שמואל שמואלי

ר' שמואל שמואלי (נולד בה' באלול תשי"א) הוא עיתונאי ועסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא שלימות הארץ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בה' באלול תשי"א לשמעון ולד"ר חנה כגן בתו של הרב גבריאל זלקינד כגן מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש שעלו מרוסיה והתגוררו בכפר חב"ד.

בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב"דיות כ"קול תורה" ו"חברון", ובשנת תשכ"ז נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בשנת תש"ל נסע לחצרות קודשנו 770 שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחר ביקור זה שב לארץ הקודש והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת "קול הישיבה" בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שבהוצאת ספרים קה"ת.

בשנת תשל"ד, בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה"ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול "אחינועם" בישראל^[1]. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל בארץ ישראל ממלחמת יום הכיפורים מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים^[2]. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.

בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ליחידות ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.

בשנת תשל"ט, בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. העיתון יצא לאור במשך 19 שנים וזכה לברכות ועידודים לא רגילים מהרבי^[3] שאף היה קוראו באופן קבוע.

אחרי השיחה הידועה קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי באריכות את הכיוון של הפעולות הנדרשות כעת^[4]. בעקבות זה היה ממייסדי המטה העולמי להבאת המשיח ומפעיליו הנמרצים בתחום התקשורתי. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעיתונו בעקבות מנגדים חדשים שקמו^[5].

קודם ועידת מדריד בשנת תשנ"ב הכין מפה כהצעה להסכם שלום במזרח התיכון ע"י 'קנטונים לשלום, שווייץ בישראל'^[6] - שיטה שכמה מפרטיה הרבי שלל לאחר שהוכנסה לעיונו^[7].

לאחר ג' תמוז תשנ"ד התגורר מספר שנים באוסטרליה ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד.

במשך השנים מפרסם על יוזמות שונות לאיחוד אנ"ש בענייני עסקנות של שלימות הארץ^[8] ויוזמות שונות למען ארץ ישראל^[9].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

'מאוצר המלך - מענות קודש תנש"א-תשנ"ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו בתשורה רייכמן-מזרחי תשפ"א (עמ' 71 - 78)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן
אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש"א, באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)

הערות שוליים

↑ על פי דברים שפרסם
↑ על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. במכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי ב גיליון התקשרות מס' 969 ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות
↑ כגון בחלוקת הדולרים ט' ניסן תנש"א שהרבי העניק לר' שמואל שמואלי דולר נוסף באומרו: "בשביל העיתון ולכוון אל הכוונה".
↑ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן .
↑ מענה מאמצע חודש אייר תנש"א - ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה,, למרות ביטולה כלפי אחרים באישור הרבי לפרסם מודעות על משיח בכל שאר העיתונים (מלבד עיתונו ישראל שלנו)
↑ 'קנטונים לשלום, שווייץ בישראל'
↑ ראה בליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה צב, ובהתוועדות ב-770 סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם
↑ "ועד עסקני אנ"ש", "איחוד רבני חב"ד", "אחדות החסידים בשלימות הארץ"
↑ "הרשות היהודית", "שלום בטחוני", "ישראל מוגנת"

[1] על פי דברים שפרסם

[2] על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. במכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי ב גיליון התקשרות מס' 969 ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות

[3] כגון בחלוקת הדולרים ט' ניסן תנש"א שהרבי העניק לר' שמואל שמואלי דולר נוסף באומרו: "בשביל העיתון ולכוון אל הכוונה".

[4] מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן .

[5] מענה מאמצע חודש אייר תנש"א - ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה,, למרות ביטולה כלפי אחרים באישור הרבי לפרסם מודעות על משיח בכל שאר העיתונים (מלבד עיתונו ישראל שלנו)

[6] 'קנטונים לשלום, שווייץ בישראל'

[7] ראה בליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה צב, ובהתוועדות ב-770 סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם

[8] "ועד עסקני אנ"ש", "איחוד רבני חב"ד", "אחדות החסידים בשלימות הארץ"

[9] "הרשות היהודית", "שלום בטחוני", "ישראל מוגנת"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]