סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

מניין אומות העולם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מניין אומות העולם (הספירה הנוצרית או הלוח הלועזי) הוא שיטת מניית השנים הנפוצה כיום אצל אומות העולם. ישנם צורות רבות של חישוב השנים, כשכולם מבוססות על מסלולי השמש הירח והכוכבים. הלוח הנפוץ ביותר אצל אומות העולם הוא הלוח הגרגוריאני. לוח שנקבע בשנת ה'שמ"ב על מנת לענות על צרכי הנצרות.

השימוש במניין[עריכה]

במשך קרוב לאלף שנים אחר מתן תורה, לא היו לחודשי השנה שמות המקובלים אצל בני ישראל, והיו מונים את כל החודשים במספרים, לפי חודש ניסן[1], וזאת במטרה לזכור את גאולת מצרים שהיתה בחודש ניסן, על יסוד הפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"[2], ולאחר גאולת בבל הוסיפו וציינו את שמות החודשים שעלו עמם מבבל והיו נוהגים למנות "בחודש הראשון הוא חודש ניסן", "בחודש השני הוא חודש אייר", וכן הלאה[3].

עוד קודם לכן היו כינויים שונים לחודשי השנה על שם מאורעות שהתרחשו בהם, אך לא היו אלו שמות החודשים עצמם, ובכל אופן היו מצרפים אותם למניין החודשים על פי סדר החודשים מניסן על פי המובן מהפסוקים[4].

יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק בלוח העברי המקובל אצל עם ישראל. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם".

במענה לשאלה בנושא כותב הרבי:

במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג בירושלים ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מהרמ"א בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על אבילות להרב גרינוולד ע' שפא).

לקוטי שיחות חלק ט"ז ע' 574, אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תתב.

החתם סופר, כותב בחריפות שהכותב כך ומציין את מנין השנים לפי ספירת הנוצרים כביכול כותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל ומוסר בתורת השם וגומל לנפשו רעה[5], וכן כתבו פוסקים אחרים[6] שהכותב או אומר מנין השנים של הנוצרים עובר באיסור דאורייתא של 'ושם אלקים אחרים לא תזכירו'[7] ועל איסור של 'ובחקתיהם לא תלכו'[8].

על אף האמור לעיל, מצינו כמה וכמה קדמונים[9] שהשתמשו בתאריך הלועזי למנין השנים, אך בכל המקומות שהביא דייקו להוסיף 'למספרם' או 'למנינם', ויש הטוענים[10] שהסיבה להקל בזה הוא כיון שלחלק מהדעות מנין השנים שלהם אינו כלל ללידת אותו האיש והשתמשו בו עוד טרם לידתו[11].

ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי בספרות רומיות דווקא[12], או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל[13].

יש הנוהגים שכאשר צריכים למנות למניין האומות מוסיפים 'ללידת רבי עקיבא', שנולד שנה קודם לאותו האיש ומניין האומות מתאים לשנותיו.

כשאין צורך[עריכה]

לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב הרבי:

ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.

אגרות קודש כרך יז אגרת ו'שד.

ציון תחילת השנה הלועזית[עריכה]

במספר הזדמנויות קרה שהרבי ציין את תחילת השנה הלועזית. כאשר מר זלמן שז"ר קיבל את מכתב הברכה מהרבי לשנה החדשה באיחור של כמה חודשים, סיפר ר' פיניע אלטהויז לרבי ששז"ר שואל אם הרבי מברכו לרגל תחילת השנה האזרחית... הרבי השיב על כך בפסוק "ה' יספור בכתוב עמים"[14]. מעין זה קרה לר' ניסן מינדל, שבשעה 12:00 בלילה בה מתחילה השנה האזרחית היה אצל הרבי והרבי בירכו ב"שנה חדשה טובה", ולפליאתו השיב הרבי בפסוק זה[15].

הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ביחידות למר פיטר קלמס[16]: "רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים"[17].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כמו שאת ימי השבוע היו מונים "היום יום ראשון בשבת" וכו', היו מונים "החודש הראשון" "החודש השני", "החודש השלישי" וכו'.
  2. שמות יב, ב.
  3. והרמב"ן, דרשה לראש השנה ד"ה ותשובת.
  4. הרמב"ן שם.
  5. דרשות חתם סופר חלק ב' אב תק"ע דיבור המתחיל 'במדרש'.
  6. שו"ת תלמידו של החתם הסופר המהר"ם שיק יורה דעה סימן קעא.
  7. וכן בשו"ת יין הטוב אורח חיים סימן ח.
  8. יפה ללב ח"ה יו"ד סי' קעח אות ג.
  9. הובא בספר כל בו על אבלות חלק א' עמוד 380.
  10. שו"ת ברכת חיים ח"א סי' ח שהתיר להשתמש בתאריך שלהם בשביל צרכי מסחר.
  11. ולפי הסבר זה, ההיתר הוא רק לגבי מנין השנים ולא לגבי מנין החודשים שהוא בוודאי קשור עם לידתו של אותו האיש.
  12. ראה אגרות קודש כרך א אגרות טז - יט.
  13. ראה: אגרות קודש כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.
  14. "הרב אשכנזי", ע' 30.
  15. תשורה מהתוועדות ה' טבת תשנ"ו, מנצ'סטר, ע' 10.
  16. "עצת הרבי תנחני", ע' 79.
  17. כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר קישור שטורעם.