גבאי בית הכנסת 770

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגבאי ר' יהושע פינסון במכירת המצוות בהתוועדות של הרבי במוצאי שבת בראשית, תשל"ט

בית הכנסת ובית המדרש של הרבי, נמצא ב770 - מרכז חב"ד העולמי, מנוהל על ידי הגבאים, שלוקחים אחריות על סדר התפילה ב-770 ועל המתפללים, והן לדאוג לצד הכלכלי של הוצאות החזקת בית הכנסת.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ במכתב מכ"ד אלול ת"ש[1], בשבוע שבו נכנס ל-770, כותב "אל אגודת חסידי חב"ד העולמית מערכת בית הכנסת".

במכתב זה כפי הנראה הרבי ממנה את גבאי בית הכנסת, ודורש מהם לעסוק לבד מעניני התפלה, גם בקביעות שיעורי תורה בבית הכנסת, והתעסקות בקרן גמ"ח - דבר בשנים לאחר מכן היה מכונה על ידי הרבי כ"בית המשולש", של תורה עבודה וגמילות חסידים.

המכתב פותח ביסוד קרן גמ"ח, תחת גבאי בית הכנסת 770 הרב אלתר דובער חסקינד, "והועד המיוחד לעניני בית הכנסת העוזר על ידו",

ומסיים את המכתב "בטח כי הנהלת אגודת חב"ד העולמית יציע להועד המיוחד לעניני בית הכנסת ע"י הגבאים של הבית הכנסת סדר מוסדר בעניני קביעות שיעורים לימודים, קיבוץ נדבת הספרים הדרושים אל הלימודים ושארי עניני בית הכנסת.

והשי"ת יהיה בעזר גבאי בית הכנסת והועד העוזר על ידו לסדר כל עניני בית הכנסת בגשם וברוח ובכלל זאת יתברכו כל מתפלי בית הכנסת וחברי בית הכנסת בתוך כללות אנ"ש וכללות אחב"י, שי' בכל מילי במיטב בנפש ועד בשר,

ידידם עוז הדו"ש, טובו והצלחתם והמברכים בכוח"ט."

השתלשלות מינוי הגבאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגבאי ר' זלמן ליפסקר מחלק תפוחים בליל הושענא רבא, תש"פ.
עומדים הגבאים: ר' מנחם גרילצקי, ר' אברהם הולצברג, ר' זלמן ליפסקער, יושב בצד שמאל, ר' יוסף יצחק לוש. (לידו ר' אבי גולדברגר).
הרב רוזנברג מפקח על הבחירות (תמוז תש"ע)
הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' יוסף ברוך שפילמן, ר' זלמן ליפסקר ור' מרדכי חן, באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות

במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדואגים לסד התפילות, השיעורים, לנקיון ולשאר צרכי הבית. הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאי בית הכנסת 770, כגון: הקפדה להקשיב להודעות שלהם, או באמירת גוט שבת בליל שבת. מכירת המצוות כנראה האירוע היחידי שהתקיים במהלך ההתוועדות של הרבי, ועוד.

הגבאים הראשונים בבית חיינו הרב רוט[2], והרב יוחנן גורדון[3]. הרב אלתר דובער חסקינד. וסייע לגבאים, הרב אברהם פופאק[4].

בחירות תש"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב יוחנן גורדון ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, ונשאר רק ר' אברהם פופאק, שהיה מסייע לגבאים.

נעשו בחירות על ידי רבני חב"ד, וועד מיוחד מאנ"ש, ונבחרו: ר' שניאור זלמן בלסופסקי, ר' משה פנחס כ"ץ, ר' יעקב ליפסקר, ר' יהושע פינסון.

התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של הרבי ובברכתו לגבאים שנבחר[5].

הגבאים הנבחרים כתבו לרבי:

"הנה אחרי שרבני חב"ד שי' והועד המובחר מאסיפת אנ"ש שי' ע"ד גבאי ביהמ"ד ליובאַוויטש הטילו עלינו ה"ה ר' שניאור זלמן בלעסאָפסקי, רמ"פ כ"ץ, ר' יהושע פּינסאָן, ר' יעקב ליפּסקער, כל הנהלת ביהמ"ד ועניניו כפי שנסדר בעזהי"ת בינינו, הננו מסכימים לקבל עלינו על משך זמן שנה, החל מיום כ"ד טבת הבע"ל. ובזה הננו לבקש ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להצלחת הענין ושיהי' כפי רצון וחפץ של ביה"מ ליובאַוויטש שבליובאַוויטש".

והרבי ענה:

כפי שמסרתי להרבנים שי':

בודאי הנ"ל אינו נוגע בענינו (בהשייך להביהכנ"ס וביהמ"ד) של הרה"ח וכו' הר"א שי' הלוי פּאָפּאַק – שה"ז נמשך מזמן חיים חיותו בעלמא דין דכ"ק מו"ח אדמו"ר.

ויהא כהנ"ל במכ' זה – בהצלחה ויהא ליובאַוויטש בליובאַוויטש בית גדול עם כל הפי' דחז"ל (מגילה כז, א).

אזכיר עה"צ.

דו"ח לרבי שכתב הגבאי ר' יהושע פינסון, ממכירת המצוות ב-770 בשנת תשמ"ט.

בחירות תשמ"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ז, לאחר שבפרשת יתרו לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה[6] ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר פטירת הרב משה פנחס כץ, נכנס במקום אביו הרב זאב יחזקאל כ"ץ, כמו כן הציעו לשניאור זלמן ליפסקר להיכנס אחרי פטירת אביו, ר' יעקב ליפסקר, ר' זלמן סירב ואמר שצריך להיות בבחירות[7].

לפני כן התקיימו בחירות לוועד הקהל י"ז אלול תשמ"ו, בהם היה הרבי מאוד מעורב והתבטא על כך שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"[דרוש מקור] ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בב' תמוז התקיימו הבחירות, שזכו להתיחסות מהרבי[דרוש מקור], ונבחרו הגבאים ר' מנחם נחום גרליצקי ר' מאיר הרליג ר' יוסף יצחק לוש ר' יהודה בלסופסקי ר' שניאור זלמן ליפסקר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך שני שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד.

במקביל הייתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים[8].

בשנת תשנ"ו, בעקבות חוסר ניהול תקין של בית הכנסת[9], החליטו הרבנים להוסיף על הגבאים הנוכחים ר' יהושע פינסון[10], ור' זאב יחזקאל כ"ץ[11], יתווספו הגבאים שנבחרו בשנת תשמ"ז, הגבאים ר' מנחם נחום גרליצקי ר' מאיר הרליג ר' יוסף יצחק לוש ר' יהודה בלסופסקי ר' שניאור זלמן ליפסקר.

בחירות תשס"ב-תשפ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשס"ב נערכו בחירות ונבחרו: ר' אברהם אליהו פינסון[12] ר' זלמן ליפסקר, ר' מנחם גרליצקי, ר' אברהם הולצברג, ור' יוסף לאש.

בשבט תשס"ה[13] נערכו בחירות בבחירות אלו הצביעו 1071 איש, ולמקומות הראשונים הגיעו: ר' זלמן ליפסקר (789 קולות), ר' מנחם גרליצקי (714 קולות), ר' אברהם הולצברג (687 קולות), ור' יוסף לאש (618 קולות).

מעומדים נוספים שלא זכו במינימום 50% מהקולות הם: ר' אברהם אליהו פינסון (523 קולות), ר' יוסף שפילמן (472 קולות), ור' גרשון חיימסון (262 קולות).

בתשס"ט לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, בפועל התקיימו בחירות בהנחיית הרב אהרן יעקב שוויי, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב מרדכי חן, הרב יוסף ברוך שפילמן והרב אורי ניאזוב.

בחודש ניסן תש"ע, בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים[14]. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים[15]. בכ"ה סיוון הוציאו הרב אברהם אזדבא והרב אהרן יעקב שווי מכתב יחד בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות[16], שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע[17] ובהם נבחרו הגבאים: ר' מנחם נחום גרליצקי, ר' אברהם הולצברג, ר' יוסף יצחק לאש ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): הרב אורי ניאזוב, הרב מרדכי חן והרב יוסף ברוך שפילמן[18]. בסיון שנת תשע"ד הפסיק ר' מנחם נחום גרליצקי לשמש כגבאי.

בשנת תשע"ו עבר ר' אברהם הולצברג לפלורידה.

בחירות תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי המתוכנן בוועד הקהל של קראון הייטס ייערכו בחירות מחודשות לגבאים (יחד עם בחירת רב שלישי לשכונה) באיזור שבועות תשפ"ד.

משמשים בקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנים שימשו כשמשים בבית הכנסת: ר' אבא פליסקין, ר' אשר סאסאנקא, ר' שלום דובער קיובמן ור' נחום קפלינסקי.

כמו כן, משמש הרב אהרן יוסף וואגעל כגזבר והאחראי על מכירת המושבים בימים נוראים.

משנת תשע"א משמש ר' יוסף יצחק קרץ כעוזר לגבאים בעיקר בפעולות ניהול הפיזיות כגון התוועדויות, עליות לתורה, ניהול המכונות ועוד[19].

מפעולות הגבאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגבאים אחראים על סדרי התפלות בבית הכנסת, ספרי התורה, מכירת העליות, סידור הספרים, ניקיון בית הכנסת, מינוי בעלי תפילה, ארגון התוועדויות בבית הכנסת ועל מכירת מקומות הישיבה לימים הנוראים. וכן על מכירת המצוות.

  • סדרי התפילה - סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.
  • ספרי התורה - הגבאים אחראים על הספרי תורה של 770, בניהם ספרי תורה עם יחוס מיוחד, כספר תורה לקבלת פני משיח וספר התורה של הרבי, ספרי תורה שנכתבו לזכות הרבי והרבנית, וכספרי תורה כלליים שנכתבו כחלק ממבצע אות בספר תורה והוכנסו על ידי ארגונים שונים.
  • שיעורי תורה ב-770 - כאשר הקים הרבי הקודם את בית הכנסת קבע שיהיו בו שיעורי תורה קבועים. מספר שיעורים קבועים נערכים כל יום בבית הכנסת, נוסף על ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. וכן פועל בבית הכנסת כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770, שנפתח על ידי גבאי בית הכנסת הרב יהושע פינסון.
  • חומש לקריאת התורה - מדי שבת מדפיסים גבאי בית הכנסת חומש מיוחד של הפרשה לקריאת התורה. במהלך שנים רבות היה צילום של חומש ישן, והחל משנת תשע"ב, בעזרת הרב מנחם מענדל דורון, והרב יוסף יצחק קרץ, התחיל לצאת חומש בסדר יפה וחדש, לאחר הפרשה מופיעות מספר הוראות של הרבי בנוגע לתקופה מתוך הספר המעשה הוא העיקר.
  • ועד סעודת שלמה - תחת הגבאים מתנהל ועד סעודת שלמה, שתפקידו לדאוג לשתיה החמה למתפללים והאורחים הפוקדים את בית המדרש, סיר טשולנט ענק מידי שבת אחרי התפילה, הדרוש לסעודות במוצאי החג, ועוד.
  • ההתוועדויות המרכזיות - בימי החג של חסידות חב"ד, וכן במוצאי הימים טובים מארגנים הגבאים התוועדות מרכזית. כמו כן מדי שבת, מארגנים הגבאים התוועדות קטנה במרכז בית הכנסת.
  • וידאו של הרבי בימי דפגרא - בסמיכות לתאריכי החגים לאורך השנה, במיוחד באלו שהרבי התוועד בהם קביעות, מארגנים הגבאים בעזרת הרב שלום חריטנוב הרב מרדכי טלזנר, והרב ראובן בלאו, וידאו מתוועדות קודש של הרבי במרכז הזאל הגדול.
  • קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770 - בית הכנסת מנהל קופה עזרה למשפחות בקראון הייטס, במיוחד לחג תשרי ופסח.
  • כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770 - כולל זקנים על שם אביו של הרבי, שמתקיים באחד מחדרי הלימוד של בית הכנסת 770.
  • הרחבות ושיפוץ 770 - הרבי הורה כמה פעמים שהגבאים יקחו חלק בהרחבת בית הכנסת, אבל התנה שיהיה בהסכמת אגו"ח[20].

נגיף הקורונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"פ כאשר נגיף הקורונה התפשט בעולם בכלל ובקראון הייטס בפרט, באור לכ"ב באדר לראשונה מזה 80 שנה, בשעה 12 בלילה, נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ולא התקיימו מנייני תפילה בזאל הגדול, אלא התקיים המניין של הרבי בלבד באופן מצומצם בחצר סוכת 770. במהלך תקופה זו, התקיימו מידי שבת ההתועדות של הרבי בשעה אחד וחצי ברחבת הכניסה ל770, ובמוצאי שבת התקיימה התוועדות סיום הרמב"ם על ידי הרב מנחם גערליצקי.

לאחר חודשיים בכ"ט אייר 770 החל להיפתח בהדרגה, בתחילה למניין מצומצם שהתחלף כל יום על פי הגרלה.

בי"ב סיוון החלו ללמוד ברישום מראש והתקיים השיעור השבועי בגאולה ומשיח בהשתתפות מצומצמת ושודר לכלל התמימים בשידור חי.

בליל שבת כ"ח סיוון התקיימה סעודת שבת לתלמידי הקבוצה בסוכת 770 ובזאל הגדול התקימה התוועדות של משפחות הרב יוסף ישעי' ברוין והרב שלום שפירא, כמו כן במוצאי שבת התקיימו התוועדות זום בזאל הגדול והתוועדות פיזית עם ריקודים בסוכת 770.

בל' סיוון 770 נפתח שוב לאחר למעלה מ-3 חודשים בהם היה סגור.

משפטים על ניהול בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ניהול בית הכנסת

על ניהול בית הכנסת 770 מתנהל משפט משנת תשס"ה.


שמות הגבאים ששימשו ב770 במשך השנים=[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשמ"ז - תשנ"ט;

תשנ"ט - תשס"ב;

תשס"ב - תשס"ה;

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. אגרות קודש מהוריי"צ חלק י"ד, אגרת ד'תשפח.
  2. מבאי בית הכנסת 770, תושב קראון הייטס שלא נימנה על חסידי חב"ד. ראה אודתיו בהסיפור שלי שיוצא לאור על ידי jem.
  3. משנת תש"ז (כן כתוב במצבתו).
  4. היה גבאי שני, היינו מסייע לגבאים.
  5. אגרת קודש מי"ט טבת תש"ל
  6. שבת פרשת משפטים תשמ"ז
  7. כך מספר ר' זלמן ליפסקר
  8. באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו (מאסיפות ועד הקהל באותו תקופה (שכבר נתפרסמו) מובן, שהם פיטרו את הגבאים כי היה משמע להם שהרבי לא הסכים עם כל מה שעשו בנוגע לגבאים). היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר הת' שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.
  9. החשבונות של בית הכנסת לא שולמו, דבר שהביא לניתוק החשמל למספר ימים.
  10. ר' יהושע פינסון המשיך לכהן כגבאי ללא בחירות עד פטירתו.
  11. ר' זאב כ"ץ פרש מרצונו, באומרו שהוא מתחיל להתפלל בחלק אחר של 770.
  12. אביו נפטר ב-ח' בתמוז תשס"א, והתמודד בכעין מילוי מקום.
  13. נבחרו גבאים חדשים ל-770.
  14. הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס - חב"ד אינפו
  15. תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי - חב"ד אינפו
  16. רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע
  17. קראון הייטס בוחרת - חב"ד אינפו
  18. תוצאות סופיות לגבאי 770 - חב"ד אינפו.
  19. נוסף לעבודתו בתפקידים שונים בבית הכנסת מאז שנת תש"ס
  20. ראה בתשורה זו