ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)
| חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |
|---|---|
 סיום הרמב"ם בישיבה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשס"ד |
| תאריך סגירה | אב תש"פ |
| מיקום | נוף הגליל |
| מייסד | הרב דוד נחשון |
| ראש הישיבה | הרב מנחם מענדל נחשון |
| מנהל גשמי | ר' משה נחשון
ר' מנחם גנדל משפיע הרב לוי נחשון |
| מספר תלמידים | כ-40 תמימים |
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה בנוף הגליל. נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה בתחילת שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.
עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.
היסטוריהעריכה
מענות הרבי להקמת הישיבהעריכה
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.
לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.
מכון סמיכהעריכה
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
ישיבה גדולהעריכה
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.
צוות הישיבה:
- ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.
- מנהל רוחני: הרב שלום דובער שארף (צפת).
- מנהל: הרב מנחם מענדל גינזבורג.
- מנהל חינוכי: הרב חיים מאירי.
- משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
- משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
- משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.
- משפיעים: הרב לוי יצחק נחשון, הרב יוסף יצחק סגל, הרב מנחם מענדל תמרין, הרב יוסף יצחק בקשי.
- רמי"ם: הרב שמואל פיזם, הרב ברוך שניאור נחשון, הרב שניאור גרוזמן.
- נו"נ ומשיב: הרב שמואל מקמל.
===הנהלה גשמית: ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.
- מנהל פנימיה: הרב נריה תם.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
וידאו:
- עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית
סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו - הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו