סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

בית הכנסת - 770

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף זאל הגדול)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לשכתב.png יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חלקים מהערך צריכים ניסוח מחדש עקב כך שהם מועתקים מערכים אחרים בחב"דפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ה'זאל הגדול' כשהוא מלא במתפללים

בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של חסידות חב"ד ליובאוויטש (מכונה הזאל הגדול) הוא בית הכנסת בו הרבי מתפלל ומתוועד. בית הכנסת שוכן בקומה התחתונה (המרתף) של 770 - מרכז חב"ד העולמי.

היסטוריה[עריכה]

בתפילה בפינה צפונית מזרחית של הזאל הקטן
הרבי בתפילה ב'שלאש'
חסידים בהתוועדות עם הרבי בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" שבקומה הראשונה להכיל את ריבוי האנשים ובית הכנסת עבר ל"שאלאש" שהיה גדול מה"זאל הקטן", להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס.

עם השנים, ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת[1]. בסוף שנת תשי"ט החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת ראש השנה תשכ"א סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. בנוסף, נבנתה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות.

בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-788 שברחוב איסטערן פארקוויי. הקניה התבצעה על ידי ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

בחודש אלול שנת תשכ"ז החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו בחודש תשרי של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת תשכ"ח[2], וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.

בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת תשל"ג בה עבדו הגבאים עצמם[3], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ההתוועדויות, ויעניק שדה ראיה רחב יותר.

בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה לעזרת נשים.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא יבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

הנחת אבן הפינה[עריכה]

הרבי מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של בית הכנסת (אלול תשמ"ח)

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.

ביום י"ז באלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה בתנאי שיאמר כמה מילים בשפת אם שלו(אידיש).

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה".

הטקס נערך כפי שהרבי ביקש הרבי אמר שיחה ואח"כ אמר מר דוד צ'ייס ששפת האידיש לא כ"כ זוכר אך בגלל שיבטיח אמר (באידיש)רבי אני אוהב אותך מאוד וחייך הרבי חיוך גדול ובסיום דבריהם של הנואמים, ניגשו להנחת אבן הפינה אותה הניח הרבי בידו הקדושות (לבד) ואחר כך חילק הרבי שטרות לצדקה.

המרפסת[עריכה]

הרבי מעודד את שירת יחי אדוננו
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המרפסת

בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת שמחת תורה בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמש הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

בשנת תשנ"ד שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.

שיפוצים והרחבות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרחבות 770

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' יוסף יצחק גוטניק יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

בשנת תשנ"ה הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מדי יום ביומו על ידי ועד לצייר פני הרב. בחורף תשע"ג נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. בתשרי תשע"ד נוספו עוד שלוש נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי. בשנת תשע"ו הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש תמוז תשע"ח תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת קריאת התורה וכן נצבעו עמודי וספסלי 770. ובחודש מנחם אב תשע"ט הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.

המקום כיום[עריכה]

ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים

בית הכנסת כיום שוקק חיים, ובנוסף למניינים הקבועים מדי יום ביומו בשעה קבועה עם הרבי מתקיימים עוד עשרות מניינים ביום ומשתתפים בהם מגוון רחב של אנשים גם כאלו שאינם נמנים על חסידי חב"ד, המקום משמש גם כזאל המרכזי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית והתמימים הלומדים בה, מתייגעים בשקידה והתמדה כפי הוראות הרבי.

בנוסף, בזמנים מיוחדים מתקיימים התוועדויות בהם משתתפים ונואמים רבנים רבים בעיקר מארצות הברית, ובזמנים מיוחדים החסידים מקשיבים לשיחות שהרבי מוסר, מדי יום ראשון מתקיימת ליד הבימה[4] חלוקת הדולרים המסורתית ומדי שבוע מתקיים שיעור גאולה ומשיח המרכזי לכלל אנ"ש והתמימים המעוניינים לשמוע לדא"ח בנושאי גאולה ומשיח.

במקום מתקיימות גם התוועדויות פרטיות, כגון: התוועדויות לפני בר מצווה, התוועדויות לפני חתונה ועוד התוועדויות שחסידים מארגנים כמחווה על נס שקרה להם בחייהם הפרטיים.

בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את כולל תפארת זקנים בקראון הייטס כשהכניסה אליו היא מרחוב קינגסטון.

נגיף הקורונה[עריכה]

בשנת תש"פ כאשר נגיף הקורונה התפשט בעולם בכלל ובקראון הייטס בפרט, באור לכ"ב באדר לראשונה מזה 80 שנה. נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ומנייני התפילה התקיימו בסוכת 770.

לאחר חודשיים בכ"ט אייר 770 החל להיפתח בהדרגה, בתחילה למניין של 10 משתתפים בכל תפילה שנקבעו על פי הגרלה, לאחר מכן ניתן אישור ללמוד בתוכו במהלך היום תוך שמירת כללי הבריאות לעשרה שהתחלפו גם הם על פי הגרלה.

בי"ב סיוון החלו ללמוד ברישום מראש והתקיים השיעור השבועי בגאולה ומשיח בהשתתפות מצומצמת ושודר לכלל התמימים בשידור חי.

בל' סיוון הוא נפתח וחזר למצבו המלא.

ניהול בית הכנסת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבאי בית הכנסת 770

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת תחת פיקוח רבני שכונת קראון הייטס[5].

'אבן הפינה' שהניח הרבי בי"ז באלול שנת תשמ"ח. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש.

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה בשם אגודת חסידי חב"ד והמרכז לעניני חינוך על ידי ר' יהודה קרינסקי ור' אברהם שמטוב לבית משפט[6] (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני[דרוש מקור]), בתביעה שניהול בית הכנסת יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים[7]. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום י"א בשבט תשס"ט, שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים)[8].

בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום[9]. כעבור שלושה חודשים, בחודש סיון, הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת בית הכנסת מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים[10]. ביום ו' בתמוז התקיים הדיון בנושא[11], ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון[12] שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק[13].

ביום ל' בתשרי שנת תשע"א הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת[14]. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך[15], וביום כ"ד באייר תשע"א פסק בית המשפט לערעורים כי את בית הכנסת ינהלו הגבאים[16][17].

ביום כ"ב באלול תשע"א דרשו הרב אברהם שם טוב והרב יהודה קרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי[18].

בחודש חשוון תשע"ח הגיעה השופטת שדנה בנושא ל-770, נערך בשבילה סיור[19], והיא מאוד התרשמה מהביקור אך ביום ד' אייר תש"פ היא פסקה[20] שלאגודת חסידי חב"ד יש את הזכות לנהל את המקום, וכבר אינו בניהול הגבאים[21].

הגבאים רצו להגיש ערעור אבל עורכי הדין של התביעה טענו בבית המשפט כי אין מקום לערעור ולכן ביקשו צו לפיו גם אם יוחלט על הגשת ערעור, השליטה במקום תועבר לידיהם במיידי, הגבאים הגישו ערעור על-כך[22], והשופט קיבל את טענות הגבאים וקבע כי ניהול בית הכנסת יישאר עד לערעור בידי הגבאים[23].

משהחל ההליך המקדים לקראת הערעור על הפסק ש-770 לא בניהול הגבאים, התברר, כי התובעים הוסיפו בקשת תביעה ממונית, ולפיה על המתפללים לשלם לבעלי הנכס שכירות על התפילה בבית הכנסת, לצורך כך הזמינו הערכת שמאי על הנכס, ולפיה דרשו סכום של מיליון וארבע מאות חמישים אלף דולר[24]. לטענתם, הם מצאו בית ספר המוכן לשכור את המקום, ומכיון שכעת המקום תפוס על ידי המתפללים, הרי שהדבר גורם להם היזק כספי עצום, והם ביקשו מבית המשפט לחייב את הגבאים בסכום זה. בנוסף ביקשו התובעים, שהגבאים יפקידו סכום של חמש מיליון דולר כערבות, וזאת כדי שיובטח שהמתפללים בבית הכנסת לא יגרמו נזק לבניין.

עורכי הדין מטעם בית הכנסת ענו בפירוט על הטענות המופרכות, והסבירו כי בית הכנסת איננו נכס להשכרה אלא מקום קדוש, בית כנסת ובית מדרש ובית מעשים טובים, השייך לכלל חסידי חב"ד בכל העולם.

ביום כ"ח תשרי תשפ"א קבע השופט בפסק זמני שאין שחר לטענה ולבקשה לקביעת סכום שכירות לבנין - מכיוון ש-770 "מעולם לא היה נכס להשכרה, ולעולם לא יהיה נכס להשכרה". וגם לא קיבל את הטענה כאילו יש סיכון שהמתפללים יזיקו לבית הכנסת, ולכן קבע סכום ערבות נמוך ביותר, עד לסיום הערעור[25].

ביום הבהיר י"ד כסלו תשפ"ב פקיד בית המשפט הודיע לצדדים כי אין מקום לדון בערעור, מכיון שלפי הבנת בית המשפט לערעורים, אין בפסיקה הקודמת משום הוראה לפינוי בית הכנסת והגבאים, ומשכך – אין צורך בערעור כדי להשאיר את המצב על כנו. כמו כן הודיע בית המשפט כי הוא דוחה את התביעה לתשלום שכר דירה בסכום של מיליון דולר לשנה[26].

אך בשלהי חודש שבט תשפ"ב התברר שגבאי 770 ניסו להגיש ערעור אך הוא לא התקבל כי טרם ניתן צו מבית משפט לפינוי הבנין, דבר שהסתדר לאחר שבית המשפט פסקו שצריכים לפנות את בית הכנסת בתוך שישים יום[27].

התפילה ב-770[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפילה ב-770

מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ועבודת התפילה. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

קופת בדק הבית[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בדק הבית (770)

קופת בדק בית, היא קופה שמיועדת לכך שגם החסידית יוכלו להשתתף בהוצאות ובתיחזוק 770 אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה, פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. ידועה שיחה של הרבי משנת תשי"ח אודות השאלאש שהגבאי ר' יוחנן גורדון אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".
  2. הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.
  3. ולא פועלים שכורים כמו השיפוצים הקודמים
  4. בד"כ החלוקה מתקיימת ליד הבימה
  5. הרבי קבע: 770 יתנהל תחת הגבאים בפיקוח הרבנים אינפו.jpg
  6. קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770, קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!. אינפו.jpg
  7. חב"ד אינפו.
  8. בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים, עורכי הדין בהודעה רשמית: ניצחון ברור. אינפו.jpg
  9. תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770, בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים. אינפו.jpg
  10. לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770. אינפו.jpg
  11. דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים. אינפו.jpg
  12. פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור. אינפו.jpg
  13. הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770. אינפו.jpg
  14. תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי. אינפו.jpg
  15. משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה. אינפו.jpg
  16. בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים - דיווח באתר חב"ד אינפו על פי פסק הדין של בית המשפט בארצות הברית לערעורים (אנגלית).
  17. משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור. אינפו.jpg
  18. דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים.
  19. תמונות. אינפו.jpg
  20. הפסק-דין המלא.
  21. פס"ד בנוגע לניהול 770; הערעור בדרך?. אינפו.jpg
  22. הערעור בדרך: 770 ימשיך להתנהל כפי רצון הרבי. אינפו.jpg
  23. החלטת השופט. אינפו.jpg
  24. הערכת השמאי. אינפו.jpg
  25. בית המשפט קבע: 770 איננו נכס להשכרה!. אינפו.jpg
  26. דרמה: בית המשפט טוען שאין מקום לפנות את 770 אינפו.jpg
  27. שערוריה: צו פינוי לבית הכנסת ולמתפללים ב-770.