יצחק יהודה הולצמן
הרב יצחק יהודה הולצמן (יליד שנת תשי"ד) הינו מראשי הוועד למען שלימות העם, עיתונאי וסופר חסידי תושב כפר חב"ד וחבר צוות כתבי שבועון כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"א שבט תשי"ד לאביו הרב שלמה אליקים געצל הולצמן, במשפחה שנמנתה על חוגי הציונות הדתית.
בשנת תשל"ב בהיותו תלמיד בישיבת נחלים בגיל 17 החל להתקרב לחסידות חב"ד וכתב לרבי, וזכה למענה בו עודד אותו הרבי להתעסק בהפצת מעיינות החסידות.
בהמשך עבר ללמוד בעידוד הרבי בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וכאשר אביו כתב על כך לרבי, תמך הרבי במעבר של הבן לישיבת חב"ד על פי מאמר חז"ל "לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ".
בחודש אדר תשל"ו נכנס ליחידות אל הרבי, במהלך היחידות שאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. הרבי הרים את שתי ידיו על השולחן, הגביה את עיניו, דפק בחוזקה על שולחנו ואמר שאין צורך ב'משקה', אף לא ביין, ואפשר פשוט להתוועד עם סודה[1].
לאחר נישואיו לברוריה בת ר' חיים ריבקין ומרת יונה החל לפעול בשליחות הרבי לתיקון חוק מיהו יהודי, ובמסגרת פעולותיו השונות בנושא שימש כמזכירו של הרב יהודה פלדי, ובהמשך אף שימש בעצמו כאחד מראשי הועד למען שלימות העם, ובין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב טוביה בלוי את הירחון שלימות.
עם הקמתו של שבועון כפר חב"ד הצטרף לצוות הכתבים, ומשמש לאורך השנים כאחד מראשי העורכים ומתווי הדרך בהוצאה לאור של העיתון.
לאחר שנפגעה ראייתו בשל בעיה בקרנית, זכה בשנת תש"פ לקבל את מאור עיניו בחזרה בזכות תרומת קרנית[2].
בשנת תש"פ הקים בשכונתו את בית הכנסת תפארת שלמה הולצמן שול, בבית הכנסת מכהנים הרבנים מיכאל מויאל והרב ניסים כהן כרבנים, והרב אליהו קריצ'בסקי כמשפיע.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אלעזר ניסן הולצמן - כפר חב"ד
- בנו, ר' מנחם מענדל הולצמן - כפר חב"ד
- חתנו, הרב שניאור זלמן וולוסוב - משלוחי הרבי, רמת ישי
- חתנו, ר' דוד קוק - כפר חב"ד
- חתנו, הרב אליהו קריצבסקי - מנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש
- חתנו, ר' דב בער ירוסלבסקי - כפר חב"ד
- אחותו, מרים קרפנשיף
- אחיו, אפרים הולצמן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אפשר להתוועד עם סודה, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 39
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יצחק יהודה הולצמן, מכתב גלוי ליו"ר הסוכנות היהודית, באתר
, כ"ז סיון ה'תשפ"ב
הערות שוליים
- ↑ בקהילות החסידים מקובל בשם רבי ישעיה מקרעסטיר ראיה בדרך צחות, שאפשר לומר 'לחיים' על מי סודה, ממאמר הפסוק "ברוך אתה בעיר" - מלשון 'ביר' (-בירה), "וברוך אתה בשׂדה" - לשון סודה. שאפשר לברך ולומר לחיים גם על 'ביר', וגם על 'סודה' (מרא דשמתתא אות תרטו).
- ↑ קטע מתוך ראיון בחדשות 12, שטורעם (הקישור אינו פעיל, כ"א אייר תשפ"ג).