לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

אגודת ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת תער"ב. אדמו"ר הרש"ב היה ממייסדי תנועת אגודת ישראל[1], אך כעבור זמן קצר זמן קצר לאחרי היסוד פרש ממנה כשמכריז על פרישתו זו[2].

יחס הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ לאגודה[עריכה]

הרבי הרש"ב היה בהתחלה ממקימי האגודה ואף שלח מכתב לקראת ועידת היסוד שלה[3], אך פרש ממנה מחשש שהוועד ה'מוציא לפועל' של האגודה יתחבר לציונים[4]. נצגי האגודה אף הגיעו לליובאוויטש בכדי להשפיע על אדמו"ר הרש"ב לחזור לאגודה. הרבי הרש"ב לא חזר בו, ואף השפיע על הרב חיים מבריסק והחפץ חיים לפרוש מהאגודה.

הרב חיים השתכנע, אולם הסביר לרבי הרש"ב כי אילצו אותו לחתום על מכתב התומך באגודה[5]. השליח שנשלח ל"חפץ חיים" סירב לבצע את שליחותו, ולאחר לא הרבה זמן נפל למשכב ונפטר[6].

את פעולותיו של הרבי הרש"ב בעת ייסוד האגודה הגדיר הרבי במענה במענה לר' צבי ויינמן ששלח אל הרבי את טיוטת ספרו 'מקטוביץ עד ה' באייר - פרקים בתולדות היהדות החרדית ואגודת ישראל ובמשנתן': "ידוע ומפורסם (וגם נדפס) שכ"ק אדמו"ר נשמתו עדן (מהורש"ב) היה ממיסדי (לשון רבים) אגודת ישראל. אבל בזמן קצר לאחרי היסוד הודיע ופרסם ש"הוא יוצא מאגודת ישראל""[7].

אדמו"ר הריי"צ כתב חיבור מיוחד נגד האגודה, וכן מכתבים שונים[8], אך ביקש שלא לפרסמם[9]. כמו כן, נמנע מלהשתתף בכנסותיה - גם כשהיה בקרבת מקום.

אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"[10].

מכתבי הרבי הרש"ב נגד האגודה[עריכה]

"...מדי עברי דרך ווארשא התראתי עם הרב ר' חיים מבריסק נ"י ושאלתיו בדבר האגודה, ואמר לי שאינה טובה בעיניו ומ"מ נתן להם מכתב ותירץ א"ע שהכריחו אותו ע"ז אני כתבתי לו מפה שאינו ראוי כלל שיחזיק בידם, ואני חושש אשר במשך הזמן תהי' אגודת ציונית והשי"ת ישמרנו מהם"

אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"א.

"בכל יום ויום ממש באים אנשים אם מפראנקפורט או מפה בענינים שונים הן בעניני האגודה.. האגודה מרעשת עולמו של אשכנז ונעשה פירוד גדול בין ברייער ויעקב ראזנהיים, וברייער יצא מן האגודה, ומתאונן מאוד על הר"ח מבריסק יחי' אשר בקאטאויץ הבטיח לו בפה מלא להיות עמו, וגם כתב צעטיל והבטיח לו לשולחו בחתימתו מביתו, ועתה פרסם האיזרעליט שהגר"ח עמם אני כתבתי להגר"ח בחוזק שאנחנו אינו יכולים לילך אתם ולא להחזיקם כלל, כי יכול להיות אשר במשך יהיה נצרך להרחיקם ואפשר גם לצאת נגדם כי לפי השקפתי יהי' זה במשך הזמן כמו אגודת ציונית ועוד לא קיבלתי תשובה על זה"

אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"ג.

"...וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו... וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ"א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי' יהי' מי שיהי' וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי' מהיראים האמיתים ומה גם שא"א שיהי' הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי' אנחנו בהאגודה. לדוגמה אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ"ל יכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי' ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג"כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ"כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו... ואומר שהמזרחים האשכנזי' טובים המה רק יש להם איזה טעות, אמרתי לו שבהכרח יש מקום ויסוד דשם מוצא הטעות מקום לנוח. ובסוף אמרתי אשר יש חשש גדול שבהאגודה תהי' במשך הזמן אגודת ציונית ונתפעל מתרגש מאוד ואומר להיפך אשר גם הציונים המזרחים הנכנסים בה לא יהיו ציונים במשך הזמן, ואני אמרתי לו עוד הפעם השקפתי הנ"ל שבאם יהי' רק תערובות ציונים יהפכו את כולם לציונים כו', ולא יהיו ערבים ובטוחים כלל בהתוקף שמדמים עתה, ובזה נגמר השיחה אתו. ראזנהיים עוד לא הי' אצלי. הראיתי לשטרויס שבין הנדבות על האגודה הנדפסים בהדרך ישנם נדבות מציונים גמורים כמו... וכדומה, וא"ל אשר גאטליב מפינסק נסע למאסקווא לעשות נפשות אל האגודה ולקבל נדבות, ואין אחריות הדבר עליהם..."

אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.

אישי חב"ד באגו"י[עריכה]

כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם:

הקשר עם הרבי[עריכה]

הרב יצחק מאיר לוין ששימש כמנהיג אגודת ישראל בארץ הקודש נפגש עם הרבי ביחידות[11] ועמד בקשרי מכתבים וידידות עם הרבי.

רבים מחברי הכנסת של האגודה נפגשו ושוחחו עם הרבי בעת כהונתם ביחידות, בחלוקת הדולרים או בהזדמנויות אחרות, ומהם: מר שלמה לורינץ, ר' מנחם פרוש, שלמה יעקב גרוס, הרב יעקב מזרחי, ר' שמואל הלפרט, ר' אברהם יוסף שפירא, הרב משה זאב פלדמן. אף הרב אברהם יוסף לייזרזון שעמד בקשר קרוב עם הרבי ונפגש ושוחח עם הרבי כמה פעמים כיהן לימים כחבר כנסת מטעם האגודה. ר' מאיר פרוש ור' יעקב ליצמן שנפגשו ושוחחו עם הרבי בחלוקת הדולרים משמשים כחברי כנסת מטעם האגודה.

הרב אליעזר מזרחי, חסיד חב"ד הכפוף ובטל להוראות הרבי, שימש כחבר כנסת מטעם האגודה וקיבל בקשר לזה ברכות הוראות והדרכות מהרבי.

בחירות תשמ"ט[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בחירות תשמ"ט

בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל ראש ישיבת פוניבז' מסע תעמולה והשמצות נגד חסידות חב"ד והעומד בראשה - הרבי. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.

עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' ואחיו בעל ה'פני מנחם' מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".

בהקשר סיטאוציה זו, מצד ריבוי טעמים[12], הורה אז הרבי באופן חד פעמי לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.

חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה[13], שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים[14], בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.

בבחירות שלאחר מכן, התאחדה אגודת ישראל עם דגל התורה, למפלגת יהדות התורה.

איחוד עם פועלי אגודת ישראל[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חזית טכנית[עריכה]

שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת מדינת ישראל, בשליחות החזון איש לרבי ולאדמו"ר ר' יואל מסאטמר בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).

נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"[15].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הרש"ב אף הוצב במקום השני במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
  2. עיין התייסדות אגודת ישראל (חיבור), וכמענה הרבי שנדפס באגרות קודש חלק ל"ב אגרת יא'שלה - ראה לקמן פסקת 'יחס הרבי הרש"ב והרבי הריי"ץ לאגודה'
  3. תבנית:היברובוקס2.
  4. ואכן, בשנת תש"ח חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת "גופים שונים", בניגוד להחלטת האגודה. וראה בחוברת "בין גלות לגאולה" באריכות.
  5. אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"ב אגרת שס"א.
  6. בין גלות לגאולה הנ"ל עמוד 21
  7. אגרות קודש חלב ל"ב אגרת יא'שלה
  8. ראה ספר תיקון עולם, מונקאטש תרצ"ו (מכתב א). (מכתב ב) (מכתב ג). וכן נדפסו מכתבים בספר חכמי ישראל בעש"ט.
  9. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד שצט.
  10. צילום המכתב.
  11. במכתב מח' מרחשון תשי"ד הרבי כותב: "כפי שהמצב כאן הולך ומתברר, וכן על פי הידיעות שנתקבלו כאן מארץ הקודש ת“ו, הנה לדאבוננו – החינוך העצמאי מקבל צורת עניין מפלגתי עם כל התגים, וחוזרים עוד הפעם על השגיאה שעשו מאז בזה, וכמו שאמרתי גם כן להרה“ח הרי“מ לעווין כשביקרני פה, אבל אז ביאר שלא יהיה בזה כל עניין מפלגתי וכו‘ וכו‘"
  12. כדברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות
  13. לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא הייתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד
  14. רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי
  15. חב"ד אינפו