ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף חח"ל צפת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידי חב"ד ליובאוויטש

חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע 770
(תשרי תשע"ו - שנת הקהל)
אפיון ישיבה גדולה, מחלקה לבעלי תשובה
תאריך יסוד אייר תשל"ז
מיקום צפת
ראש הישיבה הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי הרב שלמה זלמן לבקיבקר
מספר תלמידים 450 (נכון לתשפ"ג)
ספר פלפולים שערי ישיבה
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש
אתר אינטרנט http://chabadzefat.com/
סמל הישיבה
ראש הישיבה - הרב וילשנסקי

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת לתמימים ממשפחות אנ"ש, ולתמימים בעלי תשובה. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת תשל"ז על ידי הרב אליהו אריה פרידמן כמנהל גשמי ועל ידי הרב ווילשאנסקי והרב לבקיבקר בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת בלימוד ענייני הגאולה ואמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים תמימים.

שם הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 או בארץ הקודש נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי (לרב אריה לייב קפלן)[דרוש מקור]: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים[1].

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"[2].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי בראשית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין הפנימיה
תמונת מחזור של הישיבה. תשע"ב

בערך בשנת תשל"ו הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב אליהו אריה פרידמן היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב אריה לייב קפלן. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות תומכי תמימים כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): "הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו"[3]. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב חודקוב, לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש אייר ה'תשל"ז ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת יוכבד זלמנוב בסיוע בנה הרב משה זלמנוב שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב יוחנן גוראריה למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב רחמים אנטיאן.

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב שלמה זלמן לבקיבקר - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ומשגיח ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב משה מרדכי ארנשטיין שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ולהתוועד עם התמימים אחת לכמה שבתות.

התפתחות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תשמ"ז, החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך להתקשרות פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

כניסה למבני קבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

זאל הישיבה

הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, הזאל שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת תשמ"א (1981) לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.

זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה

הישיבה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר ג' תמוז תשנ"ד התפרסמה הישיבה כישיבה שמובילה קו של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א ואמונה בבשורת הגאולה יחד עם פרסום גאולה ומשיח מתוך דגש על זהותו של מלך המשיח ונצחיות חייו.

בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר, עם פתיחת זמן הקיץ תשפ"ד הושלמה הרחבת הזאל.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) קובץ הערות עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ג לומדים בישיבה כ-450 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:

מבנה הפנימיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי שנת תשד"מ עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב יוסף יצחק גוטניק, ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת תשע"ח הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד ג' בטבת. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי[4]. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד לי"ב שבט. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד[5] ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

בכ"ג אדר תשפ"ב, לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה[6].

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.

משפיעים:

שיעור א':

שיעור ב':

שיעור ג':

בעלי תשובה:

דוברי אנגלית:

רמי"ם בנגלה:

שיעור א':


שיעור ב':

שיעור ג':

בעלי תשובה (שיעור ד'):

דוברי אנגלית:

משיבים:

משגיחים:

רמי"ם בגאולה ומשיח:

רמי"ם בהלכה:

סמיכה:

בעלי תשובה (שיעור ד'):


צוות בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

סניפים ומחלקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כולל לאברכים - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
  • חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת תומכי תמימים בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
  • ישיבה גדולה בנוף הגליל - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.
  • ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
  • ישיבה קטנה בהוד השרון - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.

בוגרי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב. ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של הקבוצה - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.

  • בשנת תשע"ד קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת י' שבט תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת תשע"ו שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
  • בשנת תשע"ה קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
  • בשנת תשע"ו לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש[7].
  • בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים