דרכי החסידים
דרכי החסידים הינו ביטוי למכלול של פעולות והנהגות המקובלות בין החסידים, המביאות לידי ביטוי את לימוד החסידות בחיי היום-יום.
חשיבותם של דרכי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על מנת להיחשב כחסיד, לא מספיק לימוד החסידות, אף אם הוא בשופי, אלא צריכה להיות גם ההנהגה בדרכי החסידות, וכפי שהתבטא אדמו"ר הזקן: "גנב הוא לא מי שיכול לגנוב אלא מי שגונב בפועל. למדן אינו זה שיודע ללמוד אלא זה שלומד. חסיד אינו זה שיכול להיות חסיד, אלא מי שמתנהג בפועל לפי דרכי החסידות"[1].
אדמו"ר הריי"צ אף התבטא שדרכי החסידות הם מעין ה'מצוות עשה' של החסידות, ובדומה למצוות - העיקר בהם הוא הקיום בפועל ולא הכוונה[2].
חשיבותם של דרכי החסידות באה לידי ביטוי גם באיחול המקובל אצל חסידי חב"ד לרגל ראש השנה לחסידות י"ט כסלו: "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתב ותחתם", והדבר קשור עם הגאולה עצמה, כיון שהקטרוג היה הן על הפצת תורת החסידות והן על הפצת דרכי החסידים, וכאשר התבטל הקטרוג הורשה אדמו"ר הזקן להמשיך ולפרסם את תורת החסידות ולחזק את דרכי החסידות.
עבור חסידי חב"ד - להליכה בדרכי החסידים יש גדר של חיוב של 'על פי התורה אשר יורוך', ואין מה להתפעל מקושיות וטענות, כיון שדרכי החסידים נמסרו לנו מרבותינו נשיאינו[3].
משמעות הביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הביטוי 'דרכי החסידים' מבטא את המטרה הכפולה שלהם, כמו שתפקידה של ה'דרך' לחבר בין 2 מקומות יישוב, ולדוגמה: גם עבור הבאים מהכפר לעיר וגם עבור לבאים מהעיר לכפר, כך גם דרכי החסידות מטרתם כפולה: להביא לידי פועל את לימוד החסידות, ולהגיע באמצעותן לגילוי אור של לימוד החסידות, כאשר דווקא בגלל היותם דברים מעשיים, ניתן להיאחז בהם ולהדליק באמצעותן את אור החסידות[2], ובשל כך מכונים דרכי החסידות 'נחלה בלי מיצרים'[4].
הנחלת דרכי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ העיד על עצמו שאחת ההדרכות היסודיות שחינך אותו אביו, אדמו"ר הרש"ב, היה לספוג מזקני החסידים את דרכי החסידות[5]
זמן ההתוועדות הוא הזמן לקליטת דרכי החסידים ולהיעשות כלי מוכשר אליהם[6], ואחת הסיבות להקמת ישיבות תומכי תמימים היא כדי להוציא תלמידים שתהיה להם מסירות נפש על תורה ועבודה בדרכי החסידות[7].
בנוסף לכך, קריאת מכתבי אדמו"ר הריי"צ ושיחות הקודש שפירסם, בכוחה להנחיל את דרכי החסידות, וזוהי מטרת הדפסתם[8].
בשונה מלימוד החסידות בו יש חילוקי דרגות בין איש לחברו, דרכי החסידות הן דבר השווה לכל נפש ומתאימים לכל אחד[9].
דרכי החסידים ודרכי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנו חילוק בין הביטוי 'דרכי החסידים' ו'דרכי החסידות', כאשר 'דרכי החסידים' כוללים את עבודת האדם עם סביבתו ובני ביתו להאיר אותם באור החסידות ולהשפיע על מי שבא עמו במגע, ו'דרכי החסידות' כוללים את עבודת האדם עם עצמו[10].
הראשון שגילה והראה את דרכי החסידות הוא הבעל שם טוב, ומי שפירסם גילה והפיץ את דרכי החסידים הוא אדמו"ר הזקן[11].
עיקר ותכלית החסידות היא להיעשות 'פנסאי' ולעסוק בדרכי החסידים, אך כדי להגיע לכך יש להקדים את העבודה בדרכי החסידות[12]. אף שדרכי החסידים והחסידות כוללים ענינים רבים, היו פרטים מסויימים שהוזכרו והתבארו על ידי רבותינו נשיאינו בהדגשה מיוחדת:
- דרכי החסידות
- קבלת עול. לבצע בלי לשאול למה[13].
- נגינה בשעת התפילה[10].
- ידיעת האחד מצרכי חברו ומשלום משפחתו - מיסודות דרכי החסידות[14]
- שהחסידים יחיו כמשפחה אחת על פי תורה באהבה[15]
- לבשר בשורות טובות מאיש לרעהו[16]
- דרכי החסידים
- ה'לחלוחית' של דרכי החסידים הם זקני החסידים[13].
- עבודת התפילה[10].
- התוועדות חסידים[3].
בספרות החב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל מרכזיותו של נושא זה, ביטאונים חב"דיים רבים כוללים טור קבוע העוסק בדרכי החסידים.
בנוסף לכך, במשך השנים יצאו לאור מספר ספרים המלקטים נושאים אלו:
- דרכי החסידים, בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- דרכו של חסיד, בהוצאת תנועת הנוער צבאות ה' בארה"ק
- דרכי החסידות, בהוצאת מכון אור החסידות, ארבעה כרכים
- הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות, חנניה זוהר, תשפ"ד
הערות שוליים
- ↑ תורת שלום עמוד 190.
- ↑ 2.0 2.1 שיחת מוצאי י"ט כסלו תרצ"ב. לקוטי דיבורים חלק ה'.
- ↑ 3.0 3.1 שיחת אחרון של פסח תשי"ב.
- ↑ ספר השיחות תש"ח עמוד 171.
- ↑ שיחת י"ב תמוז תש"ח.
- ↑ ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת, שיחות חג הפסח תש"ז, עמ' 109-112.
- ↑ שיחת אדמו"ר הרש"ב בעת פתיחת הישיבה, י"ח אלול תרנ"ז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תסט.
- ↑ לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ח' סעיף י"ח.
- ↑ 10.0 10.1 10.2 שיחת יום א' דחג הסוכות תש"ו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד תנ.
- ↑ שיחת ש"פ קרח תש"א סעיף ו', ספר השיחות עמוד 136. התבאר בשיחת י"ג תמוז תשכ"ב.
- ↑ 13.0 13.1 לקוטי דיבורים חלק ג' עמוד תכז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד תקיב.
- ↑ היום יום כ"ד טבת.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד שכב.