ראשונים
הראשונים הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת הגאונים.
ראשוני הראשונים היו הרי"ף, תלמידו יוסף אבן מיגאש, רש"י, הראב"ד, הרמב"ם, ועוד.
בדרגת נבואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
איתא בירושלמי[1] על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
הרמב"ם כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן[2] - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו[3] - תחזור הנבואה בישראל.
הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי יהודה החסיד, עליו נאמר[4] שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.[5], ר' אלעזר בעל הרוקח[6] וכן היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל[7] שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.[8] הראב"ד, שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו[9], ר' עזרא הנביא[10]
תורת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא שלימוד התורה אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש"ס אמרו ש"אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו'", ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו[11].
| תקופות ביהדות | |
|---|---|
|
|
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ 1שבת ספ"ו.
- ↑ פ"ג (קרוב לסופו).
- ↑ כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצריך להיות תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.
- ↑ 1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.
- ↑ 1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.
- ↑ כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו"ר הצ"צ מצות עדות פ"ח - ספר החקירה סה, סע"א).
- ↑ 1ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).
- ↑ 1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
- ↑ השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פ"י ה"ה. וראה שם הל' ביהב"ח פ"ו הל' י"ד.
- ↑ הובא בתוד"ה ודלמא - גיטין פח, רע"א. תוד"ה רב - שבועות כה, סע"א.
- ↑ למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען "למה נגרע", ואם יתייגע, אז מובטח לו "ידעת ומצאת", ועד ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. התוועדויות תשמ"ג ח"ג..