אשר סאסאנקא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אשר סאסאנקא
Yeh45wuw large.jpg
לידה תרס"ח[1]
דנייפרופטרובסק אוקראינה
פטירה ה' חשון תשמ"ח
ניו יורק
מקום פעילות רוסיה, ניו יורק
השתייכות חסיד חב"ד
תפקידים נוספים שמש בית הכנסת 770
רבותיו כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ והרבי
הרב אשר סאסאנקא בלימוד עם הרב מענדל פוטרפס ב-770

הרב אשר ששונקין (סאסאנקא) (מכונה: אשר באַטומער; תרס"ח[1] - ה' חשון תשמ"ח) היה חסיד חב"ד שנתפס והוגלה על ידי השלטונות הסובייטים בעוון הפצת יהדות. לאחר שחרורו מרוסיה, כשעבר להתגורר בארצות הברית בשנותיו האחרונות שימש כשמש בבית הכנסת ב-770.

תולדות חיים[עריכה]

הרב אשר ששונקין (קיצוני משמאל) לצד אביו הרב נחום שמריה ששונקין

נולד בעיר דנייפרופטרובסק שבאוקראינה בשנת תרס"ח[1] לאביו החסיד הרב נחום שמריה ששונקין ולאמו מרת פייגעל.

בין השנים תרפ"ד - תרצ"א למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.

לאחר שנולדו לו ולרעייתו הראשונה, שרה, שלושה ילדים, חלתה רעייתו במחלת הטיפוס ונפטרה ממחלתה. בתו רחל גדלה בבית סבה הרב נחום שמריה ששונקין. בנישואין שניים התחתן עם רעייתו פרידא מעניא בת הרב ר' אפרים שמואל לוין מליפוביץ. נולדו לזוג ילד וילדה. לאחר שר' אשר נתפס ע"י הק.ג.ב והוגלה לסיביר הלכה רעייתו לערוך קניות והותירה את הילדים בבית, וכשחזרה גילתה שהילדים ניספו בשריפה שפרצה עקב משחק בגפרורים. כשנה וחצי לאחר שחרורו מהמאסר נולד להם ילד שנקרא יוסף יצחק.

ברוסיה[עריכה]

ר' אשר שמר תורה ומצוות ברוסיה במסירות נפש. הוא נכלא והוגלה לסיביר, אך גם שם המשיך לשמור תורה ומצוות במסירות נפש עד שהאחראים ידעו כי לא כדאי לכפות אותו לעבוד בשבת וחגים פן יהיו ללעג ולקלס[2] בחלק מהשנים התגורר עם משפחתו בסמרקנד.

בג' מר חשוון תשכ"ד הייתה קרובת משפחתו[3] ביחידות אצל הרבי וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב: "סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון". הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר: "הוא יצא בקרוב".

ואכן באותה שנה יצאו ר' אשר ומשפחתו מרוסיה והגיעו לארץ הקודש שם התיישב בירושלים לצד אביו הרב נחום שמריה. עוד לפני בואו הודיע לרבי, שבירכו ששכרו יהיה "לפום צערא אגרא"[4].

בארץ הקודש[עריכה]

כבקשת הרבי שיהיה עם משפחתו מספר שנים, התגורר מספר שנים בירושלים (עם אביו ומשפחתו) ולאחר מכן בצרפת (עם אשתו מרת פריידא ובנו). אביו, רבי נחום שמריה, התגורר בשיכון הרבנים, מרחק הליכה של כעשר דקות משיכון חב"ד. בימי השבתות היה בא להתפלל בבית הכנסת שיכון חב"ד, למרות שאביו היה מתפלל בבית הכנסת 'בעל התניא' שבמאה שערים. ר' אשר, כמי שמסר נפשו על קיום התורה והמצוות ברוסיה, לא יכל לראות את האנשים שם מתנהלים על מי מנוחות, ובנוסף התקשורת בינו לבינם לא הייתה מוצלחת, שכן לא דיברו אותה שפה. אך בכל זאת, כולם נהנו לשמוע ולראות את הציור החסידי. לאחר מספר שנים, נסע לניו יורק, שם קבע מגוריו בסמיכות לחצר הרבי בשכונת קראון הייטס.

אצל הרבי[עריכה]

ביחידות הראשונה שהייתה לו אצל הרבי בתשרי תשכ"ה, העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני מעשן", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה[5].

בסוכות תשכ"ה[6] נערכה התוועדות ראשונה לאחר היציאה מרוסיה בסוכה של הרב ישראל דוכמן. התוועדות זו ביטאה במיוחד את דרכו של ר' אשר. בהתוועדות השתתפו החברים בלב ובנפש, ר' אשר ור' מענדל פוטרפאס[7]. ר' אשר כדרכו בקודש, תבע מהמתוועדים ללמוד כל שבוע את הליקוטי תורה של הפרשה, ולהתפלל במתינות. ואף הוסיף ואמר שהוא חש אכזבה, כי ציפה שכל תמים בארץ הקודש יודע את כל התניא בעל פה. ר' מענדל שהיה בעל מזג שונה לחלוטין, גער בו שיפסיק להיות במרה שחורה, והמשיל זאת בסיפור, שאדם אחד התלונן שהוא כל הזמן מריח ריח לא נעים, עד שגילו לו שמתחת לאף שלו נדבק לכלוך. ר' אשר הגיב מיד בסיפור משלו והמשיל שכאשר ישנם מטיילים שאיבדו את דרכם ולפתע מצאו שלט המורה את הדרך, לא משנה איך יראה, הם ילכו לפיו, כי הרי הוא אומר את האמת. ההתוועדות נמשכה שעות ואותה לא שכחו זקני החסידים[8].

בשנת תשכ"ו נכנס ליחידות אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"תפארת ישראל", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'תפארת ישראל'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו[9].

השמועה אומרת[10] כי בהגיעו ל-770, הרבי קירבו מאוד והיה מדבר עמו בידידות רבה. הוא נמנה על קבוצת החסידים שהרבי היה משוחח עמם ישירות כידידים. ר' אשר התחנן על נפשו וביקש מהרבי שיתייחס אליו כחסיד מן המניין. "אינני ידיד", אמר לרבי, "אני רוצה להיות חסיד!" הרבי ניאות לבקשתו והקירובים פסקו.

בהגיעו ל-770 ביקש מגבאים רשות להיות ה"שמש" של 770. אמנם הגבאים סירבו בתוקף[10], מפני הזלזול בכבודו, אך משראו עד כמה חשוב לו הדבר, הניחו לו, ומאז הוא נהיה השמש של 770.

לרבים זכורה ברכת הדלקת הנרות בחג החנוכה אותה בירך מדי שנה בפני הרבי. היא לא הייתה שזורה בהתחזנויות וכדומה, אלא בהתרגשות גדולה שריגשה כל השומע אותה[11].

הרב אשר סאסאנקא נפטר בה' חשון תשמ"ח.

משפחתו[עריכה]

רעייתו (בזיווג שני), פרידא מעניא - נפטרה י"ד ניסן תשנ"ח. אחיו

בניו

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 כך לפי הכרטיס שמילא אביו לספר החסידים. לדברי בתו מרת רחל דונין, נפטר בהיותו בן 76 שנה[דרוש מקור], ואם כן נולד בשנת תרע"א–תרע"ב.
  2. אש בשלג: החנוכייה שבערה במחנה העבודה הסיבירי סי או אל סמליל.jpg
  3. גברת רחל זמיר
  4. מכתב של הרבי אגרות קודש תשכ"ד.
  5. ראה יחס הרבי לעישון
  6. שנת המאורע מוערכת (לפי הקשר השנים).
  7. היו ימיםסי או אל סמליל.jpg
  8. התוועדות חסידית לילדים חלק 1 עמוד 203 והילך.
  9. מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם בהתקשרות (גיליון), גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.
  10. 10.0 10.1 בשם הרב שמעון בן ציון אייזנבך, משלוחי הרבי לאילת.
  11. ראה הרב ששונקין מדליק את החנוכייה אצל הרבי