נתיבות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העיר נתיבות, מבט ממעוף הציפור

נְתִיבוֹת היא עיר בדרום ארץ ישראל, צפונית לבאר שבע. בעיר פועלים קהילת חב"ד ומוסדות חינוך בניהולו של השליח הראשי הרב ישר אדרעי חתנו של הבבא סאלי, שהיה מדמויות ההוד של העיר ומוקד משיכה עבור אלפי תושבים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר נתיבות הוקמה בשנת תשט"ו כמעברה בשם "עזתה", ומתוך מטרה ליישב את דרום הארץ הובאו אל היישוב החדש עולי צפון אפריקה.

כשנה לאחר הקמתה שונה שמה ל"נתיבות"[1], ובהדרגה היא הפכה למרכז אזורי ליישובי הנגב הצפון־מערבי לצד היישובים שדרות, קריית גת ואופקים.

עקב דעיכת ענף החקלאות, חלה התפתחות משמעותית בעיר עם הגירתם של תושבי היישובים הסמוכים אל העיר בשנות המ"ם, וגם בשנים שלאחר מכן היא המשיכה לצמוח עם גלי העליה מברית המועצות ואתיופיה. בשנת תש"ס הוכרזה נתיבות כעיר, והיא ממשיכה להתפתח בעקביות.

רוב אוכלוסיית העיר נמנית על ציבור שומרי המצוות, ואף שאר התשובים נחשבים קרובים למסורת, עובדה הנזקפת לזכות 'ישיבת הנגב' שנוסדה בעיר על ידי הרב יששכר מאיר בשנותיה הראשונות, ועם החלטתו של הבבא סאלי לקבוע את מגוריו בעיר, וכן הרבנים המקובלים למשפחת איפרגן, הרב שלום איפרגן ובנו הרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"), הרב יורם אברג'ל, הרב רפאל כדיר צבאן רב העיר, ועוד.

אף לאחר פטירתו של הבבא סאלי בשנת תשד"מ מהווה העיר מוקד משיכה עבור מוקירי זכרו, העולים לפקוד את קברו לאורך השנה, ובמיוחד באריך הילולא שלו בד' שבט.

בשמחת תורה תשפ"ד מחבלים חדרו לשכונת נווה שרון בעיר.

קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשון המתיישבים החב"דיים בעיר היה הרב שלמה וייצמן, ובהמשך, עם הגעתו של הבבא סאלי וחתונת ביתו עם הרב ישר אדרעי, התפתחה קהילת חב"ד המקומית, כאשר הרב אדרעי משמש כשליח הרבי בעיר.

בשנת תשמ"ב התמסדה הפעילות החב"דית בעיר והוקם בית חב"ד בניהולו של הרב אדרעי, ולאחר פטירתו של הבבא סאלי, קיבל בית חב"ד המקומי את השם 'מוסדות בית ישראל' על שמו ולזכרו של הבבא סאלי.

במשך השנים, עם התפתחות פעילות חב"ד בעיר הצטרפו לשלוחי הרבי הפועלים בעיר גם הרב אברהם יפרח והרב גיל מנור. במשך תקופה פעל בעיר הרב ליאור מלכה כשליח הרבי בשכונת נטעים.

בעיר פועל גם בית חב"ד לנוער בניהולו של הרב מנחם ידגר.

הפעילות בעיר זכתה להדרכה צמודה מהרבי ואף לעובדה שהרבי ישלח כסף עבור הקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר.

בשנת תשע"ה החלה הקהילה בבניית בית כנסת ומרכז קהילתי מפואר בדוגמת 770[2] .

נכון לשנת תשפ"ב מתגוררות בעיר כ-25 משפחות חב"דיות.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלוחי הרבי בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חברון | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים