לדלג לתוכן

תומכי תמימים דניפרו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
בני השלוחים דניפרו

זאל הישיבה
אפיון מכינה לישיבה וישיבה קטנה לבני השלוחים באוקראינה ואירופה
תאריך יסוד שנת הלימודים תשע"ד
מיקום דניפרו, אוקראינה
מייסד וועד הישיבה: הרב שמואל קמינצקי, הרב מאיר צבי סטמבלר, הרב רפאל ראטמאן.
ראש הישיבה הרב אליהו הלוי חפר
משגיח ראשי הרב אליהו הלוי חפר
מנהל גשמי יוסף יצחק גליק
מספר תלמידים 60 (נכון לשנת תשפ"ב)

ישיבת בני השלוחים דניפרו היא ישיבה קטנה בעיר דניפרו שהוקמה על-ידי וועד המורכב מ: הרב שמואל קמינצקי, הרב מאיר צבי סטמבלר והרב רפאל ראטמאן. הישיבה מיועדת עבור ילדי השלוחים באוקראינה ובאירופה ומנתה נכון לשנת תשפ"ב כ-60 בחורים[1].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עקב המספר הגדל של השלוחים באוקראינה נוצר צורך על פתיחת ישיבה ייעודית עבור ילדי השלוחים במדינה, וכך לקראת שנת הלימודים תשע"ד הודיע הוועד הנ"ל על פתיחת ישיבה חדשה בפרברי העיר דניפרו שתיועד עבור ילדי השלוחים באוקראינה. משכנה הראשון של הישיבה שכן באחוזה בכפר נובה אלכסנדרובקה הסמוך לעיר דנייפרו.

הישיבה הוקמה בפועל על ידי הרב חיים אהרן חזן והרב אליהו הלוי חפר באלול תשפ"ג. הרב חזן שימש כראש הישיבה והרב חפר כמנהל רוחני. הרב חזן לימד במשך השנים נגלה וחסידות בשיעורי א-ב בעיקר והרב חפר לימד נגלה בכיתת שיעור ג' וחסידות בשיעורי א-ב.

לאחר כשנתיים, עם התרבות תלמידי הישיבה צורפו לצוות הישיבה רמי"ם ומשפיעים נוספים.

לקראת שנת הלימודים תשע"ה לבקשת מספר שלוחים באוקראינה במקומות בהם אין תלמוד תורה מסודר, הוקמה במתחם הישיבה כיתת מכינה לישיבה המיועדת עבור ילדי השלוחים בגילאי בר מצווה בה נותנים להם כלים מעשיים ורוחניים לקראת הגעתם לישיבה.

בשנת תשע"ו עקב ריבוי תלמידי הישיבה שכרה הנהלת הישיבה בניין חדש בנוסף על האחוזה בה היא שוכנת[2].

בתחילת שנת תשע"ז החלו בישיבה בהכנות לבניית מקווה טהרה גדול[3], ובחודש אלול של שנה זו לאחר חודשיים של שיפוצים נרחבים בישיבה התקיים שם מעמד חנוכת הבית להשלמת בניית המקווה ושיפוץ נרחב במתחם הישיבה בהשתתפות שלוחים ומשפיעים[4].

בשנת תשע"ח נערך שיפוץ והרחבה למתחם כיתת המכינה לישיבה[5].

בחודש אדר ראשון תשפ"ב פלשה רוסיה לאוקראינה, במהלך הפלישה החלו הכוחות הרוסים להפציץ את בירת אוקראינה קייב וערים מרכזיות אחרות, בעוד בעיר דניפרו נשמעו אזעקות, בעקבות הסכנה שבהישארות בעיר בליל כ"ו אדר א' נסעו 60 התמימים מהישיבה יחד עם משפחות הצוות בנסיעה שארכה כ-11 שעות מדניפרו לאודסה[1], במהשך הגיעו לעיר בוקרשט שברומניה[6], משם טסו לפריז שם ערכו ביקור והתוועדות במוסדות חב"ד המקומיים[7], וכעבור מספר ימים טסו מפריז לעיר דיסלדרוף שבגרמניה שם נשכר עבורם באמצעות בית חב"ד המקומי מתחם מפואר שם ישכנו עד שיוכלו לחזור לעיר דניפרו[8]. במרחשון תשפ"ד חזרה הישיבה לדניפרו.

עם הגעת הישיבה לדיסלדורף השתנה באופן חלקי הרכב צוות הישיבה ובחזרת הישיבה לדנייפר לאחר כשנתיים השתנה שוב חלקית הרכב הצוות.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב אליהו הלוי חפר - ראש הישיבה
  • הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע ור"מ בישיבה
  • הרב משה נוימן - משפיע ור"מ בישיבה
  • הרב יוסף יצחק גליק מנהל גשמי
  • הרב שלמה טרשקביץ' סגן מנהל גשמי
  • הרב שמואל קמינצקי - חבר הנהלה
  • הרב מאיר סטמבלר - חבר הנהלה
  • הרב רפאל ראטמאן - חבר הנהלה
  • שימשו כצוות בישיבה בעבר: הרב חיים אהרן חזן - ראש הישיבה. הרב חיים זעליג אלטהויז - מנהל כיתת המכינה ומשפיע. הרב שניאור זלמן גאלדמאן - משפיע. הרב מנחם מענדל מרינובסקי - ר"מ.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים