אחי תמימים ראשון לציון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים מימין לשמאל: הרב שלום בער בוטמן משלוחי הרבי לארץ הקודש אחרי הרצח בבית ספר למלאכה, ראש העיר, הרב עזריאל זליג סלונים, הרב חנניה יוסף הלפרין, הרב שמריה נח ששונקין, נואם ר' יוסף שמוטקין, הרב פייבל רימלר, הרב יוסף רוזנפלד (מוסתר בחלקו), ?, ר' יודל שמוטקין (?), הרב חיים אליעזר קרסיק, מנהל ומשפיע הישיבה הרב חיים שאול ברוק, רבה של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק
מכתב ההנהלות ששלחו לרבי עם ההצעה של איחוד הישיבה עם תומכי תמימים כפר חב"ד ולוד

ישיבת אחי תמימים ראשון לציון הייתה סניף ישיבה קטנה של רשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, שנפתחה בראשון לציון בשנת תשי"ב, ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

הישיבה נסגרה בשנת תשמ"ג ונפתחה שוב באלול תשמ"ו. בשנת תש"נ היא עברה לבניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד עד לסגירתה בשנת תשס"ה.

הקמת וביסוס הישיבה[עריכה]

בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש
שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: ישיבת אחי תמימים חב"ד

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ב על ידי הרב חיים שאול ברוק, שכיהן קודם לכן כמשפיע ומנהל רוחני של ישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר שהעביר את תפקידו לרב שלמה חיים קסלמן החל לעסוק בהוראת הרבי בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כמשפיע, ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב יעקב פלס (שניהל אז את אגודת יוצאי קישינוב והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' יוסף שמוטקין ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה[1], בנתינת השם לישיבה[2] ואף בנוסח השלטים שהיו בה[3].

בשנת תשכ"ד מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב מרדכי גולדברג.

בשנת תשכ"ה חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים בבית הרפואה. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם הישיבה בכפר והישיבה בלוד. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה בכפר חב"ד ולוד, וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף בר"ח אדר.

בח' באדר א' הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק[4].

בי"ב ניסן תשכ"ה נפטר הרב ברוק.

לאחר פטירתו של הרב ברוק[עריכה]

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב יעקב יוסף רסקין, והרב מנחם מענדל ברוק יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת תומכי תמימים לוד, אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות[5].

בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב אליהו קוק.

בשנת תשמ"א התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב אברהם סלומון.

בעקבות פתיחת ישיבת הבוכרים בשנת תשמ"ג, חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.

בחודש תשרי תשמ"ו נסעו אל הרבי הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן בחודש אלול של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב יהושע זליג פלדמן והרב אליהו קוק ראש הישיבה ומהל הישיבה.

בשנת תש"נ עברה הישיבה לכפר חב"ד עד לפירוקה בשנת תשנ"ט.

מבנה הישיבה[עריכה]

המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות לבית הכנסת חב"ד המקומי בראשון לציון, וכראש הישיבה מונה הרב חיים שאול ברוק[2]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

בשנת תשט"ו, כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש[6] (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") ובחודש מנחם אב תשט"ז הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל חנוכת הבית[7].

כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים[8], היא הושלמה רק לאחר פטירתו בט"ו כסלו תש"ל ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'[9].

כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

פעילות הישיבה[עריכה]

בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים לשחיטה, ספרות סת"ם ועוד.

הצוות בישיבה[עריכה]

במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.

הנהלת הישיבה

בוגרי הישיבה[עריכה]

גלריית תמונות[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים