אריה לייב קפלן (צפת)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אריה לייב קפלן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אריה ליב קפלן

הרב קפלן (משמאל) עם הרב לוי ביסטריצקי
לידה י"ט בתשרי תש"ח
פריז, צרפת
פטירה ט"ז באייר תשנ"ח
מקום קבורה בית העלמין בצפת
מקום מגורים צפת
תחומי עיסוק עסקן ציבורי
תפקידים נוספים משלוחי הרבי לארץ הקודש, ממייסדי קהילת חב"ד בצפת

הרב אריה ליב קפלן (י"ט תשרי תש"ח - ט"ז אייר תשנ"ח) היה משלוחי הרבי לאוסטרליה ולארץ הקודש, עמד בראשות ארגון הגג למוסדות חב"ד בישראל, שימש כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וכולל חב"ד בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש צפת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קפלן נולד בי"ט תשרי תש"ח, בפאריז שבצרפת, לאביו הרב משה בנימין קפלן ורעייתו, בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה לאנגליה.

בשנת תשט"ז עברה משפחת קפלן לניו יורק, שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים 770. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ליחידות אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים להתוועדות שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים תשכ"ב-תשכ"ה, שימש כ"חוזר" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ההתוועדות הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל מעריב לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת תשכ"ד למד בישיבת אחי תמימים נוארק ובשנת תשכ"ה עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד במונטריאול שבקנדה, לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.

בשנת תשכ"ז הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד במלבורן שבאוסטרליה. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש בי"א שבט תשכ"ו, וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה[1].

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "ועד להפצת שיחות". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של הלקוטי שיחות, וזכה אז למענות רבות מהרבי.

בשנת תשל"א בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב דוד משה ליברמן רבה הראשי של אנטוורפן שבבלגיה, שהתגורר באותה עת בדטרויט שבמדינת מישיגן. חתונתם התקיימה בח' טבת תשל"א.

מקים ומנהל קרית חב"ד צפת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצד בית חב"ד שנבנה באותם שנים

הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לאחר פסח תשל"ב[2]. בחודש אב תשל"ג יצא הרב קפלן בהוראת הרבי לשליחות בצפת.

המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת, כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'[3]. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת תשמ"ט הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.

בשנת תשל"ד החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די בצפת, בניית השיכון הושלמה בתשל"ח. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל[4].

בצפת הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר ימי תמימים), מוסדות חב"דים רבים:

הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.

הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ תשל"ג, הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת[5].

עסקנות ציבורית בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר ארגון הגג למוסדות חב"ד וכחבר ב"אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש" ובהנהלת "כולל חב"ד" בארץ הקודש.

בפרשיית התרגיל המסריח, בשנת תש"נ עקב הבנתו, כמו גם הבנת עוד עסקנים בודדים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות שמעון פרס, נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת אגודת ישראל בכך.

לאחר שהרבי הביע דעתו בעד ממשלת ימין, פירסמו חברי בי"ד רבני חב"ד מכתב המוקיע את העסקנים שפעלו למען ממשלת שמאל.

בעקבות הפרשייה בכ"ד ניסן תש"נ כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן על ידי המזכיר הרב בנימין קליין, שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של אנטוורפן להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון מבקש ברכה): "1) כפשוט לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג"[6].

בחודש שבט תנש"א כשעבר אצל הרבי בחלוקת דולרים קיבל יחס רגיל כאיש פשוט[7] ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: "אזכיר על הציון"[8].

נהרג בתאונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ז אייר תשנ"ח נסע הרב קפלן לבלרוס, ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף בהכנסת ספר תורה שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן בל"ג בעומר בבית העלמין העתיק בצפת.

לאחר פטירתו קיבל בנו הרב חיים קפלן את הנהלת ישיבת צעירי השלוחים על ידי הרב לוי ביסטריצקי, וירש את אביו באגודת קריית חב"ד צפת. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב"ד.

הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חוברת "קרית חב"ד בצפת"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ט משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.

החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.

תוכן החוברת:

  • תולדות הרב אריה ליב קפלן
  • בית כנסת צמח צדק בצפת
  • שיקום בית הכנסת
  • ייסוד קרית חב"ד בצפת
  • התפתחות קרית חב"ד בצפת
  • שליח מיוחד לצפת
  • מבצעים
  • הקמת בית חב"ד
  • הוראות מיוחדות מהרבי

תמיד שליח[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר תשפ"ג וכוללת:

  • תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן,
  • תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים
  • חסיד ומקושר
  • העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל.
  • פעילות במסגרת אגו"ח העולמית

עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

קרן אריה ליב[עריכה | עריכת קוד מקור]

על שמו הוקמה קרן אריה לייב.

רחוב על שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצפת נקרא רחוב על שם הרב קפלן[דרושה הבהרה]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • משולחן הארי - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., תשע"ג.
  • ביאורים לפירוש רש"י על התורה (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).
  • ביאורים לפרקי אבות (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).
  • קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), תשמ"ב. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". [9].


כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ימי תמימים - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה
  • שבועון בית משיח 182 עמוד 74 כ"ו אייר תשנ"ח - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות
  • שבועון כפר חב"ד גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל
  • תשורה משפחת קפלן, תשס"ט, מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת
  • תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר תשפ"ג, תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן
  2. כפר חב"ד 2008 עמוד 78
  3. שבועון בית משיח גיליון 182
  4. שבועון בית משיח גיליון 182
  5. הרב יוסף יצחק וילישאנסקי בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54
  6. מצילום הכתב יד קודש
  7. לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד
  8. ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה
  9. להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.