פתח תקווה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פתח תקוה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פתח תקווה
בית כנסת צמח צדק חב"ד.jpeg
בית כנסת צמח צדק חב"ד במרכז העיר
עיר פתח תקווה
מדינה ארץ ישראל
רב הקהילה הרב אשר זאב דייטש, הרב מנחם מענדל פרידמן, הרב חיים הלל רסקין
מוסדות תלמוד תורה צמח צדק, בית ספר לבנות אור חיה, רשת גני ילדים, כולל ערב ללימוד חסידות, כולל בוקר כתר שאול ללימוד נגלה וחסידות.
שלוחים מרכזיים הרב אשר דייטש, הרב מרדכי גורליק
מספר משפחות בקהילה 200

העיר פתח תקווה (המכונה "אם המושבות") היא החמישית באוכלוסייתה בארץ ישראל, עם כ-252,270 תושבים (נכון לתשפ"א). נוסדה כמושבה בשנת תרל"ח, והוכרזה כעיר בשנת תרצ"ז. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, כפי מנהג ירושלים שלא כשאר ערי מרכז הארץ (משום שמקימי העיר היו מאנשי ירושלים).

היסטוריה חב"דית בעיר[עריכה]

קהילה מתרחבת[עריכה]

בשנת תרפ"ח הרב אברהם פריז התיישב בפתח תקוה ובשנים הבאות חיו בה מספר לא גדול של חסידי חב"ד, אך בעשורים הבאים הגיעו לעיר שלוחים ובזכותם התפתחו בתי כנסת, קהילות חב"דיות ומוסדות חינוך חב"דיים.

ביקור הרבי הריי"צ[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ למסעו בארץ ישראל ובמהלך המסע ביקר בי"ד מנחם אב בפתח תקווה אז מושבה.

לקראת בואו פירסמה המועצה המקומית מודעות שבישרו לתושבי המושבה על בואו הצפוי של הרבי, ומשלחת מיוחדת מנכבדי המושבה נסעה לתל אביב כדי לקבל את פניו. כשהגיעה הרבי למושבה נערכה עבורו קבלת פנים רשמית ליד בית הכנסת הגדול. קהל גדול בראשות הרבנים ונכבדי המושבה קיבלו את פניו בתרועות שמחה.

ר' אברהם פריז שהתיישב בפתח תקווה כשנה קודם לכן, התלווה לרבי כל משך ביקורו בארץ, הגיע עמו לעיר מגוריו, ובמקביל רעייתו מרת רבקה ביילא, לקחה את צאצאיה לעזרת הנשים של בית הכנסת הגדול, והרימה אותם מעל למחיצה כדי שיזכו לראות את פני הקודש.

עובדה מעניינת היא, שאדמו"ר הריי"צ לא נכנס לבית כנסת צמח צדק חב"ד, על אף שהוא קרוב מרחק הליכה קצרה מבית הכנסת הגדול[1]. בהמשך ביקורו נכנס לישיבת לומז'ה במרכז העיר.

הרב חנזין[עריכה]

רב קהילת חב"ד בעיר, הרב דוד חנזין

בשנת תשי"ב הגיע להתגורר בעיר פתח תקווה הרב דוד חנזין, שם מונה לחבר הרבנות הראשית ומונה לתפקידים חשובים. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.

בשנת תשמ"ז פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.

הרב חנזין שימש כרב קהילת חב"ד בעיר וכן כחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש והיה זקן רבני חב"ד.

בחודש תשרי שנת תשי"ט נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו ארצה התוועד עם החסידים בקהילת חב"ד בעיר (וכן בערים נוספות) וסיפר את חוויותיו ורשמיו מהביקור. כמו כן לימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה באותה שנה[דרוש מקור].

בשנת תשס"ג נפטר, ומאז לא התמנה רב אחר לקהילה עד לשנת תשע"ח. בשנת תשס"ח החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הראשי לעיר הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו. ואכן רחוב בפתח תקוה קיבל את שמו של הרב.

פעילות חב"ד בעיר[עריכה]

הרב אשר דייטש ראש העיר יצחק אוחיון והרב מרדכי גורליק

בית חב"ד בפתח תקווה נוסד על ידי הרב בנימין רבינוביץ, בשנת תשמ"א (1981), ובהמשך הצטרף אליו הרב אשר דייטש, שקיבל לידיו את הנהלת בית חב"ד, והוא מכהן כיום כשליח הראשי בעיר.

מטעם בית חב"ד, התקיים בקרייה החרדית שיעור שבועי לציבור החסידי עם המשפיעים הרב יוסף יצחק אופן והרב חיים לוי יצחק גינזבורג.

מידי יום שישי מתקיים במרכז העיר מבצע תפילין על ידי התמימים מישיבת תות"ל באלעד הסמוכה, וכן התמימים המתגוררים בעיר.

בעבר, יצא לאור גליון חב"ד בפתח בעריכתו של הרב מרדכי גורליק שהיווה בימה לפרסום פעולות הבית חב"ד. בידיעון הופיעו מאמרים, חדשות ואירועים ממוסדות חב"ד בעיר, ברכות מזל-טוב לתושבי הקהילה וכדומה.

מידי שנה התקיים במתחם התלמוד תורה דיי קעמפ אור הגאולה, שבשנים האחרונות השתתפו בו למעלה ממאה חיילים והחל משנת תשפ הקעמפ עבר לכפר חב"ד.

בח' אדר תש"ע, ערכה עיריית פתח תקווה תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב יואב למברג זכה ב"פרס לספרות תורנית"[2].

קהילת חב"ד[עריכה]

סיום הרמב"ם בבית כנסת "צמח צדק" פתח תקווה

הקהילה הוותיקה במרכז העיר ממוקמת בבית הכנסת "צמח צדק" ברחוב גוטמן על יד השוק, גבאי בית הכנסת הם הרב נפתלי ליפסקר והרב אפרים סגל. בעקבות התפתחות הקהילה והגעת זוגות צעירים רבים, החליטה הקהילה למנות רב וערכה בחירות לתפקיד במוצאי שבת סליחות תשע"ח ובהם נבחר לכהן כרב הקהילה הרב חיים הלל רסקין[3].

קהילה חב"דית נוספת המונה כמאתיים משפחות פועלת בשכונת "הדר גנים" ובקריה החסידית קריית בעש"ט. בית הכנסת של הקהילה הוא "הדר מנחם" הממוקם ברחוב חנה רובינא. בתחילת חורף תשפ"ב בית הכנסת עבר למבנה ברחוב מנחם בגין 50 (מתחת לשירותי בריאות כללית)

הקהילה נוסדה בשנות הנונ"ים, ובעבר נעשו מספר נסיונות להביא למקום משפחות חב"דיות נוספות להרחבתה, אך רק כעבור עשרים שנה נרשמה תנופת התפתחות בקהילה, בעיקר על ידי זוגות צעירים שבאים לגור במקום. באסיפת קהילה שהתקיימה באלול תשע"ח הוחלט על הקמת ועדת בחירות לקדם הבאת רב לבית כנסת ובאור לי' אדר שני תשע"ט נבחר ברוב קולות הרב מנחם מענדל פרידמן[4] שעבר מכפר חב"ד לגור בשכונה.

בקהילה פועל מערך שיעורי תורה רחב לגברים ולנשים, וכן כולל ערב לאברכים ללימוד חסידות המנוהל על ידי הרב שלמה סגל בהכוונת הרב יוסף יצחק אופן. בקהילה פועל גמ"ח כספים בהנהלת הרב רן רוזנטל, וכן גמ"ח שמחת שבת ויום טוב-שמחת דוד המנוהל על ידי הרב ישראל אופן, הרב אליעזר צבי וייספיש והרב שמעון ריינהולד.

בחורף תשפ"ב נפתח גם כולל במשך היום ללימוד נגלה וחסידות המנוהל ע"י הרב יהושע גור ונקרא על שם אביו 'כתר שאול'. בכולל לומדים אברכים מהעיר ומחוצה לה ושמו יצא לשם ולתהילה[5].

בשנת תשע"ז החל בית חב"ד בניהולו של הרב דייטש בתנופת התפתחות על ידי הבאת זוגות צעירים לפעול תחתיו בשלוחות השונות בעיר, ביניהם הרב לוי יצחק דורון - בית חב"ד נווה דקלים, הרב מנחם מענדל כלפון, והרב ירון אפרים חודורוב. בשנה זו גם נפתחה בעיר ישיבת תומכי תמימים בראשותו של הרב יצחק אקסלרוד (מאוחר יותר עברה למתחם ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד).

בשכונת כפר גנים פועל בית כנסת חב"ד בשבתות בשם "מה ידידות - נוסח האריז"ל", רב הבית כנסת הוא הרב ישראל דוידוביץ.

הרב אשר דייטש במבצע חנוכה

בחודש אלול תשע"ח הכתירו רבים מבני קהילת חב"ד מהבתי כנסיות והמוסדות את הרב דייטש כ"מרא דאתרא" החב"די של העיר פתח תקווה (מלבד היותו השליח הראשי בעיר)[6].

מוסדות וארגוני חב"ד בעיר[עריכה]

  • רשת גני ילדים במרכז העיר, בשכונת הדר גנים ובשכונת "אם המושבות" - גני הילדים במסגרת הממ"ד התורני של חב"ד. לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
  • תלמוד תורה צמח צדק לבנים, בניהולו של הרב אברהם פרקש בו לומדים כ-200 תלמידים.
  • בית ספר בנות ממ"ד "אור חיה" בניהולה של הגב' נחמה דינה דייטש בו לומדות כ-250 תלמידות.
  • בית כנסת "צמח צדק" - במרכז העיר.
  • בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים.
  • בית כנסת "מה ידידות - נוסח האריז"ל" - בכפר גנים.
  • מקוואות - בשיטת חב"ד.
  • נשי ובנות חב"ד.
  • שפרה ופועה.
  • צבאות ה' חיילי מנחם - שעל ידי ארגון צבאות ה' בארץ הקודש.
  • ארגון נוער חב"ד - פנסאים/בת מלך/מועדון המעשים הטובים.
  • כולל ערב ללימוד חסידות.
  • ישיבת בין הזמנים שעל ידי את"ה העולמי מידי חודש ניסן.
  • כולל בוקר ללימוד נגלה וחסידות 'כתר שאול'.

שלוחי הרבי בעיר[עריכה]

שיירת האור בחנוכה
  • הרב אשר זאב דייטש - שליח ראשי.
  • הרב אליעזר צבי וייספיש - מנהל מבצע מזוזה וקבלת קהל בבית חב"ד המרכזי.
  • הרב שלמה יהודה סגל - מנהל מחלקת פעילות בבתי עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.
  • הרב מרדכי גורליק - שליח בשכונת אם המושבות.
  • הרב אברהם פרקש - שליח תורה ומנהל תלמוד תורה צמח צדק בעיר.
  • הרב ישראל דייטש - שליח בשכונת קריית מטלון.
  • הרב לוי יצחק דורון - שליח בשכונת שיפר- נווה דקלים.
  • הרב מנחם מענדל כלפון - שליח בשכונת אחדות.
  • הרב אפרים סגל - שליח בבתי הרפואה בעיר (ארבעה במספר: בלינסון, שניידר, השרון וגהה) מטעם - לב חב"ד.
  • הרב ירון אפרים חודורוב - שליח בשכונת צמרת גנים שעריה.
  • הרב לוי יצחק זלמנוב - שליח בשכונת רמת וורבר.
  • הרב טל סגס - מנהל בית חב"ד בשוק פתח תקווה.
  • הרב יוסף יצחק אקסלרוד - שליח בשכונת המרכז השקט.
  • הרב חיים מרטון - שליח בשכונת נווה גן.
  • הרב דניאל ויגלר - שליח בשכונת מחנה יהודה.
  • הרב קלמן מלך תמרין - שליח בשכונת תקומה.
  • הרב טוביה גינזבורג - שליח בשכונת עין גנים.

חסידים שהתגוררו בעבר בעיר[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


יישובים בארץ ישראל
אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים