יצחק דוד גרוסמן
המונח "הרב גרוסמן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גרוסמן (פירושונים).
הרב יצחק דוד גרוסמן (יליד שנת תש"ו, 1946) הינו רב העיר מגדל העמק, ראש מוסדות 'מגדל אור', וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
הרב גרוסמן נודע בציבור באהבת ישראל הרבה שלו לכל יהודי, וכיהודי חרדי שלא נרתע לקרב יהודים לתורה ומצוות, אף אלו הנראים כרחוקים מאוד, והוא שומר על קשרים קרובים עם פוליטיקאים ואישי ציבור.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ט אלול תש"ו לאביו הרב ישראל גרוסמן ראש ישיבות תומכי תמימים בארץ, ולאמו מרת פנינה.
בשנת תשכ"ז נשא את רעייתו אסתר, בתו של המשפיע החב"די הרב דב בעריש רוזנברג, ומייד לאחר מכן החל את פעילותו הציבורית, כאשר נשלח בשנת תשכ"ח למגדל העמק על ידי האדמו"ר מלעלוב. העיר נחשבה אז למרכז פשע, ובאמצעות פעילותו והתמדתו הצליח לשנות את פני העיר ולקרב רבים מתושביה לשמירת תורה ומצוות.
כשנתיים בלבד לאחר שהחל לפעול בעיר, התמנה בשנת תש"ל כרבה של מגדל העמק, ובשנת תשל"ב החל בהקמת רשת מוסדות החינוך 'מגדל אור' הדואגת לחינוך איכותי לילדים ממשפחות מצוקה, והפכה לאימפריה של ממש עם שלוחות רבות בכל רחבי ארץ המעניקות סיוע לאלפי תלמידים.
ביוזמתו ובעקבות בקשותיו מהרבי, הגיעו בשליחות הרבי לעיר שישה אברכים חב"דניקים מתוך קבוצת השלוחים לארץ הקודש, שמינפו את פעילות התורה והחסד בעיר, והקימו בה מוסדות חב"ד מפוארים שהיוו את הבסיס לקהילת חב"ד המונה כיום קרוב למאתיים משפחות.
בשנת תשל"ח הקים את ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק והכתיר את אביו לעמוד בראשות הישיבה כשבהמשך העביר את התפקיד לרב יצחק גולדברג המכהן בתפקיד עד היום (תשפ"ג).
בשנת תשפ"א הוציא הסופר החב"די יחיאל הררי ספר על הרב גרוסמן שנקרא "חיי שליחות".
עד תקופת מגפת הקורונה היה מתפלל קבוע בתומכי תמימים מגדל העמק.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך כל השנים עמד בקשר אדוק עם הרבי. הרבי התבטא על הרב גרוסמן "עושה נפלאות". זכה לקירובים נפלאים מהרבי ופעל רבות למען מיהו יהודי.
באלול תשל"ח פתח בתוך מסגרת "מגדל אור" את ישיבת "תומכי תמימים" בעיר בראשותו של אביו הרב ישראל גרוסמן, שהיה ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. היום היא מנוהלת עצמאית ממוסדות "מגדל אור", ולומדים בה מאות תלמידים, בראשות הרב יצחק גולדברג ותחת ניהולו של הרב לוי וילימובסקי.
בשנת תש"מ העלה על נס את פעולותיו של הרבי בנאום שנשא ב'כנסיה הגדולה', וכשהגיע לאחר מכן אל הרבי, הביע בפניו הרבי את תודתו על דבריו[1].
בראיון לחברת jem בחודש שבט תשע"ד סיפר נס אישי שחווה עם הרבי, כאשר בתו הבכורה חיה רבקה חזרה בצעירותה מבית הספר עם נפיחות בעין שהתפתחה לדלקת מוגלתית חמורה, והרופאים לא הצליחו לעמוד על שורש הבעיה. לאחר חודשים רבים של חיפוש והמתנה, נקבע לביתו תור בניו-יורק אצל מומחה בין לאומי לרפואת עיניים בשם פרופסור אורנבלס. כאשר נחתו בניו-יורק נסעו לבקר בחצרו של הרבי, שם הרב גרוסמן חסם את דרכו של הרבי מהמכונית ל-770, וביקש ברכה לרפואה עבור בתו.
הרבי הורה לבדוק את המזוזות, ובירך לרפואה שלימה. בדיקת המזוזות גילתה שהמילים "בין עיניך" היו מחוקות, ובאופן מיידי לאחר החלפת המזוזה במזוזה כשרה החלה בתו לחוש הקלה בעין, ובתוך שבועות ספורים הדלקת נעלמה כליל מבלי שנצרכה לטיפול רפואי, ולתדהמת כל הרופאים והפרופסורים שטיפלו בתיק הרפואי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב מנחם בן ציון גרוסמן, משפיע בקהילת חב"ד מגדל העמק.
- גיסו, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ורב קהילת חב"ד בקריית מלאכי.
- חתנו, הרב שמואל הניג, מחבר הספר "משה איש האלוקים" על האדמו"ר מלעלוב, ו"גדול בישראל על הרב ישראל גרוסמן.
- חתנו, הרב חיים מאיר גנץ, בני ברק.
- חתנו, הרב שלמה נחשוני,דיין בירושלים.
- חתנו, הרב דוב חיימסון ראש כולל מגדל אור מגדל העמק. צאצא של חיים בער חיימסון משרתו של הצמח צדק.
- בנו, הרב שניאור זלמן גרוסמן, ירושלים.
- נכדו הרב דב הניג, שליח הרבי בסין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 103-107.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב גרוסמן מספר מופת מדהים מהרבי, סיפור שהתרחש עם בתו של הרב, בערוץ הרדיו החרדי "קול ברמה" -
- השיר של הרב גרוסמן: ההצלה של מוישי, שיר שהלחין הרב בעקבות הפיגוע במומבאי -
- נזכור תמיד את האחדות הזו - טור שנכתב לאחר הרצח של אחייניו שלוחי הרבי במומבי שבהודו, גבריאל נח ורבקה הולצברג, באתר צעירי חב"ד
- הרב גרוסמן בהתוועדות י"א ניסן במגדל העמק
- לקרב את הנוער ראיון עם הרב גרוסמן , בתוך גליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem, אב תשע"ט
- כרטיס שמילא לספר החסידים, שם כתב "יעזור השי"ת שאשתייך לחב"ד"
הערות שוליים
- ↑ הרבי הוקיר תודה לרב גרוסמן על דבריו ב"כנסיה הגדולה", ב' אדר תשפ"ג.