מאיר מאזוז

הרב מאזוז בחלוקת דולרים. י' כסלו תשנ"ב

הרב מאיר ניסים מאזוז המכונה בתואר הרב הנאמ"ן (י"ג ניסן תש"ה - כ"א בניסן תשפ"ה) היה ראש ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק, מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ורבים ראו בו כממלא מקומו של הרב עובדיה יוסף בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית.

תולדות חיים

נולד בתוניס בי"ג ניסן תש"ה, לאביו הרב מצליח מאזוז.

למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.

ביום כ"א טבת תשל"א נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר לארץ הקודש, הקים את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ומאז שימש כראש הישיבה.

משנת תשע"ה היה מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכומי השיעורים הופצו בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.

הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של אלי ישי, ויש מקרב הציבור הספרדי שראו בו כממלא מקומו של הרב עובדיה יוסף בהנהגת הציבור הספרדי.

נפטר בכ"א בניסן תשפ"ה לאחר תקופה קצרה של מחלה.

קשריו עם חב"ד

עם הרבי וחב"ד

הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם הרבי.

בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב לחסידות חב"ד ולרבי. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת אהלי יוסף יצחק תוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב ניסן פינסון, שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן.

בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.

לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על ציון חמיו בערב ראש השנה תשכ"ז. ואכן, לאחר תשעה חודשים בכ"ו סיוון תשכ"ח נולד לו בן.

גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. כששמע אודות דבריו של הרבי על צורת הלוחות, שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).

בחודש ניסן תשמ"ו, בעת חגיגת סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי, כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר.

בשנת תשמ"ז קיבל הרב מאזוז את הספר "חידושים וביאורים בש"ס" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב חנניה יוסף אייזנבך כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".

במענה מחורף תשמ"ח כתב הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש: "כמדומה שהוא (אביו?) היה חב"דניק גלוי בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – כלל דחב"ד בארץ הקודש לכל זה וכל כיוצא בזה – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)".

בד' תשרי תנש"א קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. הרב שבתי ויינטרוב (באותם ימים, תלמיד ישיבת חב"ד בקריית גת) עבר אז אצל הרבי בחלוקת דולרים, וכאשר הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז, בירך הרבי: "הצלחה רבה. בשורות טובות. רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה. בכסלו תשנ"ב נסע לרבי לשבוע, במהלך השבוע הקפיד לשהות ב-770 בעת כניסותיו ויציאותיו של הרבי לתפילות ולחזות בפני הרבי, בי' כסלו הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה בט"ז כסלו תשס"א, והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים.

בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על מלחמת המפרץ, עודדה אותו במהלך המלחמה.

כאשר עסק הרב שלום דובער וולפא בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין וקיבצם לספר אוצר חידושים בש"ס, הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.

הרב מאזוז אף נתן הסכמה לספר יחי המלך המשיח של הרב שלום דובער וולפא בו הוא מסביר שהרבי הוא מלך המשיח.

הרב מאזוז מעודד את הכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה.

השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.

בחשוון תשס"ח השתטח על ציונו של אדמו"ר הריי"צ.

באדר ב' תשפ"ד כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל.

על השאלה "האם כדאי ללמוד תניא?", השיב: "מצוה. אני למדתי אותו שלש פעמים" .

הערכתו לרבותינו נשיאינו

בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב בשבועון כפר חב"ד משנת תשמ"ב כתב על הרבי:

האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.

בהתוועדות שנערכה בי' שבט תשנ"ב בבני ברק דיבר בשבחו של אדמו"ר הריי"צ, והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטריות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד בביאת משיח ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים, שלדעתו האמונה שהרבי משיח אינה נכונה.

לדברי הרב שבתי ויינטראוב הרב מאזוז הזכיר כמעט מידי שבוע בשיעוריו דברי תורה מהרבי או סיפורים שהיה עד להם מחב"ד בתוניס.

בספרו מגדולי ישראל כתב במעלתו של ספר התניא.

הערות על מנהגי חב"ד

בהקדמה לספר "עבד לעבדי השם" (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה ממנהגי חב"ד כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי-שינה בסוכה, לימוד חסידות לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.

כתגובה לכך הוציא הרב שלום דובער וולפא את הספרים לקט שכחת הפאה (על חבישת פאה נכרית) וותורה יבקשו מפיהו (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.

בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל בני עדות המזרח, שלא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל - הנקראים 'אלוקיים'".

מספריו

• בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה
• בית נאמן- על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות).
• מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
• אמת קנה - חידושים על תהלים
• הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה
• לאוקמי גרסא- הגהות והערות על סדר התפילה
• אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
• קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר
• ה' נסי - על הגדה של פסח
• סנסן ליאיר - על פורים
• סלת נקיה - על קידוש החודש
• דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית
• חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל
• ארים ניסי (ב"ח) - על מסכת יבמות ועל מסכת גיטין
• לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
• שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
• מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח

כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.

לקריאה נוספת

• שניאור זלמן לוין, ‏החסיד הגדול מתוניס, שבועון בית משיח, גיליון 1456 עמוד 26 (תשפ"ה)

• מענדי קורטס, ‏המאיר לארץ, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2106 עמוד 22 (תשפ"ה)

• הרב משה מרינובסקי, ‏איש האמת, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2106 עמוד 42 (תשפ"ה)
• לב נאמן - "יומן הגאון הנאמ"ן" - יומנו של הרב מאזוז. תשפ"ה. פרק י"ב: בישיבת חב"ד בתונס. עמ' 219 ואילך.

קישורים חיצוניים

• הפרק בשמן ששון מחבריך.
• הרב מאזוז בחלוקת דולרים אצל הרבי
• הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)
• הרב מאזוז התעקש לשלם - כך למדתי מהרבי
• הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה
• מאיר לעולם כולו: הרב יעקב חביב במספד על הרב מאזוז ע"ה