תומכי תמימים רוסטוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש התקיימה בעיר רוסטוב מספר פעמים במהלך השנים:

תחילה עברה הישיבה לרוסטוב אחר הסתלקות הרבי הרש"ב בשנת תר"פ, ונסגרה על ידי השלטון הקומוניסטי בשנת תרפ"א.

בשנת תרפ"ד, עברה הישיבה שנית לרוסטוב, והתקיימה שם עד שנסגרה שוב על ידי השלטונות באותה שנה.

לאחר נפילת מסך הברזל, הקים הרב אלישיב קפלון, ששימש כשליח הרבי ברוסטוב, את הישיבה בשלישית בביתם של הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ, והיא התקיימה עד שנסגרה על ידי השלטון הרוסי בשנת תשס"ח, והצוות ותלמידי הישיבה גורשו מרוסיה.

תולדות הישיבה[עריכה]

בעקבות עזיבת אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש, עברה גם ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לרוסטוב.

היה זה במהלך קיץ תר"פ. מצבה הכלכלי של הישיבה ותלמידיה, היה בכי רע.

מי שנחלץ לטובת הישיבה, היה הרב שמואל גוראריה, אשר למרות שכל נכסיו הולאמו, דאג להשיג כספים ואף מכר מחפציו האישיים יקרי הערך, ואת תמורתם העניק ל'תומכי תמימים'. מלבד זאת נשלחו מספר שלוחים לקבץ כספים ברחבי המדינה.

אחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב החליט בנו אדמו"ר הריי"צ, להעביר את "תלמידי האולם" של ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, כמאה במספר, אליו לעיר רוסטוב. שם נתקיימה הישיבה במשך קרוב לשנה - עד תחילת קיץ תרפ"א.

לערך מאה בחורי ישיבה באו לרוסטוב, ולמדו בבית האוכל של אדמו"ר הרש"ב, ולנו ב"שאלאש" (כמו בית עשוי מנסרים עבים בלא טיח) ובקומה התחתונה, ואחר שחלה אדמו"ר הריי"צ (בשנת תרפ"א במשך שלושה שבועות: תולדות, ויצא, וישלח) ולא הייתה היכולת ללמוד בבית הרבי, עברו ללמוד ב"מניין חשמוני". איש חסיד מהומיל, שדר כמה שנים ברוסטוב, ובביתו חדר גדול למניין בכל יום, ונתן רשות שילמדו בביתו.

כאשר גם לביתו הגיעה מחלת הטיפוס, וכל אנשי ביתו נחלו במחלת הטיפוס, היו מוכרחים לעזוב את מניין חשמוני. בחצר בית החיים נמצא בית כנסת, ושם למדו כחודש ימים. לאחר חודש, בא צו מהגבאים של בית הכנסת לעזוב את המקום, והיו מוכרחים לעזוב את בית הכנסת, ואז התיישבו בבית הכנסת ברחוב וורנצווסקי, אף שבית הכנסת מרווח, אבל כיון שהיה מחסור בעצי הסקה היה הקור שורר שם.

בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה; תחילה נערכו נסיונות למנוע את הסגירה על ידי שישלחו מכתבי מחאה על ידי פועלים מרחבי ברית המועצות[1], אך הנסיונות לא הועילו. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב, הטילו על הרבי הריי"צ מעצר בית, וגם עצרו את הרש"ג - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים.

התלמידים הוכרחו להעתיק את מקומם ועברו לתומכי תמימים פולטבה ומשם לתומכי תמימים חרקוב, ורק בתחילת שנת תרפ"ד חזרה הישיבה לרוסטוב, כשמנהלים אותה הרה"ת זלמן שניאורסון והרה"ת משה רוזנבלום.

בסוף חורף אותה שנה שוב הוכרחה הישיבה לעזוב את העיר וחזרה שוב לחרקוב ומשם לתומכי תמימים נעוועל.

בחודש תשרי תרפ"ד, החליט אדמו"ר הריי"צ להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'. המשפיע הרב ישראל נח בליניצקי נהג לספר, כי כאשר שאלו את אדמו"ר הריי"צ אם נכון הדבר שצריך להעביר את הישיבה לרוסטוב, נענה ואמר: "כן. הם יענגו את עצמם ואני אענג את עצמי".

תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף בהתוועדויות, להיכנס ל'יחידות' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות.

התמימים לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב.

ה"משפיע" בישיבה היה הרה"ת שלמה חיים קסלמן, והמשגיחים על התלמידים היו: בנגלה - הרה"ת חיים אליעזר הורביץ. בדא"ח - הרה"ת חיים מאיר ליס והרה"ת אלטר שימחוביץ.

בשנת תר"צ למדה ברוסטוב קבוצה קטנה של תלמידים במסגרת ישיבה, כשהמשגיח עליהם הוא הרה"ת מרדכי דובער לוקשין.

בשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד בניהולו של שליח הרבי הרב חיים פרידמן.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. מכתב מאת הנהלת הישיבה לרבי לוי יצחק שניאורסון רבה של יקטרינוסלב, י"ב בניסן תרפ"א (קובץ כ"ף מנחם אב ששים שנה, אגרת כ).