שאול דובער זיסלין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שאול דובער זיסלין
Zislin, Shaiel Ber 03.jpg
לידה תרמ"א
פטירה י"ב סיוון תשכ"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

הרב שאול דובער זיסלין (תרמ"א - י"ב סיון תשכ"ד), היה מחשובי רבני חב"ד מזקני החסידים והמשפיעים בארץ ישראל, וממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיירה קריסלבה בלטביה לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.

למד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש יחד עם הרב שמואל גרונם אסתרמן, את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים[1], בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה בבטאון חב"ד.

בשנת תר"ע התמנה למנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אליעזר קרסיק, והרב ישראל ג'ייקובסון.

משנת תרע"ז שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר אורשה.

בסיוון תרצ"ד עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת תש"א חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.

היה ממייסדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, בתקופה הראשונה עד לפטירתו אף כיהן כיו"ר.

נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב וכולל חב"ד.

בשנת תרצ"ו הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון להעלות בכתב תווים של ניגוני חב"ד השונים, מזה יצא בהמשך ספר הניגונים.

בשנת תש"ט הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את כפר חב"ד.

בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס[2] בהם רשימה מהתוועדות שלו בי"ט בכסלו ת"ש בבית כנסת בית שלמה.

נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד באיכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב איסר יהודה אונטרמן נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

היה נשוי לרחל, ולהם בן (נהרג במלחמת העולם השנייה) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו נפתלי זיסלין היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.

לאחר פטירתו ביקש הרבי מהרב עזריאל זליג סלונים[3], שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו לספריית חב"ד, בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה לישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב
  • הרב יואל כהן בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"ה

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
-
יושב ראש אגו"ח
תש"א - תשכ"ד
הבא:
חיים אליעזר קרסיק

הערות שוליים

  1. והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק ה'תשל"ג בשישה כרכים, בעריכת הרב אהרן חיטריק.
  2. ש. זיסלין, ‏ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו, באתר HebrewBooks.
  3. ספר "עבד מלך" עמוד 343.