הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקהל ושולחן הכבוד בכינוס של שנת תשכ"ג. נראים בשולחן הכבוד: הרב פיניע אלטהויז, הרב שניאור זלמן גרליק, הרב ישראל לייבוב

הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש, הוא כינוס שנתי הנערך על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש מאז היווסדה, כינוס שזכה ליחס אישי מהרבי לכל אורך שנות קיומו.

הכנס נערך מידי שנה בחודש חשון, ומשולב בקבלת פנים לחסידים שחזרו מהשהות בחצר הרבי בחודש תשרי.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכינוס הארצי בשנת תשכ"ט. מימין לשמאל: הרב זושא פוזנר (נואם), איש ציבור, הרב דוד חנזין, איש ציבור, הרב בעריש רוזנברג, הרב אברהם קוטנר - רבה של לוד, הרב שרגא מלך קפלן

החל משנת תשי"ד קיימה אגודת חסידי חב"ד כינוס שנתי, ובשנים הראשונות התקיימו הכינוסים בחול המועד של חג הפסח[1], והחל משנת תשכ"ב הפכו הכינוסים השנתיים לכינוס ארצי המיועד לכלל חסידי חב"ד בארץ.

המטרה בעריכת הכינוס במתכונת ארצית דווקא, אף שהדבר שונה מהאופי הרגיל של התוועדות חסידית, הודגשה פעמים רבות על ידי הדוברים השונים לאורך השנים:

באופן קבוע חלק מזמן הכינוס הוקדש לפריסת שלום מהשוהים בחצרות קודשנו בחודש תשרי, ובפרט לזוכה בגורל בנסיעה לרבי באותה שנה.

בשנת תשע"ב הוקדש נושא הכינוס הארצי להתעוררות סביב הפעילות בהפצת בשורת הגאולה של הרבי, במלאות עשרים שנה לשנת תשנ"ב בה הניח הרבי דגש גדול בנושא ונתן אישור ליוזמות רבות סביב פרסום בשורת הגאולה[2].

באופן מסורתי, הכינוס נערך בבית הכנסת בית מנחם במרכז כפר חב"ד. בשנים הראשונות נערך הכינוס בתל אביב, ובחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים לוד.

החל משנת תשנ"ה, במקביל לכינוס המתקיים על ידי אגודת חסידי חב"ד, מתקיים כינוס במתכונת דומה ובמטרות זהות גם על ידי ארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה.

בשנת תשפ"ב, בעקבות מגבלות הקורונה, נערך הכינוס באופן וירטואלי ושודר לכלל חסידי חב"ד באמצעות האינטרנט[3].

יחס הרבי לכינוס[עריכה | עריכת קוד מקור]

הזוכה בגורל של חודש תשרי תשל"ה הרב זמרוני זליג ציק נואם בכנס הארצי של אותה שנה

מלבד היחס הכללי של הרבי לכנס באמצעות המארגנים, כאשר הרבי שלח בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בכינוס[4], שיגר מברקים ומכתבים באופן קבוע לקראת הכינוס, עודד הרבי באופן פרטי חסידים להשתתף בכנס ולשאוב ממנו כוחות[5], ואף היה מעורב באופן פעיל בפרטי הכינוס, כגון אורך הזמן שהוא יימשך[6].

בחלק מהמכתבים למארגנים בהמשך לכינוס, עורר אותם הרבי לעקוב אחר ביצוע החלטות הכנס, דבר שיעורר ויעודד את המשתתפים לממש את ההחלטות שהתקבלו[7].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור ברגר, חסידי חב"ד מכל הארץ מתכנסים, יריעה היסטורית מלווה בתמונות מהכינוסים הראשונים ודיווחי העיתונות באותה תקופה, שבועון בית משיח י"ט חשון תשפ"א עמוד 34

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ח' עמוד שמ. חלק ט' עמוד כט. חלק י"ח עמוד שכז.
  2. דיווח באתר COL.
  3. שידור חוזר: ההתוועדות השנתית ה-62 של חסידי חב"ד קובץ וידאו
  4. כאשר אחד מהמארגנים לקח בקבוק משקה בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה הביע הרבי את פליאתו על כך שלא ניגשו וביקשו שוב גם בשבת שקודם הכינוס (משיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון תשמ"ז. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז כרך א, עמוד 517).
  5. ראו לדוגמה ב'התקשרות' גליון יד עמוד 12.
  6. במברק לרב חנוך גליצנשטיין, כ"ז סיון תשי"ז: "לפלא קצת מה שכתב שבתכניתם הוא שהכנוס יארך לכל היותר שתי שעות! והרי מה מגבילם בזה".
  7. אגרות קודש כרך כב עמ סז-סח.