תומכי תמימים לוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומכי תמימים לוד
לוד ישיבה.jpg
חזית בנין הזאל
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד שבט תש"ט
מיקום לוד
מייסד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
ראש הישיבה הרב יצחק אייזיק קעניג
משגיח ראשי הרב יוסף יצחק בוטמן
מנהל גשמי הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר, הרב אליקים וולף
מספר תלמידים 370
ספר פלפולים 100
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש
שלט פרסום בכניסה לישיבה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד - הינה ישיבה קטנה הממוקמת בשכנות לשיכון חב"ד לוד. הישיבה נוסדה בתחילת חודש שבט בשנת תש"ט, תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב אפרים וולף. לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

היסטוריה[עריכה]

הישיבה בפרדס[עריכה]

מבנה הישיבה הראשון
מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם

בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' אפרים ולף ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' אפרים ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' אפרים שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' אפרים שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' אפרים שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה[דרוש מקור].

האגרות הראשונות מאת הרבי הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וולף. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.


התפתחות הישיבה[עריכה]

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת תשפ"ב לומדים בישיבה 327 תמימים[1]. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק אייזיק קעניג, המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר והרב אליקים וולף.

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת הקורונה, הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. בחודש סיוון תש"פ נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ[2]. עד חודש אלול נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם בית ספר למלאכה שבכפר חב"ד. בחודש חשוון תשפ"א, התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

צוות הישיבה[עריכה]

ההנהלה
שיעור א'
שיעור ב'
שיעור ג'
כללי
  • הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים בגמרא לגירסא ושו"ע.
  • הרב שמעון גופין - עורך המבחנים בגמרא לגירסא.
  • ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.
  • ר' שמעון ישעיהו - טבח.
  • ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
  • ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
  • ר' ציון אמיתי - מדריך.

צוות בעבר[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]


הערות שוליים