומד טראמפ. הכותרת הראשית זועקת: פרזידנט טראמפ, ותמונתו מבקר באוהל. השער כולו מוקדש לניצחון טראמפ ושישה פתיחים של טורי פרשנות מתנוססים על שער העיתון. והטור הפותח של עורך העיתון הרב אהרן דב הלפרין מצנן את ההתלהבות מניצחון טראמפ: "חשוב לשנן שוב ושוב את קביעתו של הרבי, כי בסופו של דבר השאלה החשובה והקריטית היא מה עושה ממשלת ישראל מול כל ממשל אמריקאי" ומציג את המציאות שההתנתקות התרחשה בתקופת הנשיא בוש אוהד ישראל ואילו בתקופת אובמה שלא פירגן לישראל, המצב היה טוב יותר כי ממשלת ישראל עמדה איתנה[24].

ג'ו ביידן[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תש"ב. היה סגן נשיא ארה"ב בין השנים תשס"ט - תשע"ו. בשנת תשפ"א נבחר לנשיא ה-46 של ארצות הברית.

היכרותו הראשונית עם חב"ד הייתה עם השליח ר' אברהם שמטוב[25].

מיודד עם שלוחי חב"ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד[26]. בשנת תשע"ה השתתף בהדלקת החנוכיה של חב"ד בווישגטון.

בשנת תשע"א נשא נאום שבמהלכו אמר: "עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם".

בשנת תש"ע נשא נאום בו אמר: "העולם היום צריך את חב"ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ".

לקראת בחירות תשפ"ה, התכונן להתמודד, אבל אחרי עימות עם טראמפ, הסיר את התמודדותו, ובמקומו התמודדה סגניתו קמאלה האריס שהובסה בבחירות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הביקור מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, הקריאה והקדושה, בית משיח, גיליון 496
  3. מורה לדור נבוך ב' 247
  4. אחרי רוזוולט
  5. שבועון בית משיח 1432
  6. שבועון בית משיח 1432
  7. הכתבה בשטורעם
  8. בכתבה בקישור שטורעם ובאתר
  9. ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום
  10. הדלקת החנוכיה בבית הלבן
  11. נשיא ארצות הברית הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך' - י"א ניסן תשע"ה
  12. הרב ורייגן באתר קישור לאתר בית חב"ד
  13. באתר ספריית ליובאוויטש.
  14. משמרת מחאה יומית בכניסה לירושלים
  15. אסון לישראל: חסידי חב"ד במחאה בירושלים נגד תוכנית המאה
  16. שלימות הארץ: רבני חב"ד במחאה נמרצת וקריאה
  17. מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון
  18. טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד באתר הגאולה.
  19. https://chabad.info/news/1139156/
  20. קראון הייטס יוצאת להצביע: כך זה נראה בשכונה החב"דית
  21. חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב
  22. חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב
  23. https://col.org.il/news/165811 'ועוד יותר טוב': דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?]
  24. כפר חב"ד 2083
  25. נשיא ארה"ב מגיע: מה שאולי לא ידעתם על קשריו עם חב"ד
  26. להרחבה: שבועון כפר חב"ד, סנטור בשירות הרבי, גליון 1883 עמוד 85.