![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
עיר
עיר היא קיבוץ בתי מגורים. היא נקראת כך גם כאשר היא אינה מיושבת.[1] אחת הערים המפורסמות ביותר היא העיר ירושלים, שנקראת בפסוק גם בשם 'עיר אלוקינו'[2].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי חסידות, 'עיר' מורה על עולם הדיבור. האותיות הן האבנים, והן בונות בתים - אלו המילים,[3] שמהם מורכבת העיר - הדיבור.[4] ברוחניות, בספירות, 'עיר' מורה על ספירת המלכות,[5] שעניינה דיבור, אך לפעמים היא מורה גם על ספירת הבינה,[6] כיוון שבדיבור ישנו שתי בחינות - בחינת 'אתווין רברבין' השייכת לבינה, ובחינת 'אתווין זעירין' השייכת למלכות.[7]
ישנה 'עיר דקדושה' - שהיא אותיות קדושות של תפילה ותורה, וכנגדה יש 'עיר דקליפה', שהיא דיבורי לשון הרע, רכילות ודברים בטלים.[8] עיר דקדושה נקראת 'עיר קטנה', גם מפני שהיא בבחינת ביטול, וגם כיוון שדווקא 'בתים מועטים' - כלים מועטים - ראויים לקבל אור מרובה. לעומת זאת עיר דקליפה נקראת 'עיר גדולה', על שם שהיא בבחינת ישות, וגם מפני שיש בה כלים מרובים ולכן האור בה מועט.[9]
העיר - אור הממלא כל עלמין, הגילוי המוגדר והמוגבל של הקב"ה - היא כלי לגילוי פנימי יותר, של הרצון העליון המלובש בתורה ובמצוות, אור הסובב כל עלמין[10].
הערות שוליים
- ^ ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) מערכת עיר.
- ^ תהלים מח ב.
- ^ ראה ספר יצירה פ"ד משנה י"ב.
- ^ ספר המאמרים קונטרסים א' עמוד ק"מ. ספר המאמרים ת"ש עמוד 39, ובכ"מ.
- ^ ספר הליקוטים שם.
- ^ ערכי הכינויים שם.
- ^ ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ד.
- ^ לקוטי תורה במדבר סז ב. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ע' עיר עמ' רמ"ג.
- ^ ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ב.
- ^ שם עמ' רמ"ג.