בין השמשות
בין השמשות הוא "זמן המעבר" מהיום ללילה, והוא בחינת ה"אין" המחבר את ההופכים.
השיטות בחישוב זמן בין השמשות[1][עריכה | עריכת קוד מקור]
לגבי סיום בין השמשות פסק אדמו"ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה[2]. אבל לגבי תחילתו (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות[3]:
א. דעת כמה מהראשונים[4], שצאת הכוכבים הוא בשקיעה (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות לפני השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה זו[5], וכן יש מכתבים כאלו מהרבי[6].
ב. דעת ר' יהודה[7], שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.
ג. דעת ר' יוסי[8], שמתחיל בסיום זמן בין השמשות דר' יהודה, ונמשך 2 דקות בלבד.
ד. דעת ר"ת[9] שמתחיל משעה אחרי השקיעה (ועד אז הוא לשיטתו יום גמור) ונמשך 12 דקות.
והיינו, שלכולי עלמא נפסקה הלכה כרבי יהודה, אלא שיש הסוברים שזמן הלילה לשיטתו היא השקיעה, יש הסוברים שהוא ח"י רגעים אחרי השקיעה, ויש הסוברים שהוא מהלך ד' מילין (72 דקות) אחרי השקיעה.
השיטות במהותו של זמן בין השמשות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לגבי מהותו של לזמן זה ישנן בהלכה שלוש דיעות[10]:
א. שהוא ספק יום ספק לילה.
ב. שאינו יום וגם אינו לילה.
ג. שהוא גם יום וגם לילה.
אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא בדבר שחייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.
חידושו של אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ב"סדר הכנסת שבת"[11] חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה אינו "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן:
שקיעה הנראית מגדיר אדמו"ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה "ארץ המישור" בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים[12].
'שקיעה האמיתית הוא הזמן בו מסתלקת השמש מראשי ההרים הגבוהים שבארץ ישראל[13], והוא כחמש דקות אחרי השקיעה בגובה פני הים – וכארבע דקות אחרי שקיעה הנראית.
ונמצא, שזמן בין השמשות והשקיעה מאוחרים יותר (לשיטת אדמו"ר הזקן) בכארבע דקות[14] משאר הפוסקים.
עניינו בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין השמשות הוא הכתר המחבר ימין ושמאל, מעלה ומטה, חול ושבת[15].
מחבר ימין ושמאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין השמשות הוא בחינת הכתר המחבר את ההופכים יום ולילה[16], שעניינם אהבה ויראה[17]. ולכן אמרו חז"ל[18] שהאיל דיצחק הוא מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, כי ע"י האיל נעקד (התחבר, התכלל) יצחק (יראה) באברהם (חסד).
מחבר מעלה ומטה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) [19], ועל דרך המבואר[20] בענין מצה שהוא אתכפיא (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך גילוי סובב כל עלמין (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, העמוד שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין)[21]).
מחבר חול וקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:
א. ימי המעשה הם בי"ע[22] (חול) ושבת היא אצילות (קודש). לביאור זה בין השמשות הוא היכל קודש הקודשים (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו קברו של משה שבהר נבו. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות לשער החמישים), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין הבינה הנקראת "יש" לבין החכמה שהיא "אין"[23].
ב. בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י דיבור, ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי המחשבה). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדיבור למחשבה והוא הנקרא הגיון. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"[24]), ולעיתים נקרא כך הדיבור[25] והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור)[26].
הערות שוליים
- ↑ השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות שכולן "מתלבשות" היטב בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.
- ↑ אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').
- ↑ סידור אדמו"ר הזקן, סדר הכנסת שבת.
- ↑ הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין, אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.
- ↑ שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.
- ↑ לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.
- ↑ שבת לד ב.
- ↑ שם.
- ↑ תוספות שבת לה א, ד"ה תרי.
- ↑ לקוטי שיחות יב עמ' 81..
- ↑ שבסידור אדמו"ר הזקן, ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.
- ↑ קיצור הלכות משו"ע אדמה"ז עמ' צח הערה 27.
- ↑ היינו, או הכרמל או להר הצופים, ויש ראיות לכאן ולכאן.
- ↑ ויש לעיין האם כוונתו שכך הוא בכל העולם (שארץ ישראל "קובעת" לכל העולם, שבכל העולם השקיעה האמיתית היא 4 דקות אחרי שקיעה הנראית), או שבכל מקום מחשבים את הזמן לפי עניינו (גובה פני השטח וריחוקו במעלות מקו השווה) - ויש בזה ראיות לכאן ולכאן.
- ↑ אוה"ת וירא 200-קא.
- ↑ בלק"ת סד"ה וידעת היום שהתכללות זו ע"י והנורא כו', ושם דאין בחי' כתר.
- ↑ או"ת להרב המגיד.
- ↑ אבות ה.
- ↑ אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.
- ↑ בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.
- ↑ לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.
- ↑ עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.
- ↑ כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".
- ↑ תהילים יט טו.
- ↑ כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).
- ↑ אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.