סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

שלמה זלמן לנדא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב זלמן לנדא

הרב שלמה זלמן לנדא (יליד שנת תשי"ט, 1959) הינו משפיע ראשי בתומכי תמימים באר שבע ושליח הרבי ומשפיע אנ"ש ברעננה ובני ברק.

תולדות חיים[עריכה]

הרב זלמן לנדא בהתוועדות חסידית

נולד בכ"ח תמוז תשי"ט בבני ברק לאביו הרב משה יהודה לייב לנדא ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי.

לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' מנחם מנדל פוטרפס שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה בליובאוויטש (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת.

בשנת תשל"ז נמנה על קבוצת התלמידים השלוחים שייסדו של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, אברהם משה, לוי יצחק גינזבורג, אלתר בצלאל קופצ'יק, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין, וחיים שלמה דיסקין. שם פעל רבות וקירב רבים לחסידות חב"ד וזכה, יחד עם שאר קבוצת התלמדים השלוחים למגדל העמק, לקירובים ועידודים מהרבי שאף הזמינם לשהות במחיצתו מלפני י"א ניסן עד אחרי שבת מברכים תשל"ח כשתשעים אחוז מהוצאות הנסיעה יהיו על חשבון המזכירות. הביא עימו חמישה עשר בקבוקי יין כשרים למהדרין שהכין אביו הרב משה לנדא (לבקשת אחד ממזכירי הרבי). בתגובה לכך כתב הרבי: "נתקבל ותשואות חן תשואות חן כי כוונתם רצויה וביותר כו' - על פי הודעתי (ובפרהסיא וכו') מכבר שעל פי מאמר חז"ל שלא לבייש את מי שאין לו וכו' בקשתי שלא להביא כו' כל הענינים שצריך להיות הפרשת תרומות ומעשרות וכו' וכן כשרות (השגחה וכו') בכלל שזה שייך גם בחץ לארץ, גם בנידון זה כן הוא, אתם הסליחה"[1].

לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

היה בקשר הדוק עם סבו הרב יעקב לנדא, שחיבבו מאוד וסבר שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי. פעם בהתוועדות בבית הכנסת חב"ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת ספר הליקוטים, שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על "ועד התהלוכות" מטעם צא"ח.

נשא את מרת חיה בילא בת למשפחת (ר' אשר ומרת זיסל חנה) וילהלם בשנת תשמ"ה. ועוד קודם לכן התמנה בתור 'אלטער בחור' בהסכמת ובברכת הרבי, לתפקיד משפיע בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, ובשנים יותר מאוחרות התמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק. קהל רב נמשך להתוועדויותיו בהם הוא תובע אמת ללא פשרות, בסגנון מיוחד ונדיר. קירב רבים לחסידות חב"ד וביניהם כאלו המשמשים כרבנים ושלוחים ידועים ברחבי העולם. אחד מהם הוא מנהל בית חב"ד ורבה של הונגריה הרב ברוך אוברלנדר.

ייסד שיעורי חסידות בימי חול המועד בבני ברק, ב"בית הכנסת פאג"י ע"ש חיסדא" ומסר שם שיעורים למעלה מ-35 שנה.

הקים יחד עם הרב שניאור זלמן גפני כולל לחסידות בבני ברק במסגרת "כולל חמ"ש", בברכת ועידוד הרבי וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב"דיים למהדרין.

לאחר מכן שימש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק בראשות הרב חנניה יוסף אייזנבך. שם חינך תלמידים רבים לחסידות ויראת שמים אמיתית.

במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם האדמו"ר מפינסק קרלין חסידות בביתו בבני ברק.

בשנת תשע"ט, עם פתיחתה של תומכי תמימים רעננה התמנה לשמש כראש ישיבה בה, לצד היותו משפיע ורב קהילת חב"ד בעיר באותו עשור.

בשנת תש"פ התמנה כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים באר שבע.

משפחתו[עריכה]

הערות שוליים

  1. מקדש מלך ח"א ע' 43, תשורה (בר מצווה) שפירא תש"ס