שניאור זלמן גרליק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שניאור זלמן גרליק
גרליק 7.jpg
רבו הראשון של כפר חב"ד
לידה כ"ה סיון תר"מ
פטירה ח' סיון תשל"ד
מקום פעילות כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
נואם: הרב שניאור זלמן גרליק
ערך זה עוסק ברבה של כפר חב"ד. אם התכוונתם לשליח הרבי בבאר שבע, ראו שניאור זלמן גורליק.

הרב שניאור זלמן גרליק (כ"ה סיון תר"מ - ח' סיון תשל"ד) היה רבו הראשון של כפר חב"ד. מהתלמידים הראשונים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מקושר לרבותינו אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.

תולדות חיים[עריכה]

נעוריו[עריכה]

נולד ביום כ"ה בסיון תר"מ בעיר רוגצ'וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי אדמו"ר הרש"ב ולאמו שהייתה בתו של ר' הירשל, שו"ב בבית אדמו"ר הצמח צדק.

בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת אדמו"ר הריי"צ שהתקיימה בליובאוויטש. בימי השבע ברכות הכריז אדמו"ר הרש"ב על הקמת ישיבת 'תומכי תמימים ליובאווויטש' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר תשרי תרנ"ח הועברו שמונת התמימים לז'מבין יחד עם המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן, אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.

בהוראת אדמו"ר הרש"ב, למד במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב דוד יעקובסון, מו"צ בליובאויטש. בתחילה נרתע מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת].

לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לקבל 'סמיכה לרבנות' מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן. על סמיכה זו נהג הרב גרליק לומר: "אני המוסמך השלישי מאז אדמו"ר הזקן". שכן ידוע שאדמו"ר הזקן הסמיך רק אחד - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר' הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק[1].

לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב דוד צבי חן, הרד"צ, רבה של צ'רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.

רבנותו ונידודיו[עריכה]

בשנת תרס"א כאשר הרב אברהם וואלצ'וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ'רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' דוד צבי חן למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות. לאחר הפטירה נסע הרד"צ לחודש תשרי לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את אדמו"ר הרש"ב מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא?, אדמו"ר הרש"ב הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ'וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.

באותה תקופה נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לשליחויות שונות, שחלקם עסקו בגיוס כספים לישיבת תומכי תמימים.

במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם.

בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת תרפ"ז. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. גם שם רדפו אותו השלטונות, והוא נאלץ לעבור לויטבסק. גם שם כיהן כרב בלתי רשמי. במלחמת העולם השנייה, ברח הרב גרליק עם משפחתו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. לאחר שהצבא הנאצי תקרב לסטלינגרד, הוא ברח בעזרתו של קצין יהודי בצבא האדום ששיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר.

לאחר תקופת נדודים קשה הגיע לטשקנט שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "תלמוד תורה" ומקווה טהרה" במקום.

בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("יציאת רוסיה תש"ו") לפולין, ומשם הועבר למחנות פליטים באוסטריה. לאחר מכן, עבר לפריז שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת תש"ט נסע יחד עם קבוצת שוחטים מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור מדינת ישראל על ידי הג'וינט. לאחר שחזר מאירלנד עבר באישורו של אדמו"ר הריי"צ, לקראת חג השבועות תש"ט, לארץ ישראל והשתקע בכפר חב"ד.

רבה של כפר חב"ד[עריכה]

יושב במסיבה לרגל ביקורו של הפרזידנט זלמן שז"ר בכפר חב"ד בקיץ תשכ"ג, ימים ספורים לפני שמר שז"ר נבחר לתפקיד

עם הגיעו לכפר חב"ד החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו ביקשו למנותו כרב, אך הוא סירב תחילה בשל זקנותו. את חששותיו אלו כתב לאדמו"ר הריי"צ שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו. בעקבות מענה זה, מונה רשמית כרב בכ' כסלו תש"י, ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של כפר חב"ד במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.

במסגרת תפקידו פעל להתקנת הגנרטור בכפר, לבנייתם של בתי הכנסת "המרכזי" ובית מנחם" ועוד. פעל רבות בעניין "חזית דתית" ובתיקון חוק מיהו יהודי.

בשנת תשי"ח, לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב"ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא לארצות הברית כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. על מעשהו זה התבטא הרבי מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): "הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו".

כשנכנס הרב גרליק ליחידות הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. "הרי אתם מגדולי וזקני אנ"ש", אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: "אצל רבי איני יושב". "אם כך גם אני לא אשב", השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: "לא באתי לגאון וגדול, באתי אל 'רבי' ואצל 'רבי' אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב".

הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל היחידות שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות.

במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. ציין מספר פעמים, כי הצלחתו בתפקיד מגיעה מפני שהוא פועל כמקל של הרבי "רק כוחו של המשלח עובר דרכי".

הרב גרליק הקים גמ"ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ"ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד.

היה ידוע בשקידתו וגאונתו, ומסופר כי עבר מספר פעמים על כל הש"ס עם פירושי רש"י ותוספות. שינן פעמים רבות את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.

פטירתו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התאונה בח' סיון תשל"ד

במוצאי אסרו חג של חג השבועות, באור לח' סיון תשל"ד (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ישעיהו וייס (34), יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).

לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב נחום טרבניק, לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב מרדכי אשכנזי מונה למו"צ של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.

על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

ספר תולדות חייו של הרב גרליק
  • שניאור זלמן רבינוביץ, התמים הראשון ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ"א
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
  • רב פעלים, שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 53

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כולם בחכמה, חלק א', עמ' 31.
  2. לאחר שאחותה מרת זעלדא נפטרה בצעירותה.
הקודם: רבו הראשי של כפר חב"ד הבא:
הרב נחום טרבניק