סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

ועד הנחות בלה"ק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ועד הנחות בלשון הקודש (נקרא בקיצור ועד הנחות בלה"ק) הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי הרבי בלשון הקודש, באופן שיותאם לקהל שאינו דובר אידיש.

תולדות הוועד[עריכה]

שנים ראשונות[עריכה]

הוועד נוסד באופן רשמי לאחר חג הפסח של שנת תשמ"א על ידי הרב מנחם מענדל וולף. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב דוד פלדמן. בשנת תשמ"ב הצטרף לוועד הרב ישראל שמעון קלמנסון. על הפצת ההנחות בארץ הקודש הופקד הרב דובער חן.

הוועד החל בעריכת הנחות משיחות הרבי בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה להגהה.

בשנת תשמ"ז החלו בכל שבוע שני עיתונים, כפר חב"ד ואלגעמיינער זשורנאל, לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, וועד הנחות התמימים באידיש. הרבי לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת תשמ"ח נקבע הסכם (על ידי בית הדין בשכונת קראון הייטס) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש. וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי העולם (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת פאקס א שיחה), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "התוועדויות" בלשון-הקודש, הכוללים את כל השיחות והמאמרים שנאמרו בין השנים תשמ"ב-תשנ"ב. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת השיחות קודש).

בתחילת קיץ תנש"א הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "קונטרס בית רבינו שבבבל", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש חשוון תשנ"ב, הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.

התפתחות הוועד[עריכה]

בחודש חשוון תשנ"ב, נכנס, בברכת הרבי, ר' חיים שאול ברוק למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי כ"ז אדר תשנ"ב.

עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים תש"י-תשמ"א. נכון להיום (תש"פ) יצאו לאור שבעים כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד חודש טבת תשל"ג.

במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות[1], והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

כיום, מכון זה הינו מהמוציאים לאור העיקריים של ספרי תורתו של הרבי, ובשנת תשע"ט לבדה הודפסו על ידי המכון למעלה ממאה אלף עותקים של ספרים מתורת הרבי[2].

משרדי הוועד[עריכה]

משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים 788 ברחוב איסטערן פארקווי. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת תשס"ז בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם בחודש תמוז של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה חנוכת הבית חגיגית[3] בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.

הוצאה לאור[עריכה]

תורת מנחם - התוועדויות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת מנחם התוועדויות

בשנת תשמ"ו החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה תורת מנחם - תפארת לוי יצחק המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי לוי יצחק שניאורסון. את הסדרה ערך הרב דוד פלדמן, בסיוע ר' חיים שאול ברוק והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה, לראשונה מאז עלה על כס נשיאות חב"ד ליובאוויטש, את אישורו של הרבי לכלול את שמו הק' על ספר מדברי תורתו, ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ההתוועדויות שכללו את שיחותיו של הרבי משנת תשמ"ב ואילך.

בשנת תנש"א הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת תשנ"ב קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם[4] "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של קה"ת בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לחודש אייר תשפ"ב יצאו לאור שבעים ושבעה כרכים.

בשנת תשע"ט החלה המערכת להוציא לאור את הכרכים הראשונים של הסדרה מנוקדים, כדי להנגיש את תורת הרבי גם עבור ילדים בגיל צעיר.

תורת מנחם - מאמרים מלוקט[עריכה]

בשנת תשס"ד ערכו חברי הועד מחדש את מאמרי החסידות המופיעים בששת הספרים בסדרת ספר המאמרים מלוקט, השוו אותם מחדש לדפי ההגהות המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.

השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.

בשנים האחרונות עוסק הוועד גם בהוצאת כלל מאמריו של הרבי, בסדרה מיוחדת לפי סדר המועדים ויומא דפגרא. הכרכים שהופיעו עד עתה: י"ד כסלו - דרושי חתונה, י"ט-כ"ף כסלו, חג החנוכה, יו"ד שבט - באתי לגני שני כרכים, חג הפורים, י"א ניסן - שני כרכים, חג השבועות, חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז.

ספרים נוספים[עריכה]

  • תורת מנחם - תפארת לוי יצחק - ביאורי הרבי על תורת אביו, כ"ק הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. עריכת הספר החלה בשנת תש"נ. בשנת תש"פ במלאת 30 שנה לתחילת הסדרה, הופיעה המהדורה המחודשת שכללה חמשה כרכים.
  • יין מלכות - ליקוט ביאורי הרבי על משנה תורה להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים[5].
  • תורת מנחם - הדרנים על הרמב"ם והש"ס - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז.
  • מעייני הישועה - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות מהשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ז. חוברות מילואים יצאו לאור בשנים ה'תשמ"ח - ה'תשנ"ג. לקראת חודש תשרי תשפ"א מלאות ארבעים שנה לתחילת השיחות המיוחדות על שמחת בית השואבה, הופיע הספר מחדש במהדורה מורחבת שכוללת את כל השיחות מי"ב שנים אלו.
  • התניא השלם, ספר התניא עם ביאורי רבותינו נשיאינו.

חוברות שבועיות[עריכה]

החל משנת תשנ"ז יוצא לאור מידי שבוע קונטרס "התוועדות" הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.

השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת האגרות קודש מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו ניכרת בצורה בולטת, והיא נרחבת יותר מאשר ההערות בשולי הגליון של סדרת האגרות קודש. הם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, ופעמים גם ציטוטים נרחבים ממה ששלח הכותב המסייע להבנת התשובה, לעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש[6].

בשבועות רבים, בשל תאריך מיוחד וכדומה, מודפסים חוברות כפולות, כאשר אחת קשורה לשבת ואחד קשורה לתאריך החסידי וכדומה[7].

חברי הוועד[עריכה]

חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • מפיצי המעיינות חוצה, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 4

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. סיוון תשס"ז, שבט תשס"ח
  2. 'המהפכנים' מוסף שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ עמוד 4.
  3. נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק סי או אל סמליל.jpg ה' תמוז תשס"ז
  4. מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב יהודה לייב גרונר.
  5. שטורעם
  6. ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי מערכת אוצר החסידים.
  7. בשנת תשע"ט לדוגמא, הודפסו 73 חוברות לאורך השנה.