לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

תומכי תמימים לוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומכי תמימים לוד
לוד ישיבה.jpg
חזית בנין הזאל
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד שבט תש"ט
מיקום לוד
מייסד ר' זושא וילימובסקי
ראש הישיבה הרב יצחק אייזיק קעניג
משגיח ראשי הרב יוסף יצחק בוטמן
מספר תלמידים 380
ספר פלפולים 100
קובץ הערות תורה תמימה
שלט פרסום בכניסה לישיבה

ישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד היא ישיבה קטנה השוכנת בלוד. הוקמה בחורף תש"ט על ידי הרב זושא וילימובסקי עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה והתיישבו בלוד, נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב אפרים וולף וכיום המנהל - הרב שלום בער חדד וראש הישיבה הרב יצחק אייזיק קעניג. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר הישיבה היתה[1] תחת נשיאות הרבי, וכונתה ישיבת תומכי תמימים "לעולי תימן ועולי רוסיה".

היסטוריה[עריכה]

התייסדות הישיבה בפרדס[עריכה]

מבנה הישיבה הראשון
מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם

בראשית שנת תש"ט, קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש)], בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לאחר שהצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ברוסיה בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' זושא וילימובסקי מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. אדמו"ר הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה[2]. וכך קמה ישיבה ובה נכלל גם תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש[3], ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד[4].

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב אליעזר קרסיק ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי[5].

המנהל ר' זושא וילימובסקי[עריכה]

חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד[6]. בספר תולדותיו הפרטיזן מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' יקותיאל שניאורסאהן בן הרב ישראל יוסף שניאורסאהן (שהתגוררו אז בכפר הרוא"ה), ר' אהרן הלל דלפין אביו של הרב חיים דלפין, ובני הרב יעקב מזרחי[7].

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים[8].

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה: "עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"[9].

המנהל ר' אפרים וולף[עריכה]

בשלהי שנת תש"ט, הרב אפרים וולף מונה על ידי ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק למנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב זושא וילימובסקי.

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת תש"ט עד תשי"ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים[10].

התפתחות הישיבה[עריכה]

עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"[11].

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

פיצול ובניה[עריכה]

בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב"ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה שוכנת בבניינים אלו עד היום (תשפ"ג).

תקופת קורונה[עריכה]

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת הקורונה, הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. בחודש סיוון תש"פ נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ[12]. עד חודש אלול נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם בית ספר למלאכה שבכפר חב"ד. בחודש חשוון תשפ"א, התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

כיום[עריכה]

בקיץ שנת תשפ"ג שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'זאל' הורחב מעט.

נכון לתחילת שנת הלימודים תשפ"ד לומדים בישיבה 380 תמימים.

מטות בישיבה[עריכה]

בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

  • את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.
  • הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
  • מטה היום יום - אחראי על הקראת ה'היום יום' וענייני 'משיח וגאולה' בזאל לאחר תפילת שחרית, על תליית דפי ה'היום יום' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
  • מטה לקוטי שיחות - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר לקוטי שיחות בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
  • מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי המשיח וגאולה הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
  • מטה wlcc - אחראי על הקרנת פארבריינגען של הרבי בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'זאל', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
  • מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
  • מטה תניא - אחראי על סדר תניא בעל פה המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
  • מטה שעה שישית - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש בשבת בבוקר.
  • מטה דעם רבינ'ס שפראך - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת האידיש ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות הלקו"ש באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
  • מטה אגרות - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד אגרות בחדרי השינה לפני זמן שינה.
  • מעשה בפועל - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע ספר התורה הכללי ושל ילדי ישראל.
  • מטה רשימות - בו לומדים כל מוצאי שבת את ה"רשימות" של הרבי.

צוות הישיבה[עריכה]

הנהלה רוחנית
הנהלה גשמית
שיעור א'
שיעור ב'
שיעור ג'
משיבים

צוות בעבר[עריכה]

מנהלים

ראשי הישיבה

חברי הנהלה

משפיעים

ר"מים

צוות

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]


הערות שוליים

  1. הורדת הנשיאות
  2. שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34
  3. אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט
  4. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 34
  5. שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, פרק ז
  6. ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד. וראה שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, וזושא וולף, ימי תמימים, חלק א' במבוא
  7. הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד
  8. זושא וולף, ימי תמימים, חלק א' עמוד 38
  9. שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, עמוד 63
  10. מתוך הערך אפרים וולף
  11. אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז
  12. בכפר חב"ד, בלוד, בירושלים, בביתר, בערד, בנחל'ה, ובמגדל העמק.
  13. ר' דוד פישר חבר הנהלת תומכי תמימים