רחובות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנכ"ל המוסדות הרב שחר, הסמנכ"ל הרב קרלנשטיין וראש הישיבה בעיר הרב חיים אהרון

רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בארץ ישראל. הוקמה כמושבה בשנת תר"נ (1890) והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשע"ד יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"[1]. בקיץ תשי"ב הוקם ברחובות בית ספר חב"ד ובשנת תשכ"ט החלה להתגבש קהילה חב"דית, אשר עם השנים הפכה לאחת הקהילות החב"דיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, ישיבה, מוסדות חינוך, מקוואות וארגוני חסד.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה]

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - בט"ז מנחם אב תרפ"ט עלה על רכבת בתחנת לוד יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו בארצות הברית.

בית ספר חב"ד[עריכה]

בקיץ תשי"ב הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות בית ספר חב"ד זרנוגה אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.

בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות

חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

קהילת חב"ד בעיר[עריכה]

דור המייסדים - הרב שלמה איידלמן, הרב אברהם מרדכי קסטל והרב אלימלך שחר ליד בית כנסת חב"ד

בשנת תשכ"ט החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב חיים חייקין, הרב אלימלך שחר, הרב אריה לוין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב שלמה איידלמן, הרב אריק חן, הרב יעקב שמואלי, הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר והרב אריה לייב דמיחובסקי[2].

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)
בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה רחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

מוסדות חינוך[עריכה]

תלמוד תורה חב"ד רחובות, נחנך אלול תשפ"ג

בשנת תשמ"ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות "חדר" לילדים בגיל טרום כיתה א'[3] ובשנים הבאות עם התלתחות הקהילה נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ד הגיע התלמוד תורה למבנה קבע שנבנה במיוחד עבור התלמוד תורה.

במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: תלמוד תורה לוי יצחק על שם אביו של הרבי, בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.

במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות וראשון לציון ללמוד בנס ציונה, כדי שבית הספר הוותיק של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת תשע"א העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים תשע"ב[4].

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב אלימלך שחר, סמנכ"ל המוסדות הינו הרב ארז קרלנשטיין.

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

  • מעונות.
  • גני ילדים לבנים ולבנות.
  • גני עולל - חינוך מיוחד
  • סוד הגן הנעלם - גנים טיפוליים.
  • תיכון חסידי לבנות.

ישיבות וכולל[עריכה]

תומכי תמימים רחובות[עריכה]

תומכי תמימים רחובות, היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים תשפ"ד מונה הישיבה כ-102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב חיים אהרן[5].

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

מקוואות חב"ד[עריכה]

ברחובות יש שתי מקוואות חב"ד;

  • מקוה חב"ד רחוב מדר רחובות - במשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי[6] [7].
  • מקוה חב"ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות

ניסיון להקמת שכונת חב"ד[עריכה]

מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

חב"ד בעירייה[עריכה]

בשנת תשע"ד הרב מנחם מענדל קעניג התמודד בבחירות לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב"ד.

בבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה.

לקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב אברהם ביטקין מספר 3 והרב מנחם מענדל קעניג מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב"ד שסימנה את הפתק ח"י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.

בבחירות אלו נכנס נציג חב"ד למועצת העיר הרב אריה ליפסקר.

התנכלויות מצד גורמים עוינים לחב"ד לפני הבחירות[עריכה]

כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב"ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה.

ועד חסידי חב"ד רחובות[עריכה]

ארגון ועד חסידי חב"ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב"ד ברחובות. הועד הוקם בז' ניסן ה'תשמ"ב (1982).

מנהלים: הרב אפרים מיפעי והרב יוסף יצחק לוין (בן הרב אריה לוין).

מטרות הועד:

  • מקוואות – לסייע בבניה, הרחבה ושיפוץ מקוואות ופיקוח טכני והלכתי.
  • הפעלת מרכז קהילתי ליהדות וחסידות ברחובות למבוגרים וילדים.
  • הגברת הפעילות החינוכית במוסדות החינוך לבני ובנות ישראל.
  • להקים ולהפעיל שעורי תורה וחסידות חב"ד
  • להקים מכונים ללימוד ברוח חסידות חב"ד.
  • הוצאה לאור של כתבי עת וחומרי הסברה בעניני תורה ומצוות
  • הקמת בתי כנסת פעילים לפי נוסח ומנהגי חב"ד
  • תמיכות ומלגות לנזקקים, תמיכות לחולים ובני משפחותיהם אספקת מזון והשתתפות בטיפולים רפואיים

בתי חב"ד[עריכה]

בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב יהודה אריה לייב לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.

בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב אברהם מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשד"מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול. מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב יצחק ערד.

בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.

בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים. בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.

בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן[8].

מוסדות חב"דיים נוספים[עריכה]

מינוי רב קהילה[עריכה]

רב קהילת חב"ד, הרב גלוכובסקי

עם הגעת קבוצת שלוחי הרבי לארץ הקודש וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בג' מנחם אב תשמ"א, בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי[10], המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד[3].

תפקידים נוספים בקהילה[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קטגוריה:אישים ברחובות

קישורים חיצוניים[עריכה]


יישובים בארץ ישראל
אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.
  2. תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי
  3. 3.0 3.1 בית משיח 274
  4. אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות אינפו.jpg
  5. אחיו של הרב מאיר אהרן ע"ה ראש הכולל
  6. [https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע"ה
  7. התרמה בשנת תשפ"ב
  8. אתר בית חב"ד רחובות
  9. מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי
  10. מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.