תומכי תמימים מגדל העמק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומכי תמימים מגדל העמק
מגדל העמק ישיבה.jpeg
מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשל"ז
מיקום מגדל העמק
מייסד הרב יצחק דוד גרוסמן
ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג
מנהל גשמי הרב לוי וילימובסקי
מספר תלמידים 320 (כולל סניפים)
ספר פלפולים מגדל דוד
קובץ הערות מגדל דוד

ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הינה ישיבה גדולה שנוסדה בחודש אלול תשל"ז, ונכון לשנת תשפ"א לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.

היסטוריה[עריכה]

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן, שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה על ידי ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר' ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם לחסידות חב"ד. הוא פנה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב ישראל גרוסמן ששימש אז כראש ישיבת תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'[1].

לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, יוסף יצחק זלמנוב ואיתו הבחורים: ברוך לבקיבקר, חיים לוי יצחק גינזבורג, חיים שלמה דיסקין ושמשון הלפרין, לאחר מכן הצטרפו גם התמימים יצחק גרוזמן, שלמה זלמן לנדא, משה אברהם ואלתר בצלאל קופצ'יק. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון המזכירות (90%) לחודש ניסן בלבד ולאחר מכן יחזרו לשליחות בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה לקבוצה - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.

בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.

לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.

מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל הרב גרוסמן לצאת בחיפושים אחר משגיח מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

לקראת סוף שנת תשל"ח הציע ר' מענדל פוטרפס לשלוח לישיבה כמה מהשלוחים לארץ הקודש על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.

הרבנים היו: הרב יצחק גולדברג, הרב ישראל יוסף הנדל מצפת והרב יוסף יצחק גורביץ' מירושלים, כשאליהם הצטרף הרב יוסף יצחק סגל. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, הרב הנדל מונה למשגיח, הרב סגל מונה למשפיע והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים לחב"ד, וכן מאות תמימים.

בשנת תשמ"ח נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק; בשנת תש"נ הוציאה הישיבה את הקובץ באגרות מלך.

בחודש אב בשנת תשנ"ד הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת תשנ"ט הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת תשס"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד.

חזית בנין הישיבה

בסוף שנת הלימודים תשע"ג נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

נכון לשנת תשפ"א לומדים בה כ-230 בחורים.

צוות הישיבה[עריכה]

הרב גולדברג, ראש הישיבה

הנהלה רוחנית[עריכה]

הנהלה גשמית[עריכה]

  • ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל
  • ר' ברוך אביסרור - מנהל
  • ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד
  • ר' מ"מ יהושע
  • ר' ישראל גולדברג
  • ר' יוסף פרס


הזאל הקטן[עריכה]

בשנת תש"ס נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי רוסיה ובעלי תשובה. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונת גם 'הזאל הקטן'.

במשך עשר השנים הראשונות הישיבה תוקצבה על ידי כולל חב"ד ובסיומם עבר הניהול אל ר' עקיבא גולדשמיד. בישיבה פועלת מחלקה לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.

בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"א כ-80 תמימים.

הצוות
  • ראש הישיבה - הרב עקיבא גולדשמיד.
  • ר"מים - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב חיים מאיר גולדברג שיעור ב' והמרכזי.
  • משפיעים - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה דוברי.
  • משגיח - הרב ברוך קונפדרק.

סניף הישיבה בטבריה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים טבריה
הסניף בטבריה

החל משנת תשס"ט מפעילה הישיבה סניף הממוקם בטבריה - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה לקבוצה, המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור התלמידים השלוחים.

ראש הישיבה הוא הרב ברוך לבנוני, והמשפיע הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה.

בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ב, כשלשים תמימים.

סניף הישיבה בקריית אתא[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים קריית אתא

לקראת שנת הלימודים תשפ"א פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא.

הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב שלמה חיים דיסקין, תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב שלמה חיים פלדמן, המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב יצחק שמחה מקובצקי, והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות.

בסניף זה לומדים נכון לשנת תשפ"ב כ-22 תלמידים.

הישיבה מפעילה מערכת הערות וביאורים נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה[2].

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.
  • קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש, דיווח באתר סי או אל סמליל.jpg