שמש
המונח "שמש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שמש (פירושונים).
השמש היא משבעת כוכבי הלכת, ואחד מהנבראים הגדולים ביותר שבריאתם נכתבה בפירוש בסדר ששת ימי בראשית.
מהותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השמש היא בעלת חומר וצורה[1]. והצורה שבה שהיא בחינת הרוחניות שלו, היא המניעה את גוף השמש ללכת כמה אלפי פרסאות, שהרי גוף השמש שרחבו 11,000 אלפים פרסאות ובסבוב אחד הולך כמה עשרות אלפי פרסאות, וכל זאת מתוך רצון להשתחוות לפני ה'[2]. יש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מהמלאכים.[3]
גודלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב הרמב"ם שגודלה של השמש, הוא כקס"ז פעמים מגודל כדור הארץ[4].
יש המקשים, שבספר התכונה כתוב אחרת - 5/4 מליון פעמים ויותר. הרבי השיב על כך, שכמו בשאר הקושיות "המדעיות" מסוג זה - המקשן עם הארץ גם במדע! והתירוץ על כך הוא, הנאמר בתכונה 5/4 מליון ויותר הוא בנוגע לכמות (Volume), ואילו ברמב"ם המדובר על הקוטר.
ערך הקוטר (Diametre) הנ"ל המובא בספר התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא קס"ז), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות בתנועת כווץ והתפשטות מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין ורק "רואים" את השפעתן, - ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance, אבל לפעמים על כל פנים ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש יותר מן ק"ע פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אחר כך[5].
המרחק בינה לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי חכמינו[6], לפני חטא אדם הראשון היה קרובה של החמה לארץ בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר.
הילוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיון שאף אנשי המחקר החליטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את כדור הארץ או ההיפך, ואין זה מפאת חוסר מידע או חשיבה פרמטיבית, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים בתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, ועל כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ[7].
ליקוי חמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ליקוי חמה מלא הוא מצב בו הירח חוצץ בין השמש וכדור הארץ וגורם להסתרתה. סוג זה של ליקוי נפוץ יותר מליקוי לבנה[8], אך הסיכוי לראות ליקוי חמה מלא בכל נקודת ישוב הוא נדיר ומתרחש רק אחד לכמה מאות שנים, לעומת ליקוי לבנה שקל יותר לצפות בו, הבדל הנובע מגודל הכוכבים[9].
מקובל מפי חז"ל[10] על הפסוק "מאותות השמים אל תחתו", שבזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין הם צריכים לחשוש מליקויי החמה או הלבנה. עם זאת, למרות שאין מה לחשוש מכך, מהווה הדבר באופן כללי סימן רע לכל העולם כולו.
הרבי מסביר[11] שהקב"ה קבע מראש שיהיו בעולם זמנים של ליקוי מאורות שבזמנים אלו המזל הרע ישלוט בעולם וליקוי המאורות יהווה סימן לכך, אך כאשר בני ישראל מתנהגים כראוי, אין להם ממה לחשוש היות ואין על מה להעניש אותם ובשל כך אין לשליטת המזל הרע שום משמעות עבורם, ובנוסף לכך, גם מעצם ההטיה השלילית שבזמן זה (בתכונות הנפש וכדומה) אין להם מה לחשוש, היות שישראל יכולים על ידי עבודתם בקיום התורה והמצוות להתעלות מעל לשליטת הגלגלים והמזלות.
עניינה על פי חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי מליובאוויטש, בספר שערי אמונה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ דרך מצוותיך מצוות מילה
- ↑ שם
- ↑ רמב"ם הלכות יסודי התורה.
- ↑ שער היחוד והאמונה פ"ז, על פי פסק הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח (ודייק יותר בהקדמה לפרוש המשניות "קס"ו וג' שמיני פעם"). - הרבי.
- ↑ הרבי, שערי אמונה.
- ↑ מדרש רבה, ז, י.
- ↑ הרבי, שערי אמונה.
- ↑ בכל שנה יש בין שניים לשבעה ליקויים, כאשר רובם הם ליקויי חמה.
- ↑ כדור הארץ גדול מהירח, ובשעת הליקוי הוא מכסה את כל שטחו וקל לצפות בזה מכל מקום, לעומת זאת הצל שהירח יוצר על השמש, הוא קטן ביחס לגודל השמש, ופעמים רבות ניתן לראות אותו רק מאזורים לא מיושבים, דוגמת אוקיינוסים ומדברות.
- ↑ מסכת סוכה כט, א.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 7 ואילך.