אופקים
| אופקים | |
|---|---|
 הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים | |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | קריית מנחם |
| רב הקהילה | הרב ישראל הרשקוביץ |
| מוסדות | גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית |
| שלוחים מרכזיים | הרב שניאור קעניג, הרב מנחם סגל, הרב שניאור אראבוב. |
| מספר שלוחים | 12 |
| מספר בתי חב"ד | 6 |
| מספר משפחות בקהילה | 55
ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה. |
| ראו גם | |
| אישים באופקים | |
העיר אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת תשנ"ה היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון.
נכון לשנת תשפ"ה מונה העיר כ-40,000 תושבים.
שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הינו הרב ישראל הרשקוביץ. בשנת תשמ"ד לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב ישראל הרשקוביץ והחל לפעול בעיר. ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
קהילת חב"ד עריכה
השליח הרב ישראל הרשקוביץ הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים.
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן.
מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת תשפ"ב ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים [1].
בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת הבית חב"ד. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב כמובן. בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב מאיר מארק, שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את בית חב"ד מכבים-רעות.
בשנת תש"נ עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"[2].
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה משפחתית וחמה ונכון לשנת תשפ"ו מונה הקהילה כ60 משפחות.
אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.
לקראת י"ט כסלו תשס"ו הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
לקראת י"א ניסן תשע"ה הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"[3].
מוסדות חב"ד בעיר עריכה
הבית חב"ד המרכזי בניהולו של הרב שניאור קעניג מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת תשס"א, שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות[4].
בחשוון תשס"ח החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770' [5] [6] .
בשנת תשנ"ט לאחר שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד לבנות. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים בית ספר לבנים בשם "אור מנחם" וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"[7].
בשנת תשע"ז עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח.
בשנת תשפ"ב עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו[8] לומדים כ250 ילדים.
מוסדות החינוך כיום עריכה
- רשת גנים ומעונות הכוללת מעון ו7 גני ילדים - בניהולו של הרב אבנר אמיתי.
- תלמוד תורה לבנים - בניהולו של הרב לוי אוריאן.
- בית חינוך לבנות - בניהולה של הגב' שרה כהן.
- מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' - בניהולו של רב הקהילה הרב ישראל הרשקוביץ.
בתי חב"ד בעיר עריכה
בית חב"ד המרכזי באופקים מנוהל ע"י הרב שניאור זלמן קעניג. בית חב"ד המרכזי מרכז תחתיו 7 בתי חב"ד ברחבי העיר:
- בית חב"ד מישור הגפן - בניהול השליח הרב מנחם מענדל ברדוגו.
- בית חב"ד שכונת הרי"ף - בניהול השליח הרב מנחם סגל.
- בית חב"ד שכונת רמת שקד - בניהול השליח הרב שניאור אראבוב.
- בית חב"ד שכונת שפירא - בניהול השליח הרב תנחום הרשקוביץ.
- בית חב"ד שכונת אבוחצירא - בניהול השליח הרב גילי שפינדלר.
- בית חב"ד שכונת חורשת נוח - בניהול השליח הרב לוי יצחק הרטמן.
- בית חב"ד שכונת הפארק - בניהול השליח הרב יוסף ישראלי.
בשנת תשע"א פתח הרב מנחם סגל מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.
בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב מנחם סגל לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים
- ^ ראה בהמשך
- ^ אודות באתר חב"ד אופקים.
- ^ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!
.
- ^ בית התבשיל באתר חב"ד אופקים.
- ^ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.
- ^ בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות.
- ^ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים באתר חב"ד אופקים.
- ^ תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה