יורם אברג'ל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יורם אברג'ל

המקובל הרב יורם מיכאל אברג'ל (י"ז בסיוון תשי"ז - כ"ז בתשרי תשע"ו), היה ראש מוסדות רב פעלים בנתיבות, המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי"ז סיון תשי"ז במושב ברוש. בילדותו למד בבית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב, והיה בקשר עם הרב ישבעם סגל מנהל בית הספר ושליח הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר בנתיבות, שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'בבא סאלי' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות,הקשר בין הבבא סאלי לרב יורם היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר הרב יורם "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

לרב נולדו שישה ילדים.

בכ"ח אדר תשס"ו, ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – 770 והתוועד במקום עם תלמידי התמימים. במהלך הביקור ביקש הרב לנצל את ההזדמנות וחתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב חיים ששון הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות משיחות הרבי כיצד לקרב את הגאולה.

לאחר מחלה קשה שהתפרצה בגופו של הרב נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -כ"ז בתשרי תשע"ו, בן 58. שני בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד[עריכה]

בתשמ"ב בהוראת הרבי החל הרב אברג'ל למסור שיעורים בהלכה ובחסידות, ובשנת תשמ"ה הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד כוללים לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר מים חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר מים חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק מזון למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה הרב מוסר שיעור בספר התניא בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור תניא זה הוא אחד משיעורי תניא הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה הרב מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

הרב אברג'ל העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות של הרב בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר הרב שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר הרב למזכירו 'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון". באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר הרב בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!"

ספריו[עריכה]

בשנת תשס"ז החל להדפיס את סדרת הספרים בצור ירום המבארים את 'ספר התניא'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים. בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים. כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי. כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן

קישורים חיצוניים[עריכה]