תומכי תמימים בני ברק

תומכי תמימים בני ברק
התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ"א)
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	אלול תשנ"ד
מיקום	רח' ברוט 11 בני ברק
מייסד	הרב שלמה רוזנברג
ראש הישיבה	הרב בנימין קופרמן
מספר תלמידים	150

ישיבת תומכי תמימים בני ברק נוסדה על ידי הרב שלמה רוזנברג באלול שנת תשנ"ד.

בתחילה הוקמה הישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב חנניה יוסף אייזנבך ששימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז החליף אותו הרב יוסף יצחק קפלן. בשנת תשס"ה מונה במקום הרב קפלן הרב בנימין קופרמן שמשמש כראש הישיבה עד היום.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביחידות של ראש עיריית בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן עם הרבי בט"ו בתמוז תשי"ג עלה נושא הקמת ישיבה חב"דית בבני ברק כשהרבי שואל על מקום ועל בנין והעלויות שלהם. במכתב ששיגר אחרי היחידות לרב יעקב לנדא כתב זאת ראש העיר וציין את התרשמותו שלרבי יש חשק לגשת לפתוח ישיבת חב"ד בבני ברק^[1].

בשנת תשט"ו הקצתה העירייה מגרש עבור הקמת הישיבה וכשכתב על כך הרב לנדא לרבי התקבל מכתב ארוך בו הסביר הרבי ש"ענין זה בבני ברק עדיין מוקדם הוא" בנמקו שהדבר עלול להזיק להפצת המעיינות בהיכלי הישיבות הקיימות בבני ברק ולעורר התנגדות מהנהלותיהם עקב החשש מתחרות ומעבר התלמידים מישיבתם לישיבה חב"ד, וכדי לשכנע את תלמידיהם שלא לעבור לישיבה יצביעו על כך שרמת לימוד הנגלה שבישיבה החדשה שבוודאי תהיה נמוכה בתחילה משאר הישיבות הוותיקות^[2].

בשנת תשמ"ג עלתה ההצעה שוב ע"י הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד כאשר והרבי שוב הגיב לשלילה בכתבו במענה: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?"^[3].

בשנת תשנ"ד, על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים ובשילוב עידוד גלוי שקיבל הרב שלמה רוזנברג אחרי ג' תמוז, הוקמה הישיבה.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין חסידות נדבורנא (ברחוב עזרא).

בשנת תשס"ד עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

ראש הישיבה הראשון היה הרב אברהם אשר בלינוב ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב חנניה יוסף אייזנבך ששימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז עבר על פי הוראתו של הרב משה יהודה לייב לנדא לכהן רק כראש הישיבה בישיבה גדולה בבני ברק.

במקומו מונה הרב יוסף יצחק קפלן, ששימש עד אז כמשגיח בישיבה.

בשנת תשס"ה עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב בנימין קופרמן שמשמש כראש הישיבה עד היום.

בשנת הלימודים תשע"ב התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.

בחורף תשפ"ג עזב הרב יוסף יצחק כ"ץ את הישיבה ואת מקומו מילא הרב אליעזר קרישבסקי.

בכ"ט חשון תשע"ט פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין^[4], והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.

בליל כ' סיוון תשפ"ה, עקב מתקפת טילים מאיראן על ישראל, נפגע בניין הישיבה עקב הדף הטיל שנפל כ-50 מטרים מהבניין, הנזק שנגרם היה בעיקר במבנה עצמו, בחלונות ודלתות של הזאל והחדר אוכל, וקומה 6, הפנימייה של תלמידי שיעור ג' שיצאה לגמרי מכלל שימוש. הרב ישראל ווינפלד ששהה במבנה באותו הלילה, יצא ללא פגע בשל שהייה באחד מהממ"דים בישיבה. הבחורים למעט שיעור ג' חזרו לאחר כשבוע בלבד.

מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי' שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי' שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.

בסוף שנת הלימודים תשפ"ה עזב הרב אליעזר קרישבסקי את הישיבה לישיבת תומכי תמימים אור יהודה החדשה, ממלא מקומו הוא הרב מנחם מענדל ברים בתור משגיח.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ו מונה הישיבה כ-150 תלמידים.