ערד
המונח "ערד" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ערד (פירושונים).
עֲרָד היא עיר בדרום ארץ ישראל. היא שוכנת על גבול מדבר יהודה, על רכס כידוד, בגובה של כ-600 מטר מעל פני הים. שטח השיפוט שלה הוא 105,000 דונם, והיא העיר הרביעית בגודל שטח שיפוטה בארץ ישראל (אחרי דימונה, ירושלים ובאר שבע). הרב בן ציון ליפסקר כיהן כשליח ורבה של ערד ובנה בה אימפריית מוסדות. לאחר פטירתו בשנת תש"ע, חתנו הרב יעקב מנדלסון ממלא את מקומו בניהול מוסדות חב"ד.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערד קרויה על שם עיר קדומה שהייתה באזור המוזכרת בתנ"ך; בשנת תרפ"א הוקם במקום ישוב שלא החזיק מעמד.
בתחילת שנות התש"כ הוחל בתכנון בניית חבל ערד, כשבראש הפרויקט עמד אריה (לובה) אליאב. בכ"ט בתשרי תשכ"ב כתב לו הרבי מכתב, בו הביע תקוה "שכבודו עושה כל התלוי בו לתת תשומת לב הראויה למוסדות צרכי הדת והחינוך במסגרת תכנית הפיתוח"; בסיום המכתב הוסיף הרבי, שאף ששליחת המכתב התעכבה, ובינתיים עזב אליאב את עבודתו בשטח הפיתוח, "בוודאי שיכול גם עתה לנצל השפעתו הטובה בכיוון הנ"ל"[1].
שליח הרב בן ציון ליפסקר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ח מונה על ידי הרבי לשליח בעיר ערד ועם הגיעו לעיר נבחר לחבר לשכת הרבנות בערד, כשבחמש שנים הבאות מכהן בפועל כרבה הראשי של העיר.
רבה הראשי של ערד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשד"מ אף התמנה לרבה הראשי של ערד ועל כך סופר בשבועון כפר חב"ד: בט' בניסן תשמ"ג התקיימו הבחירות הרשמיות לרבנות בערד. הרב ליפסקר התקשר למזכירות הרבי והודיע למזכיר הרב לייבל גרונר שהבחירות עומדות להתקיים תכף. כעבור רבע שעה הוא התקשר שוב, הפעם כדי להודיע על בחירתו. אחר-כך סיפר לו הרב גרונר שעם קבלת הידיעה התפשט על פניו הק' של הרבי "חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה". כעבור שבוע וחצי קיבל הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א בניסן תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל".
בתקופה הקרובה הרבי חיזק ועודד אותו מאוד בעבודת הרבנות בערד. והחיזוק הזה היה נחוץ מאוד, לנוכח הרדיפות החזקות שהתחילו נגדו מיד כשהגיע לערד, גם מצד המימסד הדתי, וגם מצד הציבור הכללי שחלקו התנגד לפעילות החזקה של הפצת יהדות שהרב החדש התחיל לקיים בבתי-הספר בעיר. פתאום ביטלו את ההבטחה שנתנו לו בקשר לקבלת דירה, וניסו להצר את צעדיו בעוד תחומים.
באותן שנים נהג האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור לשהות בערד כשבעה חודשים בשנה, מטעמי בריאות, והרב ליפסקר זכה לקיים איתו קשר מיוחד במינו. "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' [='מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר']... וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: 'הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן'. והמשיך: 'מי שלח אותך לכאן?'...
הקמת מוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ליפסקר כיהן עשרות שנים כרבה של ערד, וכאשר ביקש להתחיל בהקמת מוסדות, שאל את הרבי וקיבל מענה להתייעץ עם אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב ליפסקר שאל את הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר אגודת חסידי חב"ד, ולאחר דיון החליט הרב מיידנצ'יק כי לטובת תפקידו כרב עיר, כדאי שאת המוסדות יקימו אחרים, והרב ליפסקר לא יתערב בנעשה במוסדות[2]
הרב ליפסקר כיהן כמנהל בית חב"ד וראש מכון בר מצווה ערד.
הרב ליפסקר הקים בערד אימפריית מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים. נפטר בשנת תש"ע.
ממלא מקומו - חתנו הרב יעקב מנדלסון
רב קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יעקב מנדלסון הוא רב קהילת חב"ד בערד ומנהל מוסדות חב"ד בערד.
אחר נישואיו עם רעייתו חנה, בתו של שליח הרבי, רב העיר ורב קהילת חב"ד בערד הרב בן ציון ליפסקר, התיישב בנחלת הר חב"ד ונכנס ללמוד בכולל אברכים להכשרת רבני ערים בהנהלת הרב אברהם מנחם מנדל וכטר ושקד שם במשך חמש שנים על לימודיו, ובהמשך התמנה כרב היישוב 'נאות הכיכר' והועמד בראש כולל לדיינות והוראה שהוקם בערד על ידי חמיו. בשנת תשס"ד אף הצטרף כחבר הנהלת ישיבת חב"ד לבחורים חב"דיים תושבי חו"ל שהוקמה בערד (ועברה לאחר מכן לחולון).
בעקבות פטירת חמיו בשנת תש"ע, ובהתאם לפסק ההלכה שכאשר אין בן שיירש את אביו יורש אותו החתן, פעלו רבני חב"ד למנות את הרב מנדלזון כרב קהילת חב"ד בערד במקום הרב ליפסקר[3].
חמיו שכיהן כרב העיר, כיהן גם כרב בית הכנסת המרכזי שהפך עם השנים לבית הכנסת חב"די, ובעקבות פטירתו החלה קהילת חסידי גור להשתלט בכוח על המבנה, ודחקו את רגליו של הרב מנדלסון, ואף איימו על חייו אם ימשיך להתעקש להחזיק במבנה[4], ובסופו של דבר הצליחו לנשל את קהילת חב"ד בערד מהמבנה.
הרב מנדלסון מנהל את מוסדות חב"ד בערד ופועל לבניית מבנים נוספים והרחבת מספר התלמידים.
מוסדות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כלל המוסדות הקים הרב בן ציון ליפסקר והוא היה מנהל-על של המוסדות והקהילה, ולאחר פטירתו, ממלא את מקומו חתנו הרב יעקב מנדלסון.
- בית כנסת מרכזי
- כולל זקנים
- בית מדרש להוראה
- בית ספר בנים אור מנחם. מנהל לילי אליאב
- בית ספר בנות אור מנחם. מנהלת חני מנדלסון
- בית חב"ד
רחוב מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנים הרב ליפסקר והרב מנדלסון בסיוע עיריית ערד בנו שורת מוסדות חינוך ברחוב אחד: בית ספר בנים, בית ספר בנות וגני ילדים.
בכ"ח שבט תשפ"ד נחנך ברחוב המוסדות, מעון לב ערד חב"ד, בהשתתפות שלוחי חב"ד מנהלי מוסדות חב"ד, ראש העיר והנהלת העירייה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "האיש של הרבי בערד". לרגל היארצייט הראשון, ה' בתשרי תשע"א, הוציאה לאור המשפחה ספר ביוגרפיה אודות הרב ליפסקר, בעריכת ר' מנחם זיגלבוים. בספר תיעוד תולדותיו וסקירה מפורטת אודות הקמת אימפריית מוסדות וארגוני חב"ד בערד.
- שבועון בית משיח גיליון 230 קהילה פורחת בצפון הנגב - הרב בן ציון ליפסקר מספר אודות הקמת ושגשוג מוסדות חב"ד בערד
- שבועון בית משיח 989 הרב בן ציון ליפסקר רבה של ערד
- שבועון בית משיח גיליון 713 בעקבות פטירתו - הרב בן ציון ליפסקר ע"ה - הקמת קהילת ומוסדות חב"ד בערד לפי הוראות מיוחדות שקיבל הרב ליפסקר מהרבי
- שבועון כפר חב"ד גליון 2046 ערד שלא הכרתם - ראיון עם הרב יעקב מנדלזון על התפתחות המוסדות
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מרדכי מנשה לאופר, "עיני הרבי צופות על העיר ערד", התקשרות, גיליון 1343 (שמיני תש"פ)
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ""האיש שלי" בערד", התקשרות, גיליון 1344 (תזריע-מצורע תש"פ)
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, כרך כב, אגרת ח'תקכ"ג.
- ↑ כפר חב"ד 2046
- ↑ שאול כהן, רבני חב"ד יוזמים: הרב מנדלסון ימשיך בתפקידי חמיו - באתר שטורעם
- ↑ ערד: איומים ברצח על הרב החב"די
י"ד כסלו תשע"א (21.11.2010)