לוח השנה העברי
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
הלוח העברי הוא לוח שנה שנקבע על ידי הלל הנשיא בשנת ד'קי"ח לבריאת העולם. לוח זה מבוסס על מסלולי הירח והשמש, כאשר החודשים הינם לפי סיבוב הלבנה והמועדים והשנים לפי עונות החמה.
חשבונו המדויק של הלוח חשוב לצורך קיום ושמירת המועדים השונים, התלויים בעונת השנה. בזמן בית המקדש היה הלוח גמיש, וניתן לשינוי על ידי הסנהדרין הגדול, אך לאחר ביטול הסנהדרין וביטול מסורת הסמיכה בעם ישראל, נקבע הלוח בצורה קבועה לדורות על פי כללים מסוימים.
השנה העברית כוללת שנים עשר חודש, ובשנה מעוברת שלושה עשר. החודש העברי מתחיל במולד הלבנה ונגמר בכסויה. היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה.
שנהעריכה
שנת הלבנהעריכה
שנת הלבנה בנויה משנים עשר חודשים, שהם שנים עשר סיבובים מלאים סביב הכדור, כל סיבוב לוקח כ29 יום, ו12 שעות, יוצא ששנת הלבנה ארכה 354 ימים.
שנת החמהעריכה
שנת החמה, דהיינו סיבובה מסביב הכדור, לוקח כ- 365 יום, יותר ב11 יום משנת הלבנה,
שנה עבריתעריכה
| ערך מורחב – שנה מעוברת |
בלוח העברי, כיוון שהתורה צוותה לקדש את החודש (עפ"י הלבנה), ושהפסח יצא בחודש האביב (עפ"י החמה) צריך לשמור על איזון בין שנת החמה לשנת הלבנה[1], בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:
- שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו מלאים נקראת שנה שלימה,
- שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו חסרים נקראת שנה חסרה,
- שנה שבה מרחשון חסר וכסלו מלא נקראת שנה כסדרה.
מכיוון ששנת החמה ארוכה ב11 יום משנת הלבנה וכל כמה שנים נוצר פער משמעותי של כ30 יום בין שנת החמה לשנת הלבנה מעברים את השנה ע"י הוספת חודש אדר א' (כך שבשנה זו יהיו 13 חודשים), שנה זו נקראת שנה מעוברת (שנה לא מעוברת (בת 12 חודשים) נקראת שנה פשוטה)
בעקבות שני סוגי הקביעות הנ"ל קיימות 6 סוגי שנים:
- שנה שלימה פשוטה - בעלת 355 יום, (בגימטריא שנה)
- שנה כסדרה פשוטה - בעלת 354 יום.
- שנה חסרה פשוטה - בעלת 353 יום,
- שנה שלימה מעוברת - בעלת 385 יום,
- שנה כסדרה מעוברת - בעלת 384 יום,
- שנה חסרה מעוברת - בעלת 383 יום.
מחזור שניםעריכה
|
| ערך מורחב – שמיטה, הקהל |
חשבון השנים בנוי ממחזור של שבע שנים כאשר השנה השביעית היא שנת שמיטה, ונהוגים בה דינים מיוחדים, בעבודת האדמה, לאחר שבע מחזורים כאלה בשנת החמישים חל שנת היובל אשר גם לו דינים מיוחדים, ולאחר היובל מתחיל מחזור חדש של יובל שנים.
חודשעריכה
|
| ערך מורחב – קידוש החודש |
החודש היהודי הוא סיבוב הירח סביב כדור הארץ. בשנה ישנם שנים עשר חודשים ובשנה מעוברת מתווסף חודש נוסף. מספר הימים בחודש נע בין עשרים ותשע לשלושים יום. בנ"י טרם יציאתם ממצרים נצטוו למנות את החודשים ולקדשם מידי חודש בחודשו.
סיבוב המולדעריכה
סיבובו המלא של הירח סביב כל כדור הארץ נמשך עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות וארבעים וארבע דקות וחלק דקה אחד (מתוך 18 חלקים בדקה). אך מכיוון שאין אנו מונים חצאי ימים, לכן ישנם חודשים בני עשרים ותשע יום וחודשים בני שלושים יום לסירוגין.
חודש בן עשרים ותשע יום נקרא חודש חסר וחודש בן שלושים יום נקרא חודש מלא, החודשים טבת, אדר (ובשנה מעוברת אדר ב'), אייר, תמוז ואלול תמיד חסרים. ותשרי, שבט, אדר א', ניסן, סיוון ומנחם אב תמיד מלאים. אך חודש מר חשון וחודש כסלו פעמים מלאים ופעמים חסרים.
כאשר גם חשוון וגם כסלו מלאים השנה מכונה "שנה שלימה", וכאשר שניהם חסרים מכונה השנה "חסרה", וכאשר אחד מלא והשני חסר נקראת השנה "כסדרה".
תאריכי החודשעריכה
|
| ערך מורחב – ראש חודש |
מראה צורת הלבנה בתחילת החודש הוא קטן ובמהלך ה-15 ימים הראשונים לחודש הוא מתמלא ונשלם, ובמהלך ה - 15 יום השניים של החודש הולך הירח ומתכסה עד שביום האחרון לחודש אינו נראה כלל ובראש חודש הבא מתחיל שוב את הסיבוב.
כיסוי והעלם הירח בחציו השני של החודש אינו חסרון, כי אם כן לכאורה החל מט"ו לחודש המיספור של התאריך היה אמור לרדת לי"ד, י"ג וכו', אלא אדרבה כיסוי הירח בחצי השני נמשל להתקרבות התלמיד אל רבו, גם אם התלמיד עצמו משמש כרב לתלמידים בהגיעו לרבו הוא מתבטל ואינו מורגש, כך גם הירח שמעצמו אין לו אור כלל אלא מקבל מהשמש ומחזיר את האור לעולם, בחצי החודש הראשון הוא מתרחק ממקורו - השמש ולכן הוא יותר נראה, ואילו בחצי השני הוא מתקרב לשמש ולכן אינו נראה אך כמובן שאין זה חסרון אלא אדרבה מעלה[2].
יום הט"ו לחודשעריכה
אמצע החודש, יום הט"ו בו מכונה יום שבו קיימא סיהרא באשלמותא ביום זה מאיר הירח בשיא תוקפו האפשרית, ומסמל את שלימות האור, הגילוי והטוב. סדר הדורות מתחלק ונרמז לפי תהליך סיבוב הירח, 15 הדורות שמאברהם אבינו הם כנגד החצי הראשון של החודש בו הגילוי הולך וגובר, ושיא הגילוי היה בזמן שלמה המלך, אשר נרמז ליום הט"ו בחודש, ואכן בתקופת שלמה לא היו לעם ישראל מלחמות, ומלכות ישראל הייתה איתנה וחזקה, לאחר מכן ירדו עם ישראל לגלות שזה נמשל לחצי השני של החודש, והגאולה האמיתית והשלימה הינה מולד הלבנה מחדש.
יממהעריכה
חלוקת היממה לשעות יכולה להיעשות או לפי חלוקה של 'שעות זמניות' או לפי ה'שעות האמצעיות'.
היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה, מצוות רבות תלויות ומכוונת לזמן מסוים כמו תפילות שלכל תפילה זמן מסוים בלבד, לצורך כך מדפיסים לוחות לכל השנה ובו פרטי הזמנים של כל יום.
שעות זמניותעריכה
בחישוב של 'שעות זמניות' אורך השעה לא שווה ביום ובלילה ומשתנה לפי עונות השנה. אמנם החלוקה נעשית לפי 12 שעות ביום וכמו כן בלילה, אלא שתחילת היום והלילה משתנה בכל יום לפי תנועת השמש בשמים במשך עונות השנה.
בהרבה ממצוות התורה הקשורים לשעות היום והלילה מתחשבים בשעות אלו דווקא.
שעות אמצעיותעריכה
שונה מכך הוא השעות האמצעיות בהם מחשבים 24 שעות לכל יממה בשווה, חישוב זה תלוי במהלך המזלות שהילוכם הוא לפי סדר ברור של 24 שעות ביממה. ואכן מוצאים בדברים מסויימים שחישוב השעות הוא לפי שעות אלו.[3]
שקיעת החמהעריכה
הזמן בו השמש שוקעת במערב. זמן זה חשוב במיוחד בערבי שבתות וחגים, כי משעת השקיעה אסור כבר לעשות מלאכות האסורות בשבת או בחג.
בין השמשותעריכה
זמן המעבר שמהיום ללילה, ויש בזה (בכללות) ד' שיטות[4]: א. שמתחיל 18 דקות לפני השקיעה. ב. מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה. ג. מ18 ועד 20 דקות אחרי השקיעה. ד. זמן ר"ת - שנגמר 72 דקות אחרי השקיעה.
וכן ישנן 3 שיטות בהלכה כיצד להתייחס לזמן זה[5]: א. שהוא ספק יום ספק לילה. ב. שאינו יום וגם אינו לילה. ג. שהוא גם יום וגם לילה. אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.
|
| ערך מורחב – בין השמשות |
צאת הכוכביםעריכה
כעשרים דקות אחר זמן השקיעה, מתחיל ממש היום הבא - צאת הכוכבים, והזמן שביניהם נקרא בין השמשות, סימן לזיהוי הזמן הוא כשנראה בשמים שלוש כוכבים. זמן זה נוגע ל: תפילת מעריב, יציאת שבת, סוף זמן תפילת מנחה.
חצותעריכה
חצות הלילה, השעה הזמנית השישית, מכונה חצות, בלילה, זמן החצות ידוע כזמן מסוגל לקום ולהתפלל על חורבן בית המקדש, וכך היו נוהגים מדורי דורות וגם היום בחוגים מסוימים, אך בחב"ד לא נהוג. חצות היום הוא סוף זמן תפילת שחרית (בדיעבד) ולאחר חצי שעה מתחיל זמן תפילת מנחה. חצות מסמל את ההכנה כבר ליום הבא, ולפעמים דינים מסוימים מתחילים כבר בחצות שלפני אותו היום, זמן זה שמחצות היום ועד שקיעת החמה מכונה בין הערביים.
נץ החמהעריכה
הזריחה, תחילת בוקר היום, מהזריחה מתחיל זמן תפילת שחרית, וישנם המקפידים לקום ולהתפלל 'ותיקין' מיד בנץ.
לוחות מודפסיםעריכה
עם התפתחות הדפוס, מלבד ציון התאריכים והמועדים, החלו לוחות השנה לשמש כלוח כולל בו הודפסו תזכורות שימושיות, פרסומות ועוד, ולאורך השנים היו לוחות שההוספות שבהם הלכו והצטברו עד שיש לוחות שהפכו לספרים של ממש.
כבר בריגא בשנת תרצ"ד החלו להתפרסם לוחות שנה ייעודיים לציבור החב"די, בשם 'לוח המזכיר' ו'לוח החיים'[6].
במתכונת של לוחות שנה, הדפיס הרבי בעצמו את לוח היום יום ואת לוח השנה היומי לתלמידים From Day to Day.
לוחות ידועים נוספים הם לוח דבר בעיתו, ולוח כולל חב"ד.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ בניגוד - להבדיל, לשנה המוסלמית שנקבעת רק לפי הלבנה, שימי אידם אינם בעונה קבועה אלא לפעמים בקיץ ולפעמים בחורף. ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע רק לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה
- ↑ דבר מלכות ש"פ וישלח תשנ"ב
- ↑ ראה לדוגמה שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"א בנוגע לא לעשות קידוש בליל שבת בין בשעה השביעית.
- ↑ סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת.
- ↑ לקוטי שיחות יב עמ' 81.
- ↑ ראו [il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164679/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%A6-%D7%93-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA?lang=he אתר בית המכירות קדם].