מלחמת חרבות ברזל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם
בניינים בעזה שהופצצו ע"י צה"ל במלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל או מלחמת שמחת תורה היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג שמחת תורה כ"ב תשרי תשפ"ד בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום ארץ ישראל, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

שלבי המלחמה[עריכה]

המתקפה[עריכה]

המחבלים פורצים לעבר ישראל
המחבלים ימ"ש ברחובות העיר שדרות

מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה[1], אך בחלוף הזמן פורסם[2] כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני[3].

בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים[4] חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות [5] הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.

רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס

צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8[6]. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

המלחמה[עריכה]

לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף[7], בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם לבנון החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית[8].

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות בתימן החלו גם הם לשגר טילים לכיוון אילת. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים[9]. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים[10].

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ביהודה ושומרון ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"[11] הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים[12].

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

רפיח[עריכה]

ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון כ"ז ניסן, ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום כ"ח ניסן, בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.

הדפסת התניא[עריכה]

ביוזמת הרב איזי מורגנשטרן והרב אריה עמית המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס ספר התניא בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

החטופים[עריכה]

כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים[13]. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע לניו יורק במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-770 בליל ח' כסלו תשפ"ד ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו[14]. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים[15].

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות לאו"ם לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

חזרת חטופים[עריכה]

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

בג' אדר א' צה"ל שחרר 2 חטופים[16] שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס בשמחת תורה ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה[17].

מבצע ארנון[עריכה]

בשבת פרשת במדבר ב' סיון, בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21), אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"[18].

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב[19].

עסקת החטופים[עריכה]

בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי י"א כסלו.

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים[20] ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל[21].

כיכר החטופים בעיר רחובות

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב דוד דרוקמן והרב יצחק גינזבורג נגד העסקה עם חמאס. גם הרב מאניס פרידמן הביע את דעתו נגד העיסקה[22]. לעומת זאת הרב שלום דובער וולפא כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה[23]. וכן אמרו רבנים נוספים[דרוש מקור]. בנוסף במוסף שבועון כפר חב"ד[24], רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים[25].

משפחות החטופים[עריכה]

משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה[26], מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום בצעירי חב"ד מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה באוהל אדמו"ר הריי"צ[27], שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה בוושינגטון ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי[28].

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים[29].

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש.

חיילים חב"דיים שנרצחו[עריכה]

  • החייל החב"די בנימין לב - נרצח בידי מחבלים בשבת כ"ב תשרי תשפ"ד[30][31][32]. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
  • החייל אלי אמיל שמאילוב הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים[33].
  • החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים[34][35].
  • החייל אביתר אוחיון הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת כ"ב תשרי תשפ"ד. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים[36].
  • הקצין, יששכר נתן הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי נחלת הר חב"ד. בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד, ישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, והמכון חסידי טכנולוגי בצפת. נפל בכ"ח מרחשוון תשפ"ד במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג[37].
  • הקצין, ארנון בנבניסטי-וספי הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' כסלו תשפ"ד בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד[38] ואחיינו של יבלחט"א הרב עינב וספי, בן למשפחה חב"דית [39] ובוגר מוסדות חב"ד בצפת.
  • סגן נתנאל מנחם איתן הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה[40].
  • החייל הת' ישראל אליהו סויסה ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית[41].
  • רב"ט אילן כהן הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
  • סרן ישראל יודקין הי"ד מכפר חב"ד, נהרג בי"ד אייר תשפ"ד בקרב בעזה. נכדם של הרב שניאור זלמן יודייקין (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב מיכה שטיינמץ, צאצא המשפיע הרב שאול ברוק והרב יצחק גרשנטקורן מייסד וראש עיריית בני ברק. בוגר ישיבות תומכי תמימים רחובות וישיבת דעת רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'[42], נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל[43]. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב חג השבועות בשנת תשפ"ד, החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו[44]
  • אליהו אמסלם הי"ד מרעננה[45]. נהרג בי"ד אייר תשפ"ד. היה מקורב לחב"ד ברעננה, והיה אף מדריך בקעמפ גן ישראל של בית חב"ד לדוברי צרפתית בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים.

פעילות חסידי חב"ד[עריכה]

פרסום דעת הרבי[עריכה]

חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל:

  • עמידה בתוקף מול האויב
  • הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם[46].
  • גליונות שבועון בית משיח פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר חב"ד אינפו ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה[47].
  • וועד אור החסידות פרסם עלון בשם "השכם והערב עליהם", הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
  • הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

הרב וולפא[עריכה]

הרב שלום דובער וולפא אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים[48] ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים[49].

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים בשבועון בית משיח[50] בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:

  • הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט
  • לחימה במחבלים ללא פשרות
  • לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות
  • מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם
  • עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
  • ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך[51].

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב בשבועון בית משיח בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני[52].

כמוו כן במהלך המלחמה מכון JEM הפיק סרטוני הסברה רבים, ואף הדפיסו את הספר דעת תורה של הרב שלום בער וולפא במהדורה נוספת[53].

בכלי התקשורת[עריכה]

בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מנחלת הר חב"ד שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל[54].

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים[55] בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו[56]. בכינוס השלוחים העולמי תשפ"ד השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב 770[57]. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון לעמי מימון בתוכנית 'חידודון' הרב יגאל קירשנזפט שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לחבל עזה[58]. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

פעילות בקרב החיילים[עריכה]

מודעה שפירסם ארגון צעירי חב"ד בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב

בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים למבצע תפילין וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים[59]:

  • שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ[60][61][62][63][64][65][66].
  • ניידות חב"ד פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים[67][68][69][70].
  • ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. ועד אברכי אנ"ש צפת הקים מוקד שיבוץ יציאה למבצעים במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים[71].
  • חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם[72].
  • מרכז את"ה בארץ הקודש פתח במבצע הפצת חת"ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה[73].
  • הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב[74]
  • מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
  • בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה ממש השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

פעולות בערים מופגזות ומפונות[עריכה]

ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה[75].

באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים[עריכה]

  • בשכונת קראון הייטס נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש[76][77][78]
  • הזמר החב"די אברהם פריד הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, מי שברך לחיילי צה"ל[79].
  • חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים[80].

התעוררות לאחדות[עריכה]

קריאה לכינוס מאוחד

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש ובהשתתפות אלפים[81]. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב שמואל הנדל - יו"ר מטה משיח בארץ הקודש, הרב חיים הלל שפרינגר - יו"ר את"ה בארץ הקודש, הרב יוסף יצחק בוטמן - משגיח ראשי בתומכי תמימים לוד, הרב מיכאל טייב - משפיע ובעל טור קבוע בשבועון כפר חב"ד, הרב מענדל גורביץ - משפיע בישיבת אור שמחה, הרב סענדי וילישאנסקי - שליח באיטליה והרב זאב דב הלפרין – משפיע בתומכי תמימים אלעד.

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון האגודה למען הגאולה ובהשתתפות אלפים[82]. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב שמעון וייצהנדלר - ראש ישיבה גדולה תומכי תמימים ראשון לציון, הרב בן ציון פרישמן - חבר האגודה למען הגאולה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב לוי הלפרין - משפיע בתומכי תמימים דעת, הרב ירמיהו קאליפא - מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים באר שבע, ר' עמי מיימון - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' עודד מזרחי - פעיל במוזיאון גוש קטיף.

הרב שמעון אייזנבך שליח הרבי באילת הקדיש את טורו השבועי באתר col בשבוע פרשת ויגש לאחדות ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות[83].

כינוס השלוחים העולמי[עריכה]

כינוס השלוחים העולמי תשפ"ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל[84]. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת צעירי חב"ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב מענדי הנדל, הרב זלמן ליברוב ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:

  • הרב יוסף ישעיה ברוין, נאם בשני הכינוסים.
  • הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

ביבי נתניהו בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה[עריכה]

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ברפיח, תמונה כשהוא מניח תפילין.

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הפצירו בו שיניח, אך בתואנות שונות התחמק. בד' אייר הדבר קרה. לאתר COL נודע כי שלוחים העומדים בקשר עם לשכתו הובילו לכך.

גיזרת הצפון[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.
מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י במירון, צפת, מטולה, קרית שמונה, נוף הגליל, עכו ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה[85] ועוד שבעה בני אדם נפצעו[86] כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים. השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב יגאל כספי במעלות והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון[87].

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

ל"ג בעומר תשפ"ד[עריכה]

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.

הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור. החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים. החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב מרדכי ביסטריצקי רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר. בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב[88].

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד[עריכה]

בכ"ו אייר גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות[89]

בחג השבועות תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים[90].

איראן[עריכה]

בשלהי חודש אדר ב' תשפ"ד חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית. בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש ה' ניסן תשפ"ד דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת[91].

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת[92].

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. בנס, הטילים לא פגעו או גרמו נזק ליהודים, ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

המתקפה[עריכה]

מהלך המלחמה[עריכה]


מלחמות ישראל
מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) | מלחמת סיני (תשי"ז) | מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) | פעולת כראמה (תשכ"ח) | מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) | מלחמת יום כיפור (תשל"ד) | מבצע אנטבה (תשל"ו) | תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) | מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) | מבצע רגל עץ (תשמ"ו) | מלחמת המפרץ (תנש"א) | מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) | מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד)

הערות שוליים

  1. יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה למלחמת יום כיפור שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".
  2. חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם אינפו.jpg
  3. שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).
  4. בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000
  5. בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'
  6. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).
  7. צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל" אינפו.jpg
  8. חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.
  9. חב"ד אינפו ושבועון בית משיח 1382.
  10. תורת לחימה, מתוך קישור לשבועון בית משיח גיליון מס' 1412 עמוד 32.
  11. "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה.
  12. "תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחליםאינפו.jpg
  13. דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240אינפו.jpg
  14. אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו אינפו.jpg
  15. שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.
  16. החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט"א מלך המשיחקישור לאתר הגאולה
  17. שלושת גופות החטופים שחזרו אינפו.jpg
  18. ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים אינפו.jpg
  19. אב החטופה מקבל דולר של הרבי אינפו.jpg
  20. רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא, באתר בחדרי חרדים
  21. כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר תשל"ט.
  22. על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ סי או אל סמליל.jpg
  23. בית משיח גיליון 1390 עמוד 31
  24. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.
  25. בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים, פדיון שבויים או עסקת דמים?, בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.
  26. משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזהאינפו.jpg
  27. דיווח על הביקור באתר חב"ד און ליין
  28. שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט סי או אל סמליל.jpg
  29. ע"פ ידיעה בערוץ 7.
  30. טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד אינפו.jpg
  31. חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד סי או אל סמליל.jpg
  32. תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה סי או אל סמליל.jpg
  33. החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?! אינפו.jpg
  34. החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד אינפו.jpg
  35. נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד סי או אל סמליל.jpg
  36. החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו אינפו.jpg
  37. תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"דאינפו.jpg, שבועון בית משיח 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד
  38. שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59
  39. בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד
  40. ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד, חב"ד אינפו
  41. בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה, סי או אל סמליל.jpg
  42. לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה אינפו.jpg
  43. דיווח באתר אינפו.jpg
  44. הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין סי או אל סמליל.jpg
  45. ראו בכתבת בקרובי אקדש מתוך שבועון לוגו כפר חב"ד.jpeg גיליון 2061 עמוד 44.
  46. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי בשבועון בית משיח 1382, עמודים 34-36.
  47. תגית בית משיח באתר חב"ד אינפו
  48. בשם: חמש הערות על המצב קישור לשבועון בית משיח
  49. שבועון בית משיח, גיליון 1385.
  50. 1390 עמודים 30-31
  51. "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.
  52. שבועון בית משיח 1392
  53. ראו ריאיון בשבועון כפר חב"ד גיליון מס' 2044.
  54. ראיון משה מלייב, שבועון בית משיח גיליון 1383.
  55. שבועון בית משיח גיליון 1386.
  56. שבועון בית משיח 1381.
  57. יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים', באתר הגאולה.
  58. קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3
  59. התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח קישור לשבועון בית משיח, אינפו.jpg
  60. פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה קישור לאתר הגאולה.
  61. עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה קישור לאתר הגאולה.
  62. התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה קישור לאתר הגאולה.
  63. פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל קישור לאתר הגאולה.
  64. השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית קישור לאתר הגאולה.
  65. מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים קישור לאתר הגאולה.
  66. תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי קישור לאתר הגאולה.
  67. חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד.
  68. ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה.
  69. הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק.
  70. תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית.
  71. משיבי הרוח, שבועון כפר חב"ד.
  72. שבועון בית משיח 1382 ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.
  73. מבצע הפצת חת"ת.
  74. בית משיח 1386 עמוד 57
  75. הדפסת התניא בבארי אינפו.jpg
  76. גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי סי או אל סמליל.jpg
  77. תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770 סי או אל סמליל.jpg קובץ וידאו
  78. שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו אינפו.jpg קובץ וידאו
  79. מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט סי או אל סמליל.jpg
  80. מחאה בברוקלין למען השבויים אינפו.jpg
  81. התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה אינפו.jpg
  82. שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש קישור לאתר הגאולה
  83. כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה סי או אל סמליל.jpg
  84. שבועון בית משיח 1382 ידיעה ומודעה
  85. הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת.
  86. בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.
  87. שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה קישור לשבועון בית משיח
  88. ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד
  89. לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון אינפו.jpg
  90. חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון אינפו.jpg
  91. אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.
  92. במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.