דוד חנזין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוד חנזין
חנזין.jpg
רב קהיל חב"ד בפתח תקוה
לידה תרע"א
פטירה י"ט תמוז תשס"ג
תפקידים נוספים מנהל ויושב ראש הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק, אב בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

הרב דוד חנזין (תרע"א-י"ט תמוז תשס"ג) שימש כמנהל רשת אהלי יוסף יצחק, כחבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכרב קהילת חב"ד בפתח תקווה.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיר קונטופ שבמחוז סומי שבאוקראינה בשנת תרע"א, לאביו הרב מנחם מענדל חנזין שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב ישראל נח בלניצקי.

בקיץ תרפ"ט העתיקה משפחתו את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג לבקר את רבי אבא דוד גולדפיין חתנו של הגאון הרוגצ'ובר.

בכ' בכסלו תרצ"ד הגיע ארצה, לאחר עלייתו של ידידו הרב משה צבי נריה.

בין השנים תרצ"ד - תש"ג למד אצל הרב אברהם יצחק קוק בישיבת מרכז הרב בירושלים, שהסמיכו להוראה.

לאחר פטירת אביו בחודש ניסן תרצ"ה, נזכר בשורשיו החסידיים והתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת 'תורת אמת' בירושלים, שם קירבו המשפיע הדגול רבי אלתר שימחוביץ.

הרב חנזין עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה

בחודש אלול תש"ג נשא את מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, רבה של פתח תקווה. והתגורר בירושלים.

בשנת תש"ד התקבל בהסכמת אדמו"ר הריי"צ למשגיח ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל אביב, ולאחר מכן בלוד.

בכסלו תשי"א נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים.

בשנת תשי"ב עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות התנגדות גורמים שונים.

הרב חנזין היה ממקימי 'רשת אהלי יוסף יצחק' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך עשרים וחמש ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת. הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.

שנת תשי"ט נסע פעם ראשונה לרבי, ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת תשל"ח החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה לאחר נסיעתו זו ערך התוועדויות עם חסידים בירושלים, פתח תקווה, תל אביב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובלוד. שם לימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה אותה שנה. בהתוועדויות סיפר בין היתר על היחידות הממושכת לה זכה.

הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך שניאור זלמן רובשוב יחד עם הרב יוסף ויינברג

מאז הקמתו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש בשנת תשל"ו נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי.

לאחר פטירתו של הרב זלמן שמעון דבורקין, בשנת תשמ"ו עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת קראון הייטס והוא נבחר לכהן בהרכב הרבנים של בד"צ קראון הייטס בבחירות שהתקיימו בד' ניסן, אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הורה לו הרבי להישאר בארץ ולהמשיך בתפקידו ברשת.

נאומו האחרון בכינוס הקהל

לאחר ג' תמוז תשנ"ד תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'.

בתש"ס נפטר בנו הרב יעקב משה חנזין.

בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.

ביום שישי י"ח תמוז נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט ונפטר בגיל 92.

בשנת תשס"ח החליטה עריית פתח תקווה - בהשתדלותו של שליח הרבי לעיר הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו[1].

משפחתו[עריכה]

  • גיסו, ר' דוד סלומון
  • בנו, ר' יעקב משה חנזין ע"ה
  • בנו, ר' מנחם חנזין
  • בנו, ר' בערלה חנזין ע"ה - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה
  • בנו, יוסף יצחק - פתח תקווה
  • בתו, הגב' לאה קופל

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
זושא וילימובסקי
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק
תשי"א - ?
הבא:
משה סלונים

הערות שוליים