חיים אליעזר קרסיק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אליעזר קרסיק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב קרסיק מאחורי הרבי במעמד קבלת פנים בהשתתפות הרבי בשנת תשי"א
הרב קרסיק (משמאל) עם נכדו הרב מרדכי אשכנזי רבה של כפר חב"ד

הרב חיים אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח - ה' ניסן תש"כ) היה רב קהילת חב"ד בתל אביב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב ממייסדי כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו ומשפחת חתנו הרב משה אשכנזי
שלישי מימין באסיפת הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב

נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה בחודש טבת תרנ"ח ובבחרותו למד בתומכי תמימים ליובאוויטש. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם בביטאון חב"ד.

חתונת הרב קרסיק התקיימה בי"ב בתשרי תרפ"ב, ברוסטוב. בגלל המהפכה הקומוניסטית שהתחוללה ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי הריי"צ אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר קידושין.

רב ברוסיה ובתל אביב[עריכה]

כיהן כרב בעיירה שצעדרין ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בי"ז אייר תרצ"ה עלה לארץ הקודש ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

היה זה לאחר שהרב שלמה יוסף זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

מנהל אחי תמימים תל אביב[עריכה]

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר בני תמימים תל אביב ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת אחי תמימים תל אביב, בעת ייסוד הישיבה התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש[עריכה]

במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. במסגרת תפקיד זה, דאג למוסדות חב"ד לתקציבים, קשרים במשרדי ממשלה, הקים וביסס את המוסדות והארגונים החב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב כפר חב"ד.

מלבד זאת מונה על ידי הרבי לתפקידים ציבוריים חשובים:

ביתו ברחוב רוטשילד 82 בתל אביב, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

קבלת הנשיאות[עריכה]

הרב קרסיק אשר זכה להיות בקשר עם הרבי לפני הנשיאות, פעל רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי ומאז היה סמל ודוגמא לחסיד ומקושר, אשר פעל מתוקף תפקידיו ומעבר לכך, כדי להגשים הוראות הרבי בהתפתחות חב"ד בארץ הקודש וכל עבודתו בשביל הרבי פעל במסירות וללא תשלום כלל[1].

ביום ראשון י"א שבט תש"י, שעות לאחר שנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה פגישת חשובי החסידים בבית רב הקהילה ויו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, הרב שאול דובער זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' שמערל גוראריה, ר' משה גוראריה ור' פינייע אלטהויז.

הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה להכתיר את הרבי, יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי אגודת חסידי חב"ד ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשו אותו כאשר נסעו בשנים האחרונות לניו יורק אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' אברהם פריז מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו.

אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין[2] ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות של הרבי, ובח"י אלול תש"י אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת תומכי תמימים לוד[3].

הוראות כלליות למוסדות וחסידי חב"ד בארץ הקודש[עריכה]

בספרי אגרות קודש, ישנן אגרות רבות מהרבי אל הרב קרסיק, ובהן הוראות רבות ומיוחדות, מהן בהתאמה לפי תפקידיו הרבים.

מאז קבלת הנשיאות של הרבי נסע כמה פעמים לרבי, וכיושב ראש אגודת חסידי חב"ד, ב'יחידויות' קיבל הוראות בקשר למוסדות חב"ד וחסידי חב"ד בארץ הקודש.

פטירתו[עריכה]

בליל שבת אור לה' בניסן תש"כ, ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. אחרי סעודת שבת אמר לנכדו חיים אשכנזי[4] "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, ובמהלך הלילה לקה בהתקף לב חמור. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום וניסה לייצב את מצבו ללא הצלחה. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה.

נכדו, הרב חיים אשכנזי היה הצאצא היחיד ששהה לידו בזמן הפטירה, מילא את מקומו ברבנות תל אביב כעבור 47 שנים.

זמן קצר קודם הפטירה ביקר בן משפחתו של הרב קרסיק אצל הרבי וסיפר לו על נסיעתו הצפויה לארץ הקודש. הרבי שאל: "מי יסייעך שם?" והשיב: "דודי, לייזר קרסיק". הרבי הגיב בתמיה? "לייזר קרסיק? הוא מבוגר כבר! יש לך מישהו נוסף?". היה זה כשהרב קרסיק היה בתחילת שנות השישים לחייו.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב משה אשכנזי, שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

שאלות ותשובות בהלכה[עריכה]

הקודם:
שאול דובער זיסלין
יושב ראש אגו"ח
? - תש"כ
הבא:
אפרים וולף

הערות שוליים

  1. עבד אברהם אנכי
  2. עבד אברהם אנכי עמוד 220
  3. עבד אברהם אנכי 221-224
  4. שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל
  5. פרקים מהספר בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו.